מזמור שיר ליום השבת

מא, ד

בין האי להאי אלא שבת סתם דא שבת דמעלי שבתא יום השבת דא שבת דלעילא דא יום ודא לילה ע"כ. והנה תחילה י"ל כללות ענין המאמר דמ"ש עלמא תתאה קא משבח לגבי עלמא עילאה כו'. דהנה בא לדקדק במ"ש מזמור שיר ליום השבת דמשמע מזמור שיר זה יום השבת אמרו. וזהו אא"ל דלא מצינו שיום השבת עצמו א' איזה שיר כו'. וא"כ בהכרח לפרש כך כאן מזמור שיר ששיר הזה לגבי יום השבת אמרוהו ולא שיום השבת עצמו אמרו ולפ"ז למה לא נז' מי הוא האומרו לגבי יום השבת וז"ש ודא איהו מזמור שיר ולא כתי' מאן קא' לה מאחר דלא יום השבת עצמו אמרו ולזה בא לפר' דעלמ' תתא' אמר מזמור שיר זה לגבי עלמא עילאה (ומ"ש מזמור שיר סתם כדמפרש ואזיל בסמוך כמו ויקרא אל משה סתם כו') וביאור ענין עלמא תתאה ועלמא עילאה ידוע דבחי' מל' דאצי' שמחי' כל העולמות מאין ליש בבחי' גבול באותיות דע"מ כו' הוא הנק' עלמא תתאה ולהיות שבשבת הוא עליית המל' מבי"ע בבחי' האצי' שנק' עלמא עילאה לזה א' דעלמא תתאה קא משבח לגבי עלמא עילאה כמ"ש למען יזמרך כבוד כו' כבוד תחתון דמל' יזמרך בבחי' שיר לפי שכל העליות הם באים בבחי' שיר דוקא כשיר של המלאכים וגם ההעלאה דמל' הוא בשיר ונק' מזמור שיר סתם שהוא שיר דמל' שנק' עלמא תתאה כשעולה פנימי' שלה מן הצמצום בחיצוני' דאותיו' הדיבור (והגם שבחול ג"כ בחי' המל' עולה בבחי' הגבו' דשם אלקים כמ"ש בזוהר ע"פ אלקי' אל דמי לך דנהו"ת קארי תדיר לנהו"ע ולא שכיך לעלמין כו' וכן לא ידום וכן אש תמיד תוקד כו' לא תכבה ונק' עולת תמיד העשוי' כו' והיינו בחי' ה"ג דנוק' כמ"ש ואל אישך תשוקתך בתמידות כו' ומה זה שא' מזמור שיר זה דמל' בהעלאה לגבי ז"א שנק' עלמא עילאה אינו אלא בשבת דוקא. הענין הוא דבשבת ההעלא' הוא להיות יחוד פב"פ כו' דהיינו בהיותה בבחי' המוחין דגדלות שבמדות כו' שזהו בחי' שבת אלא שנק' שבת תתאה שבת דמע"ש כו' קא' שיר זה לשבת עילאה דז"א כו' משא"כ בחול שלא נק' המל' שבת תתאה אלא נהו"ת בצמצום דשם אלקי' ועולה מן הצמצום דבי"ע להיות בבחי' נקודה תח"י בלבד כידוע וד"ל) ומ"ש דאדה"ר קאמר לה כו' הענין הוא דאדה"ר קודם החטא הי' ראשו בג"ע דבריאה ורגליו בעשי' ונקרא אדם דבריאה כו' וכשחטא גרשו כו' לפי שגרם בחטא עה"ד כו' להיות בחי' פגימת הלבנה שמקבלים משם חיצוני' כו' (שזהו ענין בא נחש על חוה בבחי' גבורות קשות כו') אך זה בחול דוקא שהמל' מוסתרת בבי"ע בבחי' מיעוט הירח כו' (כמ"ש דא יום ודא לילה כו') אבל בשבת שהוא עליי' המל' מבי"ע להיות בבחי' אצי' ממש ביחוד דפב"פ בשמשא כמש"ל בפי' שיר חדש הרי אין שם ענין פגימה ומיעוט הירח כלל אלא מתמלאת