כ

תריט

י ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו. (א) אאזמ"ו נ"ע נ' שמפרש שזה מעין משארז"ל עתידה אשה שתלד בכל יום, שעכשיו צ"ל ט' חדשים וכמו דוגמת צמיחה ע"י הזריעה שצ"ל זמן רב שתחלה שיהיה נרקב הגרעין ונכלל בכח הצומח ואח"כ עד שצומח וע' בזה בלק"ת פ' בהר בד"ה כי תבואו אל הארץ, וכן התהוות הולד מהטפה צריך ט' חדשים, וכ"ז עכשיו שהתעדל"ע הוא ע"פ אתעדל"ת ואינו אור חדש לגמרי כ"א לחדש הישינות עד"מ גידוי התבואה מהזרע כו' אבל לע"ל יהיה אז התחדשות אור חדש מלמעלה ממקורא דכולא לכן לא יצטרך שיהי' מוסתר תחלה ט' חדשים בבחי' עיבור והעלם כו' אך עכ"ז יהיה הריון תחלה יום אחד כי כל ט' החדשים שצ"ל עתה יהיה אז בתשעה שעות לבד, (הג"ה להעיר מענין חסידים הראשונים שהיו שוהים בתפלתם ט' שעות, עכ"ה) כי עצירת השפע צ"ל בכל מקבל השפע (הג"ה ע' בדרוש שמיני עצרת שאז נקלט הטפה, והלידה מזה הוא בשביעי של פסח, ושם מבואר פעולת הקליטה והעכוב שעי"ז דוקא מתקיים השפע ולכן הנפילים שלא נקלטו כו' עכ"ה) אך ליום שכולו ארוך מה שיתעצר עכשיו במל' דאצי' ט' חדשים הוא בבחי' מל' דאריך בט' שעות כי החדשים במדות והשנים במ' וימים בחו"ב כו' (הג"ה כן מצאתי ולע"ד אפ"ל כי זה שצריך עיכוב ט' חדשים מפני שבי"ע הם יש ואינו ערוך לאצי' ע"כ כדי שיומשך בבריאה צריך להתעכב תחלה במ' דאצילות כו' שאל"כ יפול בירידתו למטה כו' מחמת שיש שם קליפות, ודוגמת שבה"כ, רק ע"י שנתעכב במ' מקור דבי"ע יתקיים כו' אבל לע"ל שיזדככו העולמות ויהיה השם נקרא כמו שנכתב א"צ עיבור כ"כ, ושרש בחי' עיבור זהו העלם הוי' בשם אד', שבי"ע א"א להם לקבל משם הוי' כ"א ע"י שם אד' אבל לע"ל שיזדככו בי"ע עד שיהי' השם הוי' נקרא ומתגלה בעלמא דאתגליא שזהו הקרי כמו שהוא בעלמא דאתכסיא שזהו הכתיב, ממילא א"צ עיבור ועיכוב כ"כ, בההמשכה והלידה מאצי' בבי"ע, כיון שלא רחוק כ"כ בי"ע מאצי' עד שיצטרך עיבור ושינוי גדול, ויהיה ד' בט' שעות כו' וזהו עתידה אשה מ' דאצי' שתלד בכל יום, גם במד"ר פ' נח ר"פ ל"ו אמרו שקודם המבול ליום אחד היתה אשר מעוברת ויולדת שנאמר זרעם נכון לפניהם כו' ע"ש, וידוע שקודם המבול היה מאיר הארת אריך אנפין, כמ"ש בזח"א דל"ז סע"ב בפי' לא ידון רוחי כו' ולכן היו מאריכים ימים, כי אורך ימים נמשך מא"א, וכמ"ש בזח"ג פ' שלח קנ"ח ע"ב בפי' היש בה עץ אם אין, שכשההשפעה מבחי' אין שהוא הכתר באה בשינוי טובא לעילוייא שלא בערך כו', וא"כ נלמוד שזה שעתידה אשה שתלד בכל יום נמשך מא"א, ועד"ז יובן ענין התפלה יעננו ביום קראנו, מבלי שום עיכוב זהו מפני שיומשך שורש ההמשכה מא"א, ויובן זה עוד עפמ"ש בלק"ת פ' קרח ע"פ ויגמול שקדים שכשבא

תרכ

השפע מא"א בא במהירות בלי עיכוב, כי העיכוב בא ע"פ מדה"ד בעברה מהיכל להיכל אבל בא"א לית שמאלה, וע' בסידור ע"פ יום ליום יביע אמר כו', ועמ"ש בענין בעתה אחישנה: המ"ח פי' יעננו ביום קראנו ע"ד היום אם בקולו תשמעו, וע' בלק"ת בד"ה ביום השמע"צ כנישין יהא לכון בפי' היום אם בקולו תשמעו.

(ב) בשל"ה ד"ז ע"ב ר"ת יעננו ביום קראנו הוא יבק והוא גימט' אהי' הוי' אדני או גימ' הוי' אלקים ועמ"ש מענין יבק בלק"ת פ' הברכה סד"ה ואתה מרבבות קדש.

(ג) בילקוט פ' בשלח דס"ז ע"ד רמז רל"א ע"פ ויצעקו בנ"י אל ה', ה' הושיעה כו', ודף ע"א ב' ע"פ הוי' שמו, בשמו הוא נלחם כו' מהו אומר ה' הושיעה ועמ"ש בת"א פ' וישלח בד"ה ויאבק איש עמו ויש להעיר מפסוק מי כמוך עם נושע בה' ובמד"ר תצוה פל"ח שמשתמשים בהקב"ה והיינו שמשנה סדרי בראשית בשבילן, כי סדרי בראשית נמשכים משם אלקים כמ"ש בראשית ברא אלקים, ולשנות סדרי בראשית זהו על ידי שם הוי' שמושל על שם אלקים כמ"ש כי שרית עם אלקים כו' וזהו נושע בהוי' והיינו כביכול שמשתמשי' בהקב"ה ע"ד ומי מושל בי צדיק כו' וע"כ היינו ע"י ותתפלל חנה על הוי' למעלה משם הוי' כדפי' בת"א סד"ה לא תהיה משכלה, ולכן כביכול משתמשים בהוי'. וזהו ומי מושל בי בחי' מי מושל בי כמ"ש ע"פ מי יתן והיה לבבם זה, מי יתנך כאח לי, וזהו מי כמוך עם נושע בהוי', עוי"ל הטעם ע"ד צדיק ונושע שישועתן של ישראל היא ישועתו של הקב"ה, וזהו הוי' הושיעה: והמ"ח פי' הושיעה שיושיע לה' אחרונה כו' ואזי המלך יעננו ביום קראנו ר"ת יבק יחוד הוי' אלקים שיאיר ש' הוי' בשם אלקים גם לשנות סדרי כו', ולכן אחר שאמר והוא רחום כו' המשכת יג"מ הרחמים מא"א בז"א סמכו לזה פסוק הוי' הושיעה כו' כי הא בהא תליא.