נב

תרכד

ג מה תתהלל ברעה הגבור חסד אל כל היום. וארז"ל סנהדרין דף קו ע"ב א"ל הקב"ה לדואג לא גבור בתורה אתה. מה תתהלל ברעה (לספר לה"ר על דוד) לא חסד אל נטוי עליך כל היום (לא חכם בתורה אתה דכתיב ותורת חסד על לשונה במשלי לא כו'). ויש לפרש שזהו ע"ד משארז"ל פ"ב דחגיגה דף י"ב ע"ב אר"ל כל העוסק בתורה בלילה הקב"ה מושך עליו חוט של חסד ביום שנאמר יומם יצוה ה' חסדו תלים מ"ב יוד והיינו משום ובלילה שירה עמי. והרמ"ז נשא קכ"ב ע"ב פי' יצוה ה' חסדו חסד דאצי' שיהי' בצוותא והתחברות בחסד דבריאה כו' וא"כ הוא ע"ד שפי' בזח"ב תרומה קע"ה ע"א בענין אשריך ארץ שמלכך בן חורין דהיינו לאפוקי כשמקבלת רק מבחי' נער מט"ט וחצר הפנימית שהיא אצילות הוא סגור בו אבל הצוותא הוא שיתחבר חסד הנ"ל דאצי' שהוא מבחי' הפונה קדים כו' וזהו ענין בן חורין. ובזח"ב תרומה קמ"ט א משמע החוט של חסד נמשך מאור הגנוז שגנזו לצדיקים כו'. ועמ"ש בתלים מ"ב יו"ד ע"פ יומם. גם כי יומם זהו אור החסד שאינו מתעבה כמ"ש בסידור בד"ה אדני שפתי תפתח שער ר"ה והיינו ע"ד שאור שנברא ביום ראשון היה מאיר מסוף העולם ועד סופו בלי שינוי ועיין בעמה"מ שט"ז פס"ו דק"ס ע"ד. וכ"ז נמשך ע"י עסק התורה שהיא הנקראת תורת חסד. זחא טוב עטב.

(ב) ובזח"א עמוד נ"ח יהי אור לקבל דרגא דחסד דאיהו לימינא דהא מתמן נפיק נהורא לכולהו עלמין ברזא דיום הה"ד חסד אל כל היום ולקבליה לתתא אברהם דאחיד בהאי חולקא כו' וביה כתיב מי העיר ממזרח ברזא דאור דנפיק ממזרח כו' עכ"ל ופי' אדמ"ו נ"ע בדרוש ובא לו לקרן כי מזרח היינו ג"ר דאבא שמשם יוצא ונמשך אור השמש. ועמ"ש בענין אור שנמשך מחכמה ע"י החסד בביאור ע"פ לבבתיני אחותי. ועיין מענין אור במא"א א' נ"א אור הוא חסד כו' וע' עוד מענין חסד אל כל היום בזח"א חיי קלב ב.

עמה"מ לב נכבד סבב צב צוג קידא קכחב מ"ע קנז רכג שלה קלגא קמוב קעטא רפאא רצאב, עמה"מ ש"ו פנ"א צף ל' ע"ב פי' חסד אל היינו שם הוי' במילוי יודין דהיינו חכמה שבה שם ע"ב והיינו כמנין חסד. ור"ל מילוי יודין כי המילוי זהו ההשפעה למטה וא"כ גם בההשפעה מאיר בחי' יוד שהוא חכמה וזהו האור. שער עשירי פו דנ"ב ע"ב פי' כי שם אל הוא מעשר מאותיות יש. ואל הוא חסד כמ"ש חסד אל כל היום. ור"ל כי יש הם חו"ב כי קנה חכמה קנה בינה ב"פ קנה גימט' יש. והחסד מקבל רק ממלכות דאו"א שהוא הבחי' העשירית שבבחי' יש. ובשער י"א פט"ו פי' חסד אל על תיקון הראשון מי"ג ת"ד מי אל כמוך כו' וכן פירש בשער י"ד ר"פ מג. והנה כתיב עולם חסד יבנה. שהחסד צריך להבנות כמ"ש מזה בד"ה לסוסתי ברכבי. ובזח"ג נשא קלג ב בכולא אצטריך חסד לאתרבאה ולמבני כו' והיינו כמש"ש שיש ב' בחי' חסד חסד דלגאו וחסד דלבר. וכבר ביאר ענינם אדמ"ו נ"ע באג"ה סי' יוד בד"ה חסדי ה', שחסד עולם זהו החסד הנמשך בגבול ומדה וזהו ענין חסד אל כל היום. ובחי' חסד דלגאו זהו החסד שבלי גבול ומדה כו' וכשהאדם ממשיכו למטה במעשיו ואתעדל"ת אזי אור העליון זה מתפשט ומאיר

תרכה

בעולמות ומתקן כל מעוות כו'. וא"כ עד"ז יש לפרש פי' אל ברוך. שבחי' חסד אל יהיה מתברך מחסד עליון שהוא ורב חסד שהוא ג"כ התיקון הראשון מי"ג ת"ד מי אל כמוך כו'. גם לפי' עמה"מ דבחי' אל זהו מעשר מאותיות יש הברכה שיתברך ויומשך בו מעצמות חו"ב. ואזי בחי' היום הנמשך מחסד אל יהיה בעילוי יותר. שיומשך בו יומם יצוה ה' חסדו. יומם הוא או"א אור שאינו מתעבה כו'. והוא ג"כ ענין הארה מימי קדם וימי עולם שהם ב' בחי' חסד הנ"ל שיתחברו ויאירו בבי"ע ולא יתנהג העולם רק ע"י ו"ק דיצירה בחי' נער כו'.

ועמ"ש סד"ה וידעת היום שתדע בחי' היום שהוא ענין ברישא חשוכא והדר נהורא והמשכת נהורא מבחי' אל עליון ישת חשך סתרו. וזהו אל ברוך כו'. והמשכה זו ע"י הדעת וידעת והיינו כמ"ש כי אל דעות ה' שכולל ב' דיעות וזהו גדול דעה כו'.

והנה מצינו ברכה גבי שם אל כמ"ש וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידיך וע' מזה בנדרים ספ"ג דל"ב ע"ב. וברבות פ' לך פמ"ג דף מזג פ' בא פי"ח קלד ד תצוה פלח קנד א. הכל ענין אשר מגן צריך. נשא פי"ב רמט ד ענין ויתן לו מעשר והנה אל עליון פי' במא"א א פ דהיינו בינה. וכ"מ בזח"א לך דפ"ז א לאל עליון ה' אלקינו דהיינו או"א כנודע מכוונת פסוק ראשון דק"ש. וברוך אל עליון מעילא לתתא היינו שיומשך מהבינה אל החסד ע"ש וזה יתבאר ע"ד מ"ש בזח"ב בשלח ס"ג ע"ב שבינה היא עמיקא עילאה שבה נמשך הברכה מבחי' סוכ"ע וע"י הבינה נמשך אח"כ בחסד ובו"ק וזהו ענין שית יומין דמתברכאן מיומא שביעאה כו' ע"ש וא"כ זהו ענין אל ברוך. היינו חסד אל יהיה ברוך מעמיקא עילאה מע"ק כו'. והיינו כי עתיק יומין ענין הזקנה עד"מ הוא מוחין דגדלות מקור החסדים משם יצוה הברכה גם בבחינת זעיר אנפין עד שיומשך גם בנער מט"ט כו' ועי"ז נאמר נער ייתי גם זקנתי כו'.