קלב

תרס

יג כי בחר ה' בציון אוה למושב לו. ועמ"ש בת"א פ' מקץ בד"ה רני ושמחי בת ציון דרוש השני ובהביאור שם, ומ"ש ע"פ ציון במשפט תפדה, תד"א ח"א פי"ח ח"ב פי"ט, מ"ע אופן ס"ח, בחיי צאב קטו ג' קסב ריב"א), ובפרדס ערך אוה. והיינו כי יחוד ו"ה באמת ההמשכה הוא ע"י הואו אבל שרשה נמשך מהאלף ממש כמ"ש בזח"ב פ' תרומה דקמ"ו סע"ב ישקני ההוא דסתים כו' ובמה ביעקב כו' וע"ז מורה תיבת אוה. ולכן אלף והואו הם פעמים כתיב וקרי כמו ולא אנחנו והקרי ולו. וכן בכל צרתם לא צר והקרי לו. וכן ולא נתכנו עלילות והקרי ולו, וע' זח"ג סוב בענין ואו שיש בו מלוי אלף. וכן אחד בחלופי אתוון ועד. נמצא הואו רמז לאלף, וע' במא"א אות ב' ססע"י ח' ובאות צ' סט"ו.

(ב) בזבחים פב"ת דקי"ט ע"א ענין שציון נק' מנוחה כי בחר כו' ובמנחות ספ"ט דפ"ז סע"א המזכירים את ה' כו' אתה תקום תרחם ציון כו' ומעיקרא מאי הוה אמרי כי בחר ה' בציון כו'. נדה פב"ת ד"ע ע"ב כתוב אחד אומר כי בחר ה' בציון כו' וכתוב אחד אומר כי על אפי ועל חמתי כו' כאן קודם שנשא שלמה את בת פרעה כאן כו'. ענין מנוחה נתבאר ע"פ מאמר הזהר ר"פ ויצא ע"פ קומה ה' למנוחתך, וענין נחלה יש להעיר מענין וממתנה נחליאל ומענין למנצח על הנחילות דפי' במדרש תהלים שנחלו את הקב"ה לאלוה. ובמד"ר משפטים פל"ב שנחלו מהקב"ה שיהיו חיים וקיימים לעולם וה"ע נחליאל שנחלו בחי' אלקות ממש ע"ד אני אמרתי אלקים אתם. גם פי' אל הנחלה להנחיל אוהבי יש שבהם יקבלו מלוא עומסו של הקב"ה ועמ"ש מזה ע"פ והיה ביום הנחילו. וענין המזכירים להמשיך היחוד העליון ע"ד בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וע' במא"א הנ"ל. מענין בת פרעה יש להעיר ממארז"ל פ"ה דשבת בשעה שנשא שלמה את בת פרעה בא גבריאל ונעץ קנה בים כו' ועיין במד"ר ס"פ תרומה ע"פ גער חית קנה ובזח"ג פ' פנחס דרנ"ב ע"א ובפי' הרמ"ז שם, ובמגיד משרים פ' בראשית דף ד' ע"א

תרסא

ונעץ קנה כלומר דמסט"א אקרי קנה ברזא דגער חית קנה ונעץ ביום הגדול דהיינו מטרוניתא דאקרי ים (וכנודע מענין כל הנחלים הולכים אל הים) כלומר דבחוב דיליה אתייהיב תוקפא לההוא סטרא למהוי ליה תפיסו במטרוניתא לאטלא זוהבא בה (ע' בה"ז פ' חקת ע"פ כן דרך אשה כו') והיינו דקאמר והעלה סרטון דהיינו זוהמא כו' עכ"ל לעניינינו, ומזה נמשך כי הבחינה אשר כי בחר ה' בציון אוה כו' נעשה בבחי' כי על אפי ועל חמתי כו', מחמת זוהמא הנ"ל שמבחי' קנה כו', ולכן קנה ג"כ גימ' ציון. כי הוא זה לעומת זה דבחי' ציון.

(ג) ציון ל' דו"נ אזכיר את שמי למען תזכרו והיינו אור הלבנה כאור החמה. עין בעין יראו ע"י בשוב ה' ציון. וענין יחוד זה זהו השפעת נבואה ורוה"ק כמ"ש במד"ר פ' ויצא פ"ע ע"פ והנה באר זה ציון כו' כי מן הבאר ההוא ישקו שמשם היו שואבים רוה"ק כו'.

(ד) בירושלמי פ"ד דתענית ה"ב ולא מצינו שנקראו ישראל ציון אלא זה שנאמר ולאמר לציון עמי אתה ופי' בקה"ע היינו ע"י ג' בחי' תורה ועבודה וגמ"ח המרומזים בפסוק זה ואשים דברי בפיך זו תורה ובצל ידי כסיתיך זו גמ"ח כו', והם בחי' בצלמינו כדמותינו זהו ענין ציון כו' ואז כנ"י מקבלת כל האורות עליונים שלמעלה ממש מכללות הע"ס הנמשכים ע"י יוסף גימ' ציון הנק' צדיק עליון בנקודת ציון בחי' יסוד שבה כו' בחי' באר מים חיים שנמשכים בו המים ממקור מים חיים כו' ומכ"ז יובן ענין כי בחר ה' בציון, ע"ד ששים המה כו' אחת היא יונתי כו' וכן פי' במהרמ"א כאן ע"ד לא בחרתי בעיר כו' ואבחר בדוד כך ציון המכוון נש"י שהרי נקראו ע"ש יוסף נוהג כצאן יוסף, ויוסף הוא גימ' ציון כנ"ל.

(ה) בשל"ה דל"א א' בשם הרמב"ן פ' תצוה והבחיי שם ע"פ לשכני בתוכם שהשראת השכינה בישראל צורך גבוה הוא וזהו אוה למושב לו. כי אוה ל' תאוה ותשוקה וע' במד"ר ר"פ תצוה ס"פ ל"ו בענין למעשה ידיך תכסוף. ואפ"ל בזה תרי טעמי הא' שעי"ז מתבררים ניצוצים דתוהו שבשרשם גבוהים מהתיקון ועמ"ש ע"פ הזהר פ' שלח דקע"א א' ע"פ והי' ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים כו', הב' זהו ע"ד זכר ונקבה בראם ואזי ויברך אותם. ע' ת"א סד"ה ועשית בגדי קדש וע"ד בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו זה בנין בהמ"ק אזי דוקא נמשך העטרה בחי' כבר וזהו אוה כו'. בשל"ה דכ"ו ע"ב השם שלם חבור י"ה עם ו"ה והכסא שלם והסימן אוה. היינו א' של כסא ו"ה, וזהו אוה למושב לו. וכ"כ דקנ"ט ע"ב וכ"ה במ"ע אופן ס"ח, והוא מבואר בבחיי ס"פ בשלח דצ"א סע"ב.

(ו) בבחיי פ' בהר בשם המדרש ע"פ ואיש כי ימכור בית מושב ואיש זה הקב"ה, בית מושב כי בחר ה' בציון אוה למושב לו, ימים תהיה גאולתו זהו משארז"ל ימוה"מ אלפים שנה, ויש להעיר מפסוק יחיינו מיומים ויש לפרש ע"ד ציון במשפט תפדה היינו ע"י עסק התורה כי ציון נק' קדה"ק ובתורה נאמר יקרה היא מפנינים, ועיין במהרמ"א פ' בהר שם.

(ז) והנה בפסוק זה נאמר אוה למושב לו בחי' ו"ה ואח"כ סמכו לו פסוק כי יעקב בחר לו י"ה שהוא בחי' י"ה, נמצא זהו המשכת ש' הוי', לכן אח"כ סמכו לו פסוק כי לא יטוש הוי' עמו, השם הוי' כסדרו.

תרסב

(ח) בבעה"ט ר"פ וירא אליו הוי' ס"ת אוה, וז"ל הפרדס אך אוה למושב לו פי' בתקונים כי הוא יחוד אלף כתר עם הת"ת והמ"ל הנק' ו"ה, ואין מקרה יוצא מענינו כי ע"י הרצון והשפע הנשפע מהחכתר לקשוטי חתן וכלה הם מתאחים זה לזה עכ"ל וע' בלק"ת בביאור ע"פ ואתחנן, והנה איה הוא התחברות האלף עם י"ה והיינו כח"ב כמ"ש במא"א א' כ"ב ועד"ז הוא התחברות האלף עם ו"ה, ויש להעיר לענין אוה מענין עד תאות גבעות עולם בזח"ב ר"פ וארא, גם אוה אותיות הוא, אך כי הוא זהו עלמא דאתכסיא וזהו ועבד הלוי הוא וכשנמשך מעלמא דאתכסיא הברכה בעלמא דאתגליא ע"י צדיק יסוד עולם נק אוה, ולכן וירא אליו הוי' שע"י המילה שנתגלה בחי' צדיק יסוד עולם הוא ס"ת אוה, וז"ש אח"כ והוא יושב פתח האהל ופי' בזהר שבחי' הוא עלמא עילאה נמשך להיות יושב פתח האהל ע"י המילה בפ' וירא דצ"ח ע"א ובפ' בא דל"ו א', וזהו עצמו ענין אוה למושב לו זהו והוא יושב, שמבחי' והוא יושב נמשך בחי' איה למושב לו כו', ועמש"ל סעיף א' בענין אוה, שהאלף והואו הם פעמים קרי וכתיב, ובמא"א אות צ' סט"ו ציון כו' גימט' ה"פ אל כי כל החמשה פרצופים (שכנגדם חמשה חומשי תורה ע' לק"ת ס"פ פנחס סד"ה קדש ישראל לה') שוכנים בציון ומתייחדים שם. וה' שוכן בציון עכ"ל וזהו אוה למושב לו שגם האלף הרומז לכתר שהוא פרצוף החמישי מלמטה למעלה, נמשך בציון כו' ולכן נק' בחי' זו קדש הקדשים, ע' זח"ג דרצ"ו ע"ב, וע' במד"ר ר"פ קדושים, ונגד ה' פרצופים הנ"ל נאמר הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד ה' עליות המל', ובמא"א אות ב' ססעי' ח' כי כל הע"ס באים כו' ע"ש וזהו היו"ט דפסח וסוכות בחמשה עשר לחדש, ר"ל ה' פרצופים שהן ע"ס זהו בחמשה עשר הם מאירים ומתייחדים במ' שהיא חדש כו' והיינו שאז קיימא סיהרא באשלמותא וכן מאברהם עד שלמה ט"ו דורות, וכן ט"ו אדר לבני שושן כו' וזהו כי יעקב בחר לו יה היוד זהו ע"ס וההא זהו ה' פרצופים כו', ועמ"ש בענין ט"ו שיר המעלות, ט"ו תיבות בפסוק את ה' האמת, ט"ו ווין דאמת ויציב.

ד"פ מתחילים בכי כי הוא אמר ויהי כי בחר כי יעקב כי לא יטש, כי נק' כנ"י עמ"ש ע"פ כי תצא ומענין כף יוד, ד"פ כי לעולם חסדו י"ל ד' בחי אבי"ע.

כי בחר ה' בציון אוה למושב לו. זבחים קיט"א. מנחות פז"א. נדה ע"ב. זח"ג פ' צו לא"א האזינו דרצ"ו סע"א, מ"ע ס"ח בחיי צא"ב קס"ב ריב"א: בזבחים קיט"א דירושלים זהו ענין נחלה או מנוחה ועז"נ כי בחר ה' בציון אוה למושב לו ועמ"ש בד"ה מזמור שיר חנוכת הבית שע"ז שורה המקיף שלמעלה מהמקיף הנק' סוכ"ע ועמ"ש בד"ה השמים כסאי בפי' איזה בית אשר תבנו לי. ובית ג"כ כינוי להולדה כמ"ש יהי ביתך כבית פרץ. כי בני במזלא תליא שהוא כתר שמשם שורש הכח להיות לידת נשמות חדשות. וזהו ענין אוה שמבואר בפרדס ערך אוה וז"ל פי' בתקונים כי הוא יחוד אלף כתר עם התפארת והמלכות הנק' ו"ה כו' עכ"ל והנראה ע"פ מ"ש בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו שביום חתונתו שהוא יחוד י"ה אזי דוקא אימא עילאה ממשכת לו העטרה מהכתר כמ"ש בזח"ב ר"פ וארא, וכנרשם אצלינו ע"פ צאינה וראינה והיינו כמש"ל סעיף ה' שכדי

תרסג

להיות המשפילי לראות כו' הוא ע"י המגביהי לשבת בבחי' כתר שמשם דוקא נמשך כח ההשפעה למטה גם בבי"ע וזהו ענין אוה שנמשך כח האלף בחי' פלא לבחי' ו"ה שע"י יהיה הולדת הנשמות למטה. וזהו ענין שההולדה נק' בשם בית בוניך שהוא מקיף היותר עליון שמשם דוקא נמשך כח זה. ועמש"ל תחלת סעיף ז' בענין אוה בשם העה"ק ג"כ ע"ד הנ"ל והנה אוה הוא המשכת הכתר בבחי' י"ה שהם חו"ב ואזי הוא בבחי' העלם עדיין אכן אוה זהו כשמאיר בבחי' ו"ה. גם ראיתי מי שכ' כי מ"ש על כס י"ה שאין השם שלם ואין הכסא שלם א"כ אוה ממלא זה החסרון א' עם כס נעשה כסא ו"ה עם י"ה זהו השם שלם ועיין בזח"ג סוף האדר"ז דרנ"ו סע"א וע"ב מענין בציון וע' ברבות פ' קדושים פ"ל.