נז, ג

בקול גדול דוקא החזירו עטרה ליושנה לפי שא' הגבור דוקא וד"ל) וכמו"כ אנו מוצאים במשה שהי' כבד פה וכבד לשון לפי שהי' בגלות מצרים בבחי' אלם שנק' כבד פה מפני שאין החיצוני' מקבלים מפנימי' המוחין שבדיבור ואע"פ ששרש משה בפנימי' חכ' אבל ח"ע אתמשך בח"ת דדיבור אך זהו דוקא בא מחמת בחי' גדלות המוחין כמו שידוע דכל שהשכל בעומק יותר לא יוכל להשפיע בדיבור כי מה שישפיל בדיבור אינו מעצם החכ' ממש לכך הי' כבד פה בתושבע"פ וכ"ל בתושב"כ כמ"ש במ"א. ובכ"ז יובן מ"ש והמשיח אלמים דהיינו מבחי' הארת או"פ הכ"ע שהוא מאיר בבחי' ח"ס דא"א ששם הוא בחי' עינא פקיחא כו'. כן המעורר ישינים והמקיץ נרדמים כנ"ל הוא גם כן משיח אלמים אלם דאלקים הנ"ל וכמו לע"ל דכתיב ותרון לשון אלם והענין הוא לפי שיאיר פנימי' אור הכתר במל' שנק' דיבור עד שיהי' נפתח לשון אלם מאלקי' הנ"ל להיות שלעתיד יבורר כל יניקת החיצוני' שקבלו ביותר מכפי מדתם מע"ב צירופי' דקדושה וכמ"ש חיל בלע ויקיאנו וכן והוצאת את בלעו מפיו כו' ולפי שיבוער גם מה שיש בהם כפי מדתם מאחוריי' דשם אלקי' ג"כ כמ"ש אז אהפוך אל העמים שפה ברורה כו' כי רוח הטומאה יתבער לגמרי מפני שלא יהי' שום הסתר וצמצום כלל בצירופים אחרונים דאלקים והיינו לעוצם הארת הכתר במל' עד שיאירו כל צירופי אותיות דאלקים בשלימותם עד גם בצירופי' היותר אחרונים דאלקים שנק' אדמת בני חם כנ"ל (דהיינו מפני גילוי הוי' באלקי'. וכמ"ש ונגלה כבוד הוי' וראו כ"ב כו'. וכמ"ש במ"א בענין כוסי רויה דהיינו בחי' הכתר שנק' א"א יאיר במל' והיינו בחי' כתר מל' דאיהי כ"ע ממש) ע"כ נא' אז ותרון לשון אלם שמאיר גם בבחי' אלם דקטנות דאלקים מפנימי' גדלות המוחין דח"ס שבכתר (ואע"פ שהי' בבחי' אלם וכמו אלם שאין לו כח מצ"ע לדבר וכמ"ש נאלמתי דומי' כו' וכן כרחל לפני גוזזיה נאלמה ה"ז הי' מצד הסבלנות בלבד לפי שנתגברו יניקת החיצוני' ביותר ועז"א אין כמוך באלמים שהן הן גבו' דוקא מבחי' גדלות המוחין ביותר ע"כ לע"ל שיתגלה בחי' פנימי' המוחין ממילא יפתח לשון אלם זה) והיינו המשיח אלמים משיח לשון מפעיל שמפעיל הדיבור באלמים מצד הארת אור הכתר וכמו שהוא המעורר ישנים והמקיץ נרדמים כך בכחו לפתוח לשון אלמים וזהו רבותא ביותר ממעורר ישנים בלבד וכדוגמא זו יש כמו בחי' אלם במל' בתכלית העלי' שבה כשעולה בבחי' האצי' ונעשי' רק בחי' נקודה מכתר שבה שאין בה התפשטות כלל למוחין ודיבור כמ"ש בזוהר ע"פ שחורה אני ונאוה כו' שהוא ענין צלותא בלחש אד' שפתי תפתח כו' כי אין מלה בלשוני כלל כי מצד עוצם הביטול במציאות כמשל הבא בקירוב לפני המלך שיתבטל ולא יוכל לדבר כלל כאלם עד שאד' שפתי תפתח כו' וזהו המשיח