קד

תרמז

לא יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו. ובגמרא פא"ט נשאו דשאים ופי' מהרש"א אין לך עשב שאין לו מזל והמזלות נשאו הק"ו. ושר העולם מט"ט ואפ"ל דשאים ע"ד המבואר בזח"א די"ח בענין תדשא הארץ דשא שהם המלאכים הנקראים יוצר משרתים כו'. וברבות פ' אחרי פ"ך ישמח ה' לע"ל וכ"ה בזח"א פ' וירא קט"ז א' ולכן אז ימלא שחוק פינו וע' פ' וישב קפב א' ויקרא דע"ז סע"א בשלח נ סע"ב ומ"ש מזה בלק"ת בד"ה ה' לי בעוזרי. בענין פי' זמן שמחתינו, וי"ל עוד ע"ד שפירש בשל"ה בענין כי שנואה לאה לפי שהיא עלמא דאתכסיא והוא דבר שאינו מושג לחוש השכל בעצמותו ורחוק ממנו נק' שנאוי הפך האהבה ויאהב יעקב את רחל לפי שהיא עלמא דאתגליא והאהבה ה"ס הגלוי השמח בו עכ"ל בפ' ויצא דרצא א' וכן מבואר בכמה מקומות שהשמחה היא הגלוי וא"כ יש לפרש פי' ישמח ה' היינו שיאיר בעלמא דאתגלייא וזהו מקום האהבה והשמחה וכמ"ש שמחה לאיש במענה פיו במד"ר ר"פ בראשית משא"כ עכשיו שאין מאיר האור והגלוי בעלמא דאתגליא, רק בעלמא דאתגסיא שאינו מושג כמ"ש בסש"ב פכ"ז ובאג"ה סי' י"א לכן אין זה שמחה וכו' ומבחי' ישמח ה' לע"ל יומשך ישמחו השמים כו' כדלקמן וז"ש אנכי אשמח בהוי' שדרשו זה בזהר פ' פנחס דרל"ו ע"ב על פסוק ראשון דק"ש שאומרים בו הוי' אחד שזהו מעין מ"ש לע"ל ביום ההוא יהיה הוי' אחד כו', ובשל"ה דל"א ע"א בשם הבחיי פי' ענין ישמח ה' במעשיו ע"י שמוסיפים כח בגבורה שלמעלה כשעושין רש"מ וכמ"ש תנו עוז לאלקים וההפך צור ילדך תשי ועמ"ש מזה לקמן בפסוק אות למושב לו ובפסוק כי לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב שלכן נק' נחלתו ע"ד אימתי גדול הוי' כשהוא בעיר אלקינו שעי"ז ממשיכים להיות גדול הוי' שיומשך בשם הוי' מבחי' שמו הגדול כו' ולכן ישמח הוי' במעשיו.

עמ"ש בלק"ת בד"ה האזינו השמים דרוש השלישי פ"ג בפירוש ברוך כבוד ה' ממקומו, דר"ל שמבקשים גלוי כבוד עילאה איך שלמעלה היש וכולא קמיה כלא חשיבי כו' ועמ"ש הרמ"ז פ' במדבר דקי"ח ע"א בד"ה ישראל, דפי' מלך הכבוד הוא א"א שהוא מלך ומלובש בחכמה והחכמה הוא לבושו הפנימי ונק' כבוד שלו דהיינו שכשמאיר אור החכמה זהו גילוי כבודו ית', ועוי"ל פי' יהי כבוד ע"ד משארז"ל במד"ר סדר בשלח ר"פ כ"ג, מה כבוד בין מלך לאגוסטוס כו', וזהו יהי כבוד דהיינו ע"ד גלה כבוד מלכותך כו', ולע"ל נאמר ולכבוד אהיה בתוכה, וכתיב ולכבודי בראתיו, ופי' כבוד הוי' י"ל כי מבחי' כבוד אלקים יש יניקה ע"י רבוי השתלשלות לבחי' ההסתר והעלם, אבל כשיהי' גלוי כבוד הוי' לעולם לא יהי' סתר, וזהו וכבודי לאחר לא אתן ועמ"ש בד"ה ויאבק איש עמו, אפ"ל כבוד אלקים זהו ל"ב פעמים שבמעשה בראשית כי כבוד גימט' ל"ב והם שמות אלקים והם ל"ב נתיבות שבמ"ל הנק' כבוד תתאה שמזה נמשך להיות למטה היש אבל כבוד הוי' זהו ל"ב נתיבות חכמה עילאה שלמעלה היש וזהו יהי כבוד הוי' לעולם, וז"ש בישעי' סי' מם פסוק ה' ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר יחדיו כי פי הוי' דבר, והנה פי' כי פי הוי' דבר מבואר בת"א פ' לך סד"ה ולא יקרא עוד שמך אברם כי עכשיו אין הדבור עליון מאיר בבחי' גילוי מחמת ההעלם של ק"נ בחי' ההבדלה שבין קודש לחול כו' מסך עב כו' ומזה נמשך

תרמח

כרחל לפני גוזזיה נאלמה בלק"ת פ' פנחס סד"ה את קרבני לחמי דרוש השני ובד"ה אלה מסעי דרוש השני, ולע"ל שתצא ק"נ מחלאתה וטומאתה יהי' גלוי הדבור עליון ובו מאיר ל"ב נתיבות חכמה וזהו ונגלה כבוד הוי' כו' ויובן זה עוד ע"ד מ"ש בזהר פ' אחרי דס"ט א' מלכא בלא מטרוניתא כו' בשפחה כו' וע' מענין ושפחה כי תירש בזח"א חיי דקכ"ב סע"א וע"ב דהיינו ק"נ שכמו מטרוניתא מ' היא עולם הדבור פי הוי' דבר כמו"כ בק"נ יש אותיות שעל ידם נמשך החיות בעוה"ז אלא שהם מסתירים ומעלימים כמו העיר והמגדל דהפלגה ותהי להם הלבנה לאבן, וזהו הפי' דאתדבק בשפחה שנמשך החיות ע"י אותיות דק"נ, וכמו הערלה המסתרת על אבר ההולדה, ולכן מבקשים יהי כבוד ה' לעולם שיאיר האור והחיות ע"י צירופי אותיות מ' דאצילות והיינו ונגלה כו' כי פי' הוי' דבר.

(ב) ועיין מענין ונגלה כבוד הוי' במד"ר קס"ו ג' רס"ו ב' ובילקוט ובעמה"מ ובתד"א ח"א פי"ז ובס"ח סי' רל"ג, וז"ל המד"ר סדר ויקרא ספ"א דקסו"ג משה ראה מתוך אספקלריא מצוחצחת כו' לפי שבעוה"ז שכינה נגלית על היחידים אבל לע"ל ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דבר עכ"ל א"כ פי' ונגלה כו' וראו כו' זהו ענין גילוי השכינה ואפ"ל ג"כ שהגלוי ע"ד אספקלריא דנהרא וכן פי' בזהר פ' תולדות דקמ"א א' ענין והשביע בצחצחות נפשיך בחי' אספקלריא דנהרא וכמש"כ במד"ר מראה מצוחצחת כו'.

(ג) ובילקוט פ' בא דס"ב ע"ג רמז ר"ז כיוצא בו ונגלה כבוד ה' וראו כו' כי פי ה' דבר, והיכן דבר ראו עתה כי אני אני הוא, הנה מפרש ענין כי פי ה' דבר, אינו קאי על וראו כי פי ה' דבר, אלא ענין ונגלה כבוד הוי' וראו, זהו ענין בפני עצמו שיהי' גלוי אלקות וכנ"ל בשם המד"ר פ' ויקרא, שזהו ענין גלוי שכינה, ומ"ש כי פי ה' דבר היינו שכבר דבר שיהי' כן והוא מ"ש ראו עתה כי אני אני הוא, ועמ"ש מענין ראו עתה בלק"ת פ' במדבר בד"ה במדבר סיני באוהל מועד ועיין מזה בזח"ב משפטים דף ק"ח ע"ב ונתבאר במ"א ע"פ עתה ידעתי כי גדול הוי' מכל האלקים כי בדבר אשר זדו וע"פ אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלקי' ישעי' מ"ד.

(ד) ילקוט פ' כי תשא דף ק"ט ע"ד רמז שצ"ו בפסוק כי לא יראני, ואימתי הוא מגלה כבודו כשיאבדו אלילים של עובדי כוכבים ומזלות, שנאמר והאלילים כליל יחלוף ואח"כ ונשגב ה' לבדו בישעי' סי' ב' ואומר ונגלה כבוד הוי', ופי' ונשגב הוי' לבדו י"ל ע"ד והי' הוי' לי לאלקים וזהו ענין הקב"ה מוציא חמה מנרתקה דהיינו בחי' שמש הוי' וזהו ענין מש"ש בילקוט שהשיב ר' יהושע לאנדרינוס ומה השמש כו' אין כל בריה כו' ור"ל א"כ כש"כ שמש הוי' כו' רק לע"ל יוכל להיות גילוי זה, למדנו מזה ענין יהי כבוד הוי' לעולם, וענין ונגלה כבוד הוי', ע"ד ולא יכנף עוד כו' ועמ"ש ע"פ שאו שערים כו' ויבוא מלך הכבוד שזה ע"ד יהי כבוד ה' לעולם.

(ה) ילקוט קט"ו א' סוף רמז תל"ב כמ"ש המד"ר פ' ויקרא כנ"ל וכ"ה עוד בילקוט ח"ב עזב ילקוט ח"ב ד"ט ע"ב כנ"ל בילקוט פ' בא.

(ו) ילקוט ח"ב צ"ה ד' בתלים סי' י"ז רמז תרע"א ע"פ אני בצדק אחזה פניך מה ראה דוד להפריש כוחה של צדקה לבדה בזכותה אלא ללמדך שאפילו

תרמט

רשעים שאין בידם אלא זכות של צדקה לבדה זוכים ומקבלים פני שכינה שנאמר ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דבר הכל רואין צדיקים ורשעים אם כן מה בין צדיקים לרשעים, אלא כדי שידעו הרשעים לפני מי הן יגעין עכ"ל, פי' הזר"ע שידעו לפני מי הכעיס והקשה ותירץ דכל הרשעים יראו כדי שידעו לפני מי הכעיסו ורשע שעשה צדקה יראה כאדם המקבל פני רבו באהבה, ואינו מוכרח, כי י"ל שזה גופא שיקבל פני שכינה ויראה לפני מי הכעיס זהו רק ברשע שעשה צדקה, ואפ"ל שזהו ענין ההפרש בין רשע וטוב לו ובין רשע ורע לו כו'.

(ז) זח"ב ס"פ משפטים דקכ"ו ע"א ולזמנא דאתא זמין קודב"ה לאתגלאה על צדיקייא ולמחמי כולא יקרא דיליה עינא בעינא דכתיב כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון וכתיב ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר, וע' בלק"ת סד"ה והי' מדי חדש בחדשו, בפי' יבא כל בשר להשתחוות ומזה יובן ג"כ ענין וראו כל בשר, ובעמה"מ שט"ז ספ"ו דמוחי הקטנות הוא שם אלקים, ולע"ל יהי' גלוי מוחי הגדלות שהם שם הוי' עצמו ממש וזהו והיה ביום ההוא יהי' הוי' אחד ושמו אחד שיהי' נקרא כמו שנכתב ולא יתלבש בלבושים וזהו ונגלה כבוד הוי', א"כ הבקשה יהי כבוד הוי' שעכשיו אין שם הוי' בגלוי ולכן נקרא בשם אד' אבל הבקשה שיהי' גלוי ש' הוי' ויהי נקרא כמו שנכתב כו', וע"ש עוד שער הנ"ל ס"פ כ"ג, וז"ש ג"כ בילקוט הנ"ל בפי' כי פי ה' דבר והיכן דבר שנאמר ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלקים עמדי וע' בלק"ת בד"ה ראשי המטות ובד"ה שה"ש בפי' ומבלעדי אין אלקים.

(ח) וזהו ישמח ה' במעשיו שזהו ענין לויתן זה יצרת לשחק בו בלק"ת פ' פנחס בד"ה את קרבני לחמי. דרוש השני.