י

תרטז

טז ה' מלך עולם ועד כו'. ענין עולם ועד זהו על המל' דלע"ל כמ"ש ה' ימלך לע"ו. וא"כ איך אנו אומרים זה בלשון הוה דהיינו עכשיו ממש. ובבחיי בשלח דפ"ז ע"ב ע"פ ה' ימלוך לע"ו כתב שאונקלס תרגם זה בלשון הוה. דהיינו ה' מלכותיה קאים לעלם ולעלמי עלמיא. ותירץ משום שכל הזמנים דעבר ועתיד הם אצלו ית' בהוה. ע"כ גם העתיד שייך לקוראו בלשון הוה, ולכאורה אינו מובן דמבואר בסש"ב ח"ב פרק ז' שבמדות העליונות אין שייך שום זמן אך ורק במדת מל' שייך לומר מלך מלך וימלוך כו' וכ"כ בלק"ת בד"ה שובה ישראל דרוש השני רפ"ה. וא"כ כיון בבחי' מל' שייך זמן א"כ איך שייך לומר על ימלוך ל' עתיד, לשון הוה, ויש לתרץ דהמכוון ה' ימלוך היינו ש' הוי' ממש שאצלו היה הוה ויהי' הכל יחד שהוא למעלה מהזמן. יתגלה בחי' זו ממש בבחי' מלוכה. וכן פי' רבינו ז"ל פירש ותמלוך אתה הוא הוי' אלקינו לבדך. היינו שיתגלה בחי' אתה הוא לבדך, יתגלה בחי' זו בבחי' מלוכה לכן שפיר שייך גם ל' עתיד בהוה. כיון בבחי' זו דהוי' גם העתיד הוא בהוה כו'.

(ח) הת"י בפי' ה' ימלוך לע"ו. כ' והוא מלך מלכין בעלמא הדין. ודיליה הוא מלכותא לעלמא דאתי. ודיליה היא והויא לעלמי עלמין עכ"ל א"כ מובן ההפרש בין ה' מלך, עכשיו, ובין ימלוך לע"ל. כי עכשיו נקרא מלך המלכים. ר"ל שיש מלכים זולתו והם השרים של עובדי כוכבים אלא שהוא מלך המלכים. אבל לע"ל הוא לבדו ימלוך נורא. וזהו והיה הוי' למלך על כל הארץ. וכן פי' בזח"א תולדות דקמ"ג ע"ב סד"ה יעבדוך עמים. וכן ע"פ הקבלה פי' מלך מלכי המלכים. המלכים

תריז

הם זו"נ דאצי'. מלכי הם חו"ב. מלך מ"ה הוא א"א נמצא עכשיו המלוכה בבי"ע הוא ממדות דאצי'. והא"ס ב"ה נק' מלך מלכין. אבל לע"ל יהי' המלוכה בבי"ע ממש מבחי' כתר היינו עתיק יומין והיינו ה' שהוא עת"י ימלוך ממש וזהו ותמלוך אתה הוא הוי' אלקינו לבדך כו' ועמש"ל סעיף ד'. ועמ"ש במ"א בענין מ"ש בש"א יב יב ותאמרו כי מלך ימלוך עליונו וה' אלקיכם מלככם שהוא ג"כ עד"ז שה' עצמו יהי' מלככם ולא בבחי' מלך מלכין.

(ט) במדרש תלים סי' יוד ה' מלך ע"ו אימתי כשיאבדו כו' זה ע"ד הנז' בילקוט בשה"ש בפסוק בעטרה שעטרה לו אמו שאמרו ה' ימלוך לע"ו כנ"ל ס"ו, ומזה נמשך שאמר הקב"ה אין לי מל'. עד ועלו מושיעים כו' ואומר ה' מלך כו'. ילקוט ח"א רל"א ד' בפ' קרח ע"פ ואני. ענין אבדי זהו ע"ד ובאבוד רשעים רנה. ועמ"ש מזה בת"א פ' ויצא בד"ה ושבתי בשלום. ועיין בלק"ת פ' עקב בענין שהארץ ניתנה בזכות המילה ובזח"א ויחי דרי"ו ע"א ע"פ ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ. וז"ש בישעי' רס"י נ"ב כי לא יוסיף כו' וע' מזה בילקוט ח"א רמז פ' ח"ב סוף רמז רע"ג. ובזח"א ויחי דרי"ו ע"א ע"פ בפי' לא יוסיף כו' שס"מ נק' כן, וה"ס בא נחש על חוה, וע' זח"א פ' נח דעג סע"ב. ע' עוד מענין ה' מלך במד"ר איכה סז ד, ובאסתר קכ"ז א' פ"ד דר"ה דל"ב ב'.

(י) בזח"א דף לד א' פי' ה' מלך עולם ועד. ה' מלך זהו מ' עולם הוא ז"א ועד הוא בינה. דתמן הוא ויעודא וקיומא ואשלמותא דכולא וע' הפי' בפרד"ס ערך ועד. ולכן ועד אין לו הפסק כמו סלה עיין זח"ג ויקרא דף ך' סע"א פי' דסלה הוא בינה ששם התגלות עתיק יעו"ש ובפרד"ס ערך סלה ובמא"א אות סמך סל"ח. ולכן אין לו הפסק כי אני הוי' לא שניתי ונק' מוצא מים אשר לא יכזבו מימיו. כי לא אדם הוא להנחם ע' ת"א פ' יתרו בביאור דזכור ושמור בדבור אחד. ועד"ז ענין ועד אין לו הפסק וא"כ לפ"ז פי' ה' מלך עולם ועד זהו ג' עליות המ'. הא' כשמקבלת מז"א ומיוחדת עמו וזהו ענין ה' מלך. וזהו עד שקראה בתי. הב' עולם ע"ד עולם חסד יבנה. והוא ענין עד שקראה אחותי שהרי כתיב ואיש כי יקח אחותו כו' חסד הוא. ונק' חסד עולם. הג' עלייתה בבינה ע"ד שקראה אמי וזהו ענין ועד שאין לו הפסק כמו חו"ב שהן תרין ריעין דלא מתפרשין ועמ"ש מזה ע"פ חכלילי עינים מיין כו' בההגהות.