להבין ענין לקיחת אנשי חיל

רסג

להבין ענין לקיחת אנשי חיל מישראל ביד נכרים. הנה כתיב כי רוצה ה' בעמו וכתיב רצון ה' ליראיו, רצון ה' היינו תומ"צ שהוא עיקר רצונו ית' כידוע שעלה ברצונו הפשוט לברוא את העולם [ועיקר רצונו ית' בבריאת העולמות] כדי להיות לו דירה בתחתונים שיקבלו ישראל עליהם ועל זרעם עול תומ"צ, והוא עיקר קיום העולם כמ"ש אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי כו', [וכמאמרם ז"ל ע"פ ויהי ערב ויהי בקר יום הששי תנאי התנה הקב"ה עם מע"ב אם יקבלו ישראל את התו' כו'], וכמארז"ל ע"פ ארץ יראה ושקטה מתחלה יראה ואח"כ שקטה, והנה ידוע ששרש המצות הוא בכתר [עליון] דאצילות, וגם התורה (הגם דאורייתא מחכמה עילאה נפקת), פי' ששרש התורה הוא בחכמה דאצי', מ"מ הלא שרש החכמה הוא בכתר. וביאוה"ד הנה ידוע שיש ב' מיני רצון, הא' [נק'] רצון שלמעלה מהחכ' למשל אם רצונו לעשות או לאהוב או לשנוא איזה דבר ואין טעם לדבר, ואדרבה הטעם ודעת מלמדו להתנהג בהיפוך ואין רצונו כ"א בדרך עקשות, והב' נקרא רצון שלמטה מחב"ד, למשל אדם שרצונו לאהוב איזה דבר מאחר שמבין בחב"ד שאותו הדבר [הוא] טוב וראוי לאהוב אותו. ואם יתבונן שיוכל לבוא מאותו הדבר לידי קלקול, וראוי להתרחק מזה ולשנוא אותו אז נעשה רצונו לשנוא, כי כל רצונו הוא ע"פ טו"ד, וכאלו ב' עניני רצון ישנם ג"כ למעלה כמשית"ל. והנה [בענין] עלה ברצונו הפשוט לברוא כו' ולא נברא כ"א בשביל