אגרת מא

[תקפ"ג]

עוד1 אחת אמרתי להודיע לכל אנ"ש, ובפרט להנערים הפנוים, אודות סדר הלימוד, וגם לבעלי בתים נגידים הלומדים. היות ידוע לכל נקודת רצון העליון ב"ה שידעו מצותיו וחקותיו איך לעשותם בפועל ממש, וזהו הנקרא שונה הלכות בכל יום שהוא בן עוה"ב ממש2, לפי שזהו הלכות התורה כולה3 כמו שהן לאחר הבירור בשלימות4 שהוא עולם הבא, ומפני צוק העתים5, מיד שיגדל הנער, גם היותו חריף ומבין, מתחיל ביגיעת עול עסק משא ומתן, וישכח מלבו כל מה שלמד.

ולזאת עצתי אמונה6 וגזרתי כפולה, שיעשו חוק קבוע איש איש כפי ערכו, שילמוד ב' וג' סימנים בשו"ע אורח חיים ויורה דעה תחלה, ולחזור עליהם ב' וג' פעמים, עם באר היטב דוקא, ובכל יום בבוקר ובערב יחזור ממה שכבר למד פעם אחת על כל פנים. וגם יהי' חוק קבוע ללמוד ספרי אלפסי כמו שהוא בפנים לבד, שהוא הלכות פסוקות מן התלמוד, ולחזור עליהם ב' וג' פעמים בפנים ובעל פה בלשון אשכנז, וכן בלימוד השלחן ערוך, ולא יפחות מב' וג' דפים בכל יום, וחיוב גמור לחזור על כל מה שלמד מכבר פעם אחת כנ"ל. וגם ילמוד ספר המצות סמ"ג וסמ"ק7 ויחזור כמה פעמים תדיר. ובמשך זמן ג' וד' שנים, איש איש לפי טרדתו8, יבוא לכלל בקיאות טובה בד' חלקי השלחן ערוך וג' חלקי הרי"ף, ובזה יתרצה העבד אל אדוניו9 בלי ספק, להעלות נשמתו למקו[ר]ה ושרשה, וכמו שמכריזין בגן עדן אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו10 כידוע.

ואם יספיק לו הזמן יותר, ילמוד אחר כך האשר"י עם הטור ובית יוסף עם האחרונים.

ומפני שכל איש אשר עינים לו יראה11, שאין איש אחד שיהי' בקי במה שלמד גמרא ותוספות בפרקים מיוחדים. רק לקיים מצות לימוד בעיון, ילמוד חצי דף או דף שלם גמרא עם התוספות ואשר"י ור"ן, עד שישלים מסכת אחת, אבל יחזור עליה כמה פעמים.

וכל זה לטרודים, וגם לפנויים מעט יקבעו עת ללמוד הרי"ף ואשר"י12 כנ"ל. אבל לפנוים לגמרי, עליהם מוטל13 ללמוד גם בעיון כל הראשונים שלא הובאו בב"י, וכל האחרונים, ולברר וללבן הדינים בתכלית, שיוכל להיות הכל14 שגורים על פיו, ויהיו שוקדים על התורה15 יומם ולילה, ובאהבתה ישגו תמיד16. וה' יצליח בידם להיות מורי הוראות בישראל, ובני עלי' מועטים המה17.


1) נדפסה באגרות-קודש מהדורת תש"מ אגרת יט.

בכמה כת"י באה אגרת זו כהמשך לאגרת ה דלעיל (ראה בשוה"ג שם), ועפ"ז נדפסה כן גם ב"אדמו"ר האמצעי" ע' כב, וביגדיל תורה (ירושלים תשל"ח, גליון ה' ע' 5), ובמגדל עז (ע' תיז); היינו כחלק מאגרת שנכתבה בחיי אדה"ז, ובציוויו.

אמנם בכמה כת"י (128 רצב, א. 400 קפב, ב. 1201 מד, א. וכת"י ירושלים 3547 קעו, א) מופיעה כאגרת בפני עצמה. ובכמה כת"י (121 ערב, א. 936 בתחלתו. 2000 עד, א. 2487. וכת"י ירושלים 2481) באה כהמשך לאגרת הקודמת. ובכמה כת"י נוספים (170 רמח, ב. 448 שכז, א. 600 רצא, א) באה גם כן כהמשך לאגרת הקודמת, אלא שחתימת רבינו מפסקת בין שני הקטעים. גם בהערות וציונים מכ"ק אדמו"ר שליט"א למאה שערים (י, ב) כתב על קטע זה: "ובס' המכתבים [הוא כת"י 2000 הנ"ל] (עד, א) – בא קטע זה בסיום מכ' שאחר זה [היא האגרת הקודמת]. וכן הוא בביכל האוולין (הנכתב בשנת תקצ"ד)". גם בליקוטים יקרים ע' יא נדפס בהמשך לאגרת הקודמת.

גם מהלשונות שבקטע זה "אמרתי להודיע", "עצתי אמונה וגזרתי כפולה" נראה שאינו חלק מהאגרת המתחלת "נצטויתי מכאאמו"ר הרב שי' לכתוב בשמו", אלא חלק מאגרת שנכתבה לאחר הסתלקות אביו אדמו"ר הזקן.

לתוכנה ראה לעיל אגרת כג.

2) שונה . . ממש: מגילה כח, ב. וראה אגרת הקודש שבתניא סכ"ו וסכ"ט.

3) הלכות התורה כולה: נ"א: כל הלכות של התורה.

4) לאחר הבירור בשלימות: ראה תניא קונטרס אחרון (קס, א).

5) צוק העתים: ע"פ דניאל ט, כה.

6) עצתי אמונה: ע"פ פיוט לר"ה אתה הוא אלקינו.

7) ס' המצות סמ"ג וסמ"ק: נ"א: ס' סמ"ק.

8) טרדתו: נ"א: ערכו ומדרגתו.

9) יתרצה העבד אל אדוניו: ע"פ ש"א כט, ד.

10) שמכריזין . . בידו: פסחים נ, א.

11) עינים לו יראה: ע"פ תהלים קטו, ה. קלה, טז.

12) הרי"ף ואשר"י: נ"א: השו"ע והרי"ף.

13) עליהם מוטל: נ"א: החיוב.

14) הכל: נ"א: הדינים הנ"ל.

15) ויהיו שוקדים על התורה: נ"א: וא"ז אלא בשוקדים בלימודו.

16) ובאהבתה ישגו תמיד : ע"פ משלי ה, יט.

17) ובני עלי' מועטים המה: ע"פ סוכה מה, ב.


מא) תקפ"ג; כללי לאנ"ש; סדר לימוד ההלכה לפנויים ולטרודים