יב

כט

א למנצח על השמינית. פ"ד דמנחות מ"ג ב' על מילה שנתנה בשמיני עמ"ש מזה אדמו"ר נ"ע בד"ה למנצח על השמינית שהוא ענין ההמשכה מיסוד דא"ק שם שרש מלך השמיני הדר כו':

(ב) בעמה"מ שער יו"ד פי"א פי' על השמינית היא בינה שהיא שמינית מלמטלמ"ע ופי' למנצח כי משם שרש הנצוח לכל המקטריגים שאין להם יניקה משם שנק' חירות דרור כו' עכ"ד ועמ"ש מזה לעיל סי' ו'. ויש להעיר לענין על השמינית ע"ד אז שפי' בזח"ב נ"ד א' גבי אז ישיר שהאל"ף שהיא עתיקא קדישא מאיר בזיי"ן שהיא מל'. ועמ"ש בלק"ת סד"ה ביום השמיני שלח את העם:

(ג) בחיי פ' שמיני קל"ט ריש ע"ב ר"פ נשא ביאר מארז"ל ספ"ב דערכין כנור של לע"ל יהי' של שמונת נמין שנאמר למנצח על השמינית כי יומשך ההשגה בתוספת מעלה ממעלות הז"ת והיינו ג"כ מהבינה הנק' עוה"ב כו'. ועמ"ש לקמן בסי' י"ד ז' ע"פ מי יתן מציון ס"פ פינחס ע"פ ביום השמיני עצרת כ' ועל כס"י הי' מקלס למנצח על השמינית כו':

לא

(ד) מ"ע אופן ס"ו בענין חנוכה ונעשה הנס בשמונה ימים בסוד למנצח על השמינית:

(ה) ת"ז תקון כ' דנ"א סע"א פי' ע"ש יחוד וחיבור ד' אותיות הוי' עם ד' אותיות אד' זהו הנק' א"ז וזהו"ע למנצח על השמינית ח' נימין. ויש להעיר מזה לענין חוטי הציצית שהם ד' כפולים שהם ח' כו'. וכן בגדי כהונה הם שמונה ד' בגדי לבן וד' בגדי זהב. ועמ"ש ע"פ בקרית ארבע היא חברון ושם ססעי' ה':

(ו) זח"גח"א עמוד קס"ט פי' על השמינית בחי' אז כו' ועמש"ל סעי' ב':

(ז) זח"ג פינחס רכ"ג ע"ב אבל למנצח על השמינית דלא תזוז נצח מן הוד דאיהי ספירה שמינית אמר למנצח על השמינית עכ"ל. וע"ש שזהו"ע ונתן ההוד למשה כו' ועמ"ש בדרוש ל"ג בעומר כו'. ילקוט ח"ב קט"ו ד' קע"ה א':

(ח) ילקוט ח"א ס"פ שלח ע"פ אני ה' אלקיכם דפ' ציצית הביא הגמרא דמנחות דמ"ג הנ"ל סעי' א' וכן הביא בתלי' רמז תרל"ג דצ"א ע"ג. ובתלי' דק"א ע"ג ע"פ בנבל עשור זמרו לו תוך רמז תש"ך הביא הש"ס פ"ב דערכין הנ"ל ס"ג וכן הביא עוד בתלי' קפייטל פ"א ע"פ ותנו תוף כנור נעים עם נבל דקט"ו ע"ד רמז תתל"א. ובתחלת שה"ש ס"פ שיר השירים דקע"ה א' שלשה ספרים כתב משלי שיר השירים קהלת שלשה שירים כנגד שלשה עולמות העוה"ז שבע ביום הללתיך. ולימוהמ"ש למנצח על השמינית ולעוה"ב בנבל עשור. ובזהר פ' אחרי דס"ד ע"א כ' וז"ל ת"ח ג' ספרים אפיק שלמה לעלמא. וכולהו בחכמתא עילאה. שיר השירים חכמה. קהלת תבונה ומשלי דעת. וי"ל לפ"ז שהם כענין ג' ספרים הנפתחים בר"ה שפירש בכהאריז"ל שהם בחי' סופר ספר וסיפור. ואפ"ל כי הדעת הוא מקור שבעה המדות וא"כ זהו שרש ענין כנור של שבעה נימין והבינה הוא למנצח על השמינית. אך לפ"ז איך חכמה הוא כנור של עשרה נימין כי זהו לכאורה בחי' כתר ולדברי האומרים שהכתר אינו במנין ע"ס י"ל שהחכמה היא של עשר נימין אך עדיין אינו מיושב מאחר שהבינה היא על השמינית א"כ איך החכמה היא העשירית וצ"ע. ועמ"ש בביאור ע"פ ויצום אל ב"י ואל פרעה כו':

ט סביב רשעים יתהלכון. פ"ק דברכות ד"ו ע"ב כל המתפלל אחורי ביהכנ"ס נקרא רשע שנאמר סביב רשעים יתהלכון:

(ב) עה"ק ח"ד פי"ט וז"ל כי האגוז שהוא סוד המרכבה הקדוש יש בו קליפות זו לפנים מזו המוח שה"ס הטהרה והקדושה מבפנים והקליפות שה"ס התמורות מבחוץ תסובבנה בסוד סביב רשעים יתהלכון עכ"ל. וע' בפרדס סוף שער התמורות פ"ז. וע' זח"ב פק יתרו דס"ט ע"ב ע"פ מתוך הסנה לית טהור אלא מגו טמא ורזא דא מי יתן טהור מטמא. וע"ש פ' תרומה דקל"א ע"א וס"פ תצוה דקפ"ז סע"א:

(ג) עמה"מ שער קרית ארבע רפ"ט דפ"א סע"א וכולם ממשלתם ויניקתם מהנוגה הזאת שנאמר עליה ונוגה לו סביב שנאמר סביב רשעים יתהלכון והיא תחת מט"ט הנק' לו ונאמר שרפים עומדים ממעל לו עכ"ל ושם ס"פ י"א דפ"ד א' ואלו כתות התגר שרי הקנאה הולכים סביב ירושלים של מעלה לחטוף איזה שפע היוצא דרך שם או איזה נשמה נדחית מב"ד של מעלה רחמנא ליצלן שנאמר סביב רשעים יתהלכון פי' סביב ירושלים של מעלה כרום זלות לבני אדם הנדחים לידם עכ"ל ושם פ"כ והקפיאה הטפה כו' ובהיותו נקפה ישאר סביבו לובן בלתי נקפה וכן סביבות הקדושה הולכים הקליפות וז"ס הפסוק סביב רשעים יתהלכון (ונ' גם כמו השליא המקפת את הולד ועמ"ש מענין קליפה קדמה כו' ע"ד עזי ברישא והדר אימרי ברישא חשוכא והד"נ כו') וזהו כדמות

לב

העין שהאישון שבו הוא כח הנקודה וסביבו נראית ג' עגולים כו' עכ"ל. ושם פצ"ח אבל שכינתא דבריאה סביב רשעים יתהלכון כו' (וא"כ זהו"ע כשושנה בין החוחים וכדלקמן בשם השל"ה דק"ל ע"ב משא"כ מל' דאצילות אינה בין החוחים כ"א היא כן רעיתי בין הבנות כמ"ש בזהר הרקיע מהאריז"ל ר"פ בראשית) ואלו הק"כ צרופי אלקים דקדושה הם עד סוף עולם העשי' ושם אחריהם באים הקליפות כו' והם נקראים אלקים אחרים כו':

(ד) שער רישא דז"א פ"י קכ"ז ב' ומל' דאצילות נק' צפור דרור וחירות מן החיצונים שאין שולטים בה ח"ו. ואינם סביבותיה כמו שהם סביבות מל' דבריאה שנאמר סביב רשעים יתהלכון עכ"ל. ועמ"ש ע"פ לא יגורך רע. ושם שער הנ"ל פל"ב קמ"א ב' פי' מאמר הזח"א ויחי דרי"ז א' לבתר אתו כמה ציפרין כו' וז"ל והעופות אשר עליה פירושו הקליפות אשר היו רוצים לשלוט בה וז"ס הפסוק סביב רשעים יתהלכון כו'. שער עולם הבריאה פי"א דק"ע סע"ג כי הלא ארבע קליפות סובבים עולם היצירה והעשי' והם רוח סערה ענין גדול אש מתלקחת ונוגה לו סביב דכתיב סביב רשעים יתהלכון כו' וק"נ לפעמים היא נכללת בקדושה כו' וכל הנפשות ברדתם למטה עובר' דרך הקליפה הזאת כי לא ירד דבר למטה רק דרך הקליפה הזאת עכ"ל וכמ"ש בתניא ח"א פ"ז אך נפש החיונית כו' והכל כאשר לכל נשפע ונמשך ממדרגה כו' הנקראת קליפת נוגה כו' וכ"כ שם ר"פ ל"ז בגשמיות עוה"ז בדבר שהיה תחלה תחת ממשלת קליפת נוגה כו' שהם כל דברים הטהורים ומותרים כו' ובפרק ל"ח עד שנתלבש בק"נ להחיות כללות העוה"ז החומרי כו' וכ"כ בתו"א פ' לך לך ע"פ ולא יקרא שמך עוד אברם ובד"ה והבדילה הפרוכת לכם וצריך להיות ששת ימי המעשה דוקא ע"י ההעלם ומסך כו' שהמסך הוא קליפת נוגה כמש"ש ע"ש:

(ה) רבות אמור ר"פ ל"ב עניין סביב רשעים יתהלכון ומובן ע"פ הנ"ל. גם שם ענין כרום זלות ב' פי'. הא' שיתרומם מה שעכשיו הוא זל ובזוי. הב' שיושפל הרע כו':

(ו) בשל"ה בהקדמה בית ישראל די"ח ע"ב וכמו שבגוף האדם סובבת הקליפה אל הנפש כמ"ש איוב עור ובשר תלבישני כו' כך למעלה סביב רשעים יתהלכון כי הפרי נשמר וגנוז בתוך קליפתו וקליפת האגוז שהן ארבע רומזות להם עכ"ל. ומ"ש כי הפרי נשמר יש להעיר עדמ"ש בענין ומעטרא ליה כסאסאה לשבולתא בד"ה ויקח המן את הלבוש. וגם השמירה עדמ"ש בזח"ג קע"ח ב' אלמלא דינא לא אשתכח בעלמא לא הוה ידעי בני נשא מהימנותא עילאה כו'. ושם בסל"ה די"ט ע"ב כתב והנה הקליפה קליפת הפרי נקרא בלשון רז"ל שומר והוא ענין גדול. כבר כתבתי ענין הקליפות הוא ממותרות הקדושות והנה אם לא חטא אדם לא הי' הקליפה מתנגד רק שומר לפרי השומר אחי אנכי כו' שהוא שומר הפרי כו' רגליה יורדות כו' ורגלי המל' הם בי"ע כו' סביב רשעים כו'. ודף כ' ע"א כ' והנה הזהירו השי"ת שלא יאכל מפרי עה"ד טו"ר כי אז יעורר שורש הרע להיות רע בעצם כי בעודו שם בשרשו היה שרש המותרות בבחי' שהם שומר ולא קליפה (וע' בלק"ת פ' חקת סד"ה ויעש משה נחש נחשת) אמנם כשיפריד הפרי מהעץ יעשה קיצוץ כו' כי השרש יהי' קליפה קלוף מהאוכל כו' ור' אבא בר כהנא מוסיף שאף יש תועלת בבריאתם כו' דהיינו אם יכבוש את יצרו אז לפום צערא אגרא כו' קט"ז ב' ודק"ל ע"ב ריש מסכת שבת שלו שיפנה קורי עכביש

לד

כו' כשושנה בין החוחים שסביב רשעים יתהלכון כו' ועמ"ש מענין כשושנה בין החוחים בד"ה כתפוח בעצי היער ודקמ"ט ע"א כ' הרי חמץ סוד הקליפות סביב רשעים יתהלכון. קנ"ג א' דר"ג ב' רל"ט א' רנ"ז ב' רע"ו ב' רפ"א ב' רצ"ד א' שי"ג ב' ועמ"ש ע"פ הכפירים שואגים לטרף ולבקש מאל אכלם. בתלים סי' ק"ד כ"א. בשם השל"ה דקמ"ט סע"א:

(ז) זח"א פ' וירא דק"ו סע"ב במה"נ מענין סביב רשעים כו' אולי יש להעיר לפסוק זה מענין לפתח חטאת רובץ: