קכג

תפח

א שיר המעלות אליך נשאתי את עיני וגו'. רבות בשלח פכ"ה דקמ"ב ע"ב אבל כשיעשו תשובה ויתלו עיניהם למרום כד"א אליך נשאתי את עיני כו' לשום שפלים למרום כו' ע"ש. יש להעיר ממ"ש בענין בזמן שישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדים את לבם כו' דהיינו שצריך להביט בכל דבר אל שרשו שהכל מאת ה'. עמ"ש בד"ה ויעש משה נחש נחושת. ומ"ש בד"ה כה תברכו שבמקום שהמחשבה של אדם מתבונן ומחשב שם הוא כולו וזהו שרפים עומדים ממעל לו כו':

(ב) זח"א ויגש דר"ח ע"ב מפרש דקאי על מל'. ואשא עיני אל ההרים היינו אל ז"א כו' ובפ' ויחי דרכ"ט סע"א פי' אליך נשאתי היינו ע"ד ממעמקים קראתיך דהיינו או"א שבה מלובש אור הכתר כו'. וכן פי' בפ' ואתחנן דרס"ה ע"ב שהיו"ד דהיושבי זהו יסוד אבא כו' המקבל ממו"ס כו'. והרמ"ז שם האריך. ויש לפרש כי שמים סוכ"ע. ויו"ד זהו צמצום הקו להיות מקור לסוכ"ע. א"נ שמים יחו"ע שלמעלה היש ולמטה כלא חשיבי:

ב הנה כעיני עבדים כו' כן עינינו וגו'. רבות ר"פ וישלח פע"ה ע"פ ויהי לי שור כו' עבד ושפחה דקאי על ישראל כמ"ש הנה כעיני עבדים כו' כעיני שפחה כו'. נשא פי"א דרמ"ה ע"ב גבי ויחונך ד"א ויחונך במתנת חנם כד"א כן עינינו אל ה' אלקינו עד שיחננו. ויש לפרש דדוקא עבדים צריכים למתנת חנם. דהא כל מה שקנה עבד קנה רבו. וכדתנן פ"ז דעירובין ומזכה להן ע"י בנו כו' אבל לא ע"י עבדו כו'. ע"כ צריך לבקש מתנת חנם. וכמ"כ אנו בחי' עבדים וכדי להמשיך אוצר של מתנת חנם צ"ל אליך נשאתי את עיני כו'. זח"ג בלק דקצ"ה ע"ב. תלת עבדין אינון בתלת דוכתין. ועלייהו כתיב הנה כעיני עבדים כו'. ונ"ב מהרח"ו תלת עבדין שכינה מט"ט וסנדל כו'. וע' מענין עבד בד"ה לא הביט און. ויש עבד שלמעלה מבחי' בן משה עבדי כו'. וע' מענין סנד"ל בד"ה מה יפו פעמיך כו'. זח"ג דרע"ה סע"ב מפרש דקאי כעיני עבדים על ע' שרים:

בחיי פ' חוקת ע"פ וישמע הכנעני מלך ערד. כי למעלת דור המדבר שהיו כמלאכי השרת היה המן הא להם דבר יום ביומו כדי שיהיו עיניהם תלויות תמיד אל ה'. כענין שכתוב הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם וגו'. והענין היה להם להרגיל נפשם במדת הבטחון. והאמונה בהש"י:

תפט

ג חננו ה' חננו כי רב שבענו בוז. רבות וישלח פע"ה דף פ"ד ע"ד ע"פ ועבד ושפחה. הנה כעיני עבדים אליד אדוניהם חננו ה' חננו כי רב שבענו בוז:

בפ' נשא פי"א דרמ"ה ע"ב ע"פ ויחונך. ד"א ויחונך להוציאך משעבוד עובדי כוכבים כמ"ד חננו ה' חננו כי רב שבענו בוז. ויש לפרש דכתיב מי יתנך כאח לי כו' גם לא יבוזו לי. כי בכנס"י נאמר היתה כאלמנה שהלך בעלה למדה"י שנסתלק קדושתו ית' למעלה. וע"כ היא בתוך הגולה בבזיון רב וכמ"ש למה יאמרו הגוים איה אליהם כו' ואזי הם רק כעיני עבדים כו'. וזהו נמשך דוקא כשהיא בבחי' אשה לבד שע"ז שייך לומר ובפשעכם שולחה אמכם כו' משא"כ אם היו ג"כ בבחי' אח ואחות אשר לאהבה זו אין שום הפסק כי היא באה מכח התולדה שישראל עלו במחשבה כו' ואזי גם לא יבוזו לי כו' ואזי מבקשים חננו ה' חננו כו' כו' להיות כאח לי ועמ"ש בבה"ז פ' וירא ע"פ וגם אמנה אחותי בת אבי היא כו':