קיא

תרנא

ד זכר* עשה לנפלאותיו. במדרש תלים כל מה שעושה הקב"ה לצדיקים בעוה"ז אינו כלום אלא זכר עושה להם. אלא כשיעשה לעוה"ב וצדקתו עומדת לעד וכה"א צדקתך צדק לעולם עכ"ל. נראה עפמ"ש אדמ"ו נ"ע בפי' זכר רב טובך יביעו רק הזכר לבד מבחי' רב טובך יסוד דאצי' יוכל להתגלות בבי"ע ולא העצמיות כמ"ש בת"א פ' מקץ בד"ה רני ושמחי השני ובסידור ע"פ זכר רב טובך. ועד"ז כל מה שעושה הקב"ה לצדיקים בעולם הוא רק זכר ממה שיעשה לעוה"ב. ואפ"ל שאפילו נסים דיצ"מ הם רק זכר לבד מנסים דלע"ל וכמ"ש כימי צאתך מאמ"צ אראנו נפלאות. ופי' הרמ"ז פ' תצא דרע"ו ע"ב שלע"ל יהי' גלוי פנימיות עתיק משא"כ אפילו בימי משה לא היה ההמשכה רק מחיצוניו' ע"י וז"ש וראית את אחורי ופני לא יראו כו'. וכ"כ עוד

תרנב

הרמ"ז ס"פ בא דף מ"ם שלכן ארז"ל שתהא יצ"מ טפלה כדרך החיצוניות שהוא טפל לפנימיות וע' זח"ג דרל"ט ודרס"ז ע"ב ע"פ עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו וזהו זכר עשה לנפלאותיו היינו לבחי' אראנו נפלאות דלע"ל. ובמ"א נתבאר פי' ציון ל' סימן שכמ"כ המצות כולם הם זכר וסימן למה שיהיה לע"ל דלמ"ד מצות אינן בטילות לע"ל יהיה באופן נעלה מאד עד שקיום המצוה עכשיו רק זכר וסימן לזה. וכמו לימוד טכסיסי מלחמה שהוא רק זכר וסימן לעצם המלחמה ממש. שלה לא קנזב. ועיין ברבות תחלת קהלת בענין הבל הבלים שכל מה שנברא בשימ"ב הכל הוא לגבי לעת"ל. וכמ"ש ברבות שאפילו תורה דעכשיו הבל הוא לגבי גלוי התורה לע"ל שיהי' וכל בניך למודי הוי' ממש.