קמד

תרסה

טו אשרי העם שככה. מהרמ"א פי' שככה לו על השפעות העוה"ז גשמיים ורוחניים אשרי השני על השפעת עוה"ב ופי' הוי' אלקיו ע"ד והיה הוי' לי לאלקים, או ע"ד חלקי הוי' אמרה נפשי. עמה"מ שי"א פי"ג דס"ד א' הביא מ"ש בזח"ג קל"ג סע"א שככה לו ע"ד וחמת המלך שככה, והוא בז"א, אשרי העם שה' אלקיו זהו בא"א, ואפ"ל לפ"ז שככה לו ע"ד מו"ס דשקיט ושכיך כו': בשער או"א פמ"ו דעט ג' הביא ב' הזהר פ' שלח דף שככה לו גימ' משה, שה' אלקיו זהו עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו, ע"כ ולפע"ד לפ"ז י"ל שזהו ג"כ ענין שככה לו ע"ד ככה יעשה לאיש אשר כו' והיינו יעשה למחכה לו ובת"א בד"ה וקבל היהודים פי' ככה יעשה זהו ענין עתידים צדיקים שיאמרו לפניהם קדוש כו' ע"ש וא"כ זהו ג"כ ענין שככה לו, וכ"ז נמשך ממה שהוי' אלקיו כו' כמשל"ק בשם המד"ר פ' נשא: שער קרית ארבעה פרק יוד אשר העם שככה לו גימ' משה ולפי דבריו שם יש להעיר ממ"ש בת"א סד"ה משה ידבר לשון הוה כו' היינו אתפשטותי' דמשה בכל דרא ע"ד גבי רבא משה שפיר קאמרת כו' ע"ש: גם לפ"ז י"ל בשגם גימ' משה וכן שככה לו, כי שככה ג"כ בחי' דין רק שכיך ברוגזיה והיינו ככה בשני כפין וכן בשגם שארז"ל

תרסו

במד"ר משמגן אני ביסורין מי מעמיד הדלת שגמיו וזהו שלשה מתנות טובות ניתנו לישראל וכולן ע"י יסורין, ואדמ"ו פי' שככה לו שגם בחי' ככה מקבל באהבה ורצון וזהו ע"ד חסד ומשפט אשירה כו': מד"ר פ' נשא פי"ד דר"ס ע"ג גבי נשיא לבני אשר אשרי העם כו' אין אישורן של ישראל אלא על שבחרו בהקב"ה כו': ילקוט ח"א פ' יתרו סוף רמז רצ"ט כל אותו הדור ששמעו קולו של הקב"ה זכו להיות כמלאכי השרת כו' עליהם הכתוב אומר אשרי העם שככה לו וזהו כמ"ש העמה"מ ב' הזהר פ' שלח: בפ' פנחס דרמ"ח ע"ד בד"ה עולת תמיד שדי לא מצאנוהו שגיא כח כו' לבא בטרחות על ישראל וכיון ששמע משבח התחיל משבח ואומר אשרי העם שככה לו כו' לפ"ז י"ל שככה ל' שיכוך ונחת: בפ' ואתחנן רמז תתל"א כמ"ש בפ' יתרו הנ"ל: בילקוט בישעי' רמז ש"ס דנ"ז א' קאי אלע"ל: ת"ז דק"י ע"א: זח"א דף ד' ע"א: ז"ג עמוד ק"ל זכור ושמור כו' זהו ענין שככה לו כו': עמוד קס"א שככה לו משה כו': זח"ב תרומה דקל"ח סע"ב גבי ואתה ה' אל תרחק כו' זה שככה לו שה' אלקיו, א"כ משמע שככה לו קאי על מל' הנק' כה שה' אלקיו קאי על ז"א וזהו ג"כ ענין שמור וזכור כו': פ' בראשית דמ"ה ע"א סוף היכלא שתיתאה ודף מ"ה ע"ב בסוף היכלא שביעאה מבואר שזה קאי על ההמשכה ממקור הראשן מא"ס ב"ה בבחי' זכור ושמור והוא ע"ד זכור ושמור בדבור אחד נאמרו כו': זח"ג פ' אחרי דס"ב ב' אז תתענג על ה' וגו' אשרי העם שככה לו כו' נ' כי אשרי לשון תענוג וזהו אז תתענג כו': דס"ג ע"ב בענין העצה של השעיר דיוהכ"פ שזהו ע"ד נפלאותיך ומחשבותיך אלינו לכן עז"נ אשרי העם שככה לו כו': דס"ז א' גבי לפני הוי' תטהרו כו' כשלג ילבינו כו' עז"נ אשרי העם שככה לו, ור"ל המתקת הדינין וכענין ויעבור אלקים רוח על הארץ וישוכו המים בפ' נח, פרש"י לשון הנחת חמה ות"י ואשתדכו שהוא ענין שקט וכ"ז נמשך מבחי' המשכה מע"ק ששם הוא נוה שאנן והשקט משום דלית שמאלה והיינו שככה גלוי מו"ס דשקיט ושכיך כו' והיינו הוי' בבחי' אלקיו כי לפני הוי' תטהרו: דע"ג ב' גבי חוקיו ומשפטיו לישראל לא עשה כן כו' אשרי העם שככה לו כו': בפ' ויחי דרכ"א א' בענין שנוטלי' ד' מינין שבלולב ונעימות בימינך נצח עז"נ אשרי העם שככה לו כו': נשא קל"ג סע"א כנ"ל: פ' שלח דקס"ג ע"א על ההוא דרא כתי' אשרי העם שככה לו כנ"ל בשם הילקוט יתרו סוף רמז רצט: ח"ג דרכ"ג ע"ב: דרמ"א ע"ב שע"י תקון התפלה והכוונה כדבעי עז"נ אשרי העם שככה לו, שכולהו נעשו סניגורין כו': באדר"ז דרצ"ב ע"א: ודרך כלל בענין שככה לו יש פירושים הא' דקאי על השכינה והקב"ה, ור"ל ממכ"ע וסכ"ע, הב' זהו יחוד העליון ושמקור ההמשכה נמשך מא"ס ממש כמ"ש בזח"א מ"ה א"ב ובפ' אחרי דס"ז א', הג' על המשכת התורה קו האמצעי בריח התיכון כו', הד' ע"י התפלה יש בהם כח להמשיך שפע הרצון מא"ס ולהמתיק הדינין כמ"ש בזח"ג דרמ"א ע"ב ולפ"ז י"ל פי' שככה לו ל' שיכוך לשכך הדינין כו', הה' ע"ד משה ידבר שככה גי' משה וכן בשגם: הו' ע"ד ככה יעשה לאיש, עין לא ראתה כו' יעשה כו' עוי"ל ככה כ"ה בינה ככה מ', או להפך, עוי"ל ב' כפין ב' כתרים שקשרו להם ע' בלק"ת בד"ה אני ישנה בענין כפתחו של אולם.

תרסז

מה שמקדימים לומר אשרי ג"פ קודם תהלה לדוד, י"ל דאיתא במדרש תלים ע"פ תהלה לדוד ארוממך, שזהו ע"ד שאמר ישעי' ה' אלקי אתה ארוממך אודה שמך, לא על חנם אלא על כי עשית פלא, וכן דוד אמר ארוממך אלקי וכו' ולא על חנם אלא על שהבטחתנו למעלה מן הפרשה שנאמר אשר בנינו כנטיעים כו' והנה סיום הפרשה אשרי העם שככה לו וכו', לכן ע"ז אומרים ארוממך, וזה דלא כתשו' מהרש"ל סי' ס"ד שלא הי' אומר רק ספוק של אשרי יושבי לבד ולא אשרי העם שככה לו, ואף גם פסוק אשרי יושב לא אמרו בשחרית כלל כ"א במנחה לבד, אף שכן משמע בתוספת פ"ה דברכות דל"ב ע"ב שלא לומר רק פסוק אשרי יושב מ"מ מהמדרש תלים הנ"ל יש סמך טוב למנהג העולם לומר אשרי העם שככה לו בכדי שע"ז דוקא שייך לומר ארוממך וגו'.

בהרד"א בשם המדרש איתא אשרי הוא נגד הוי, ענין הוי עיין בפרדס בערך הוי, ועיין זח"ג פ' אחרי דף ע"ד סע"ב, ואשר שמורה על הפך זה, היינו כי אשר זהו עלמא דאתי בינה, ואשרי כשבינה מאירה בז"א עד שנמשך ביוד שהוא יסוד, וכמ"ש בזהר פ' ויחי דרמ"ו ע"א ע"פ מאשר שמנה לחמו, ע"ד בעטרה שעטרה לו אמו ע"ש, וענין שהיוד שהוא יסוד מקבל מהבינה מבואר בזח"א ד"ו סע"א ע"פ ובניהו בן יהוידע בן איש חי כו' ומה שיוסף הי' יתום מאמו זהו בזמן הגלות שאזי דוקא נק' היסוד יתום כו' ועז"נ יתום ואלמנה יעודד, ולא כן בזמן השלום, וזהו ענין אשרי, וע' בפרד"ס ערך אשר, וזהו והוא יתן מעדני מלך שבנותיו נשאות למלכים א"כ זה מורה על היחוד הפך בחי' הוי וזהו ע"ד בשוב ה' ציון בזח"ב פ' בשלח דנ"ה ע"ב ובזה יובן הגמרא פ"ק דמגלה ד"י ע"ב שעל אנשי דור הפלגה נאמר ויהי לשון ווי וצער כמ"ש במד"ר פ' לך לך פמ"ב, כי הם כיוונו למנוע השפע דבחי' ציון וירושלים כמ"ש מהר"ם אלשיך ס"פ נח, וזהו ענין הוי, ולכן ארז"ל פ"ק דעכומ"ז די"ח ע"ב ע"פ אשרי האיש שלא הלך בעצת רשעים זה אברהם אבינו שלא הלך בעצת אנשי דור הפלגה, כי אברהם זהו בחי' אשרי שהוא ההפך בחי' הוי ווי, וזהו ג"כ ענין אשרי העם שהוי' אלקיו.

בא"ר בשם הרוקח באשרי יש תר"מ אותיות נגד תרי"ג מצות וכ"ז אותיות התורה י"ל תר"מ גימ' שמש והיינו מ"ש שמש ומגן הוי' אלקים דהיינו התחברות המל' הנק' תהלה ונק' אלקים עם שם הוי' הנק' שמש שזהו ענין ארוממך אלקי המלך כדפי' בזח"ב וארא דכ"ח סע"ב וכדלקמן, גם תר"מ גימ' תמר שהיא המ' וכן צדיק כתמר יפרח דסליק דו"נ כחדא בזח"א דצ"ב וזח"ג ויקרא דט"ו.