יז

תריז

טו אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתיך. זח"א פ' נח דע"ב ע"א פי' צדק הוא המל' וע"י בחי' זו יוכל אח"כ להשיג במדרגות העליונות היינו בבחי' שם הוי', וכן פי' בפ' בלק דק"צ סעב ובה ניעול לגבי מלכא לאחזאה אנפוי וע"ד אמר דוד אני בצדק אחזה פניך, הוא ע"ד פתחי לי זה השער לה' תחלה מפתחות החיצוניות ואח"כ מפתחות הפנימית בד"ה כי תשמע בקול, באדר"ז דרצ"ב עא, רבות פ' בראשית פכ"א דכ"ה א' אשבעה בהקיץ תמונתיך, לכשיקוץ אותו שנברא בדמותך (היינו אדה"ר כשיקום בתח"ה) באותה שעה אני בצדק אחזה פניך (היינו שאז יקויים ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה כו',) באותו שעה אני מצדיקו מאותו גזירה, והטעם שדוד מצדיק לאדם פי' הידי משה לפי שדוד משלים אותן ע' שנה שנחסרו לאדה"ר, ויותר י"ל כי פי' הנה ישכיל עבדי כו' מאד

תריח

אותיות אדם שמשיח יהיה במדרגת אדה"ר כמו שהי' קודם החטא וכמ"ש ברבות בראשית פי"ב ע"פ אלה תולדות בענין ששה דברים שניטלו מאדה"ר ועתידין לחזור ע"י משיח כו' וכ"ה בפ' נשא פי"ג דרנ"ג ע"א בקרבן נחשון, ומשיח הוא בחי' דוד ור"ת אדם אדם דוד משיח ועמ"ש מזה בד"ה אוסרי לגפן, עכ"פ למדנו מזה דפי' אשבעה בהקיץ תמונתיך זהו בתח"ה היינו כשיקיץ אדה"ר שהוא תמונתיך ע"ד הקיצו ורננו שוכני עפר ולפי זה תמונתיך קאי על אדה"ר שנברא בצלמו ודמות כביכול ע"כ נקרא תמונתיך. מ"מ י"ל גם זה אמת בפי' הפסוק שאז ישיגו תמונתיך והיינו ענין ותמונת ה' יביט הנאמר במשה אלא שמשה זכה רק לבחי' וראית את אחורי אבל לע"ל יהי' גלוי בחי' פנימית ועמשל"ק בשם השל"ה פ' ואתחנן. רבות בראשית כח"א. פ' לך פמ"ד מח"ד ויבקשו פני זו צדקה שנאמר אני בצדק אחזה פניך. וכ"ה בקהלת רבה צו"ב בפסוק כי ברוב חלומות. ודף קג"א בפסוק ביום טוב היה בטוב. ובאסתר קכב"ב סד"ה גם ושתי המלכה. אמר (דוד) לפניו אלו באין מכח תורה ומצות ומעשים טובים שיש בידם אבל אני בצדק אחזה פניך עכ"ל המכוון ע"ד צדקה וחסד חנם כענין הנזכר בגמ' ברכות ס"פ היה קורא שכל העולם ניזון בצדקה והם ניזונין בזרוע כו', שלה לוב סגא קיאא קכב"א קנהב קסוב שסטב. וז"ל דל"ו ע"ב וכביכול פניו של הקב"ה נאמר באור פני מלך חיים כי הוא חסד וצדקה כו' אני בצדק אחזה פניך עכ"ל והנה חסד גבוה מצדקה אלא שע"י הצדקה שמלמטה נמשך מלמעלה חסד כו'. עיין רבות פ' עקב. דס"ג א סד"ה אות ג' גירות. כי העוה"ז כמו חלום. ולע"ל בחי' בהקיץ כו'. ובפ' ואתחנן ס"פ דשס"ט ע"ב כ' ומשה זכה בחייו מה שיזכו שאר הצדיקים לאחר מותן כשיחיו שנאמר אשבעה בהקיץ תמונתיך. אבל בקבלת תורה ותמונה אינכם רואים. ובמרע"ה כתיב ותמונת ה' יביט (ור"ל אבל הם לא יזכו לגלוי זה וזהו ותמונה אינכם רואים. אלא לע"ל יזכו לבחי' אשבעה בהקיץ תמונתיך וכבר נת' לעיל בשם החייט שענין תמונה זאת הוא תמונת האדם העליון שעל הכסא כו' שענינם הם כחות אלקיים הגבוהים גם מרוחניות המלאכים ואצ"ל מהגשמיות כו' וכמשנ"ת בלק"ת בשה"ש בפסוק צאינה וראינה פי' וענין שיעור קומה יעו"ש. שבחי' חכמה עילאה נק' מוחא והרצון נק' גלגלתא כו' וכן בשאר בחי' ועיין בעה"ק ח"ג פכ"ו ויש להעתיק כל הפרק. ובפרדס שער כ"ב פ"א ועל כזה נאמר הנוטע אוזן כו'. כן הכח העליון המקבל הקול ההוא ובוחן אותו כו' יקרא אזן כו' כי אפילו בכלי הגופניים האלה אשר בנו לא תקרא עין מפני העין ממש אלא מפני הראית הנקרא עין באמת כו' עכ"ל וכ"כ שם פ"ב בשם השערי אורה אל יעלה בדעתך כי עין כצורת עין ממש כו' אבל הם ענינים פנימיים באמתת מציאת השם מהם המקור והשפע יוצא לכל הנמצאים כו' עכ"ל ועוד בפרדס שער ל"א פ"ח בענין גוף האדם וז"ל קרום של מוח והעצם החופה והעור שעליו הוא רמז לכתר עליון ולכן יש בו שערות לרמוז אל שרשו העליון והם עולמות וצנורות המתפשטות מכח הא"ס כו' והמוח שתחת הקרום מתחלק אל ג' מוחות להראות ג' מציאיות שבחכמה והם חכמה בינה ודעת כו' וכן תלוים מהמוח החושים ראיה שמיעה ריח דבור שהם בשרשם ד' אותיות הוי' י' ראיה כו' ועמ"ש מזה בת"א בד"ה יהודה אתה, ואמרו חכמי הנתוח כי ל"ב נתיבות נמשכים מהמוח אל הגוף לרמוז אל ל"ב נתיבות

תריט

שבחכמה כו' ל"ב שניים כו' עכ"ל יעו"ש שהאריך. ועיין בשל"ה בהקדמה בית נאמן דף יג ע"ב שביאר איך עיקר שם ראש ועין וכיוצא הוא אמיתי למעלה ברוחניות העליון אלא שלמטה הושאלו שמות אלו על עין גשמי ע"ד מה שהאדם חותם ראובן בן יעקב הוא רק סימן לעצם מהות ראובן כו'. א"כ מכ"ז יש להבין פי' ותמונת ה' יביט היינו ראיית אחוריים של בחי' רוחניות האדם העליון כו' אחוריים של בחי' חכמה כו' הוא הנק' קשר של תפילין.