הודו לו ברכו שמו

ק, ב

(קנא) הודו לו ברכו שמו הנה אחר שדיבר בב' מיני הוד דאו"א הנ"ל שזהו מלמעל' למטה בהוד דאבא ומלמטה למעלה בהוד דאימא כנ"ל בפי' באו שעריו בתודה מלמט' למעל' ומ"ש מזמור לתודה הוא מלמע' למטה עתה מדבר בהוד העליון הכולל שניהם יחד וכנ"ל בפי' אל דעות ה' שיש ב' דעות ד"ע וד"ת דמשפיע ומקבל ואל דעות כוללן יחד כו' כך יובן בבחי' ההודא' ששרש ההודא' הוא הביטול ויש ביטול הבא מצד השגה דוקא כענין מודים אנחנו לך כו' בהשגה מלמטה למעל' דקמי' כלא כו' כד"ע ביש האמיתי לאין כו' ויש ביטול והודא' דחכ' שלמעלה מן ההשגה לגמרי כו' שזהו מצד גילוי אור המשפיע כמו שהוא מלמעלה למטה ולא מצד ההשגה כו' אך כ"ז רק בבחי' ההשפעה דמשפיע ומקבל אבל בבחי' העצמות ממש כמו שהוא טרם שנקרא משפיע מיש לאין ג"כ כו' הוא מ"ש הודו לו לעצמותו ממש והודאה זו היא למעלה גם מבחי' הודאה וביטול דחכ' כח מ"ה שיש מי שבטל עכ"פ כו' ויש בו שיעור ומדה לפ"ע ושיעור הכח מ"ה שאינו שוה בכולם (כמו הביטול דחכמ' דעשי' למטה מביטול חכ' דיצירה כו' כמשל בבחי' חכ' דאדם חכם גדול שמתבטל בעצמו יותר כמשה שאמר ונחנו מ"ה וגם מי שאינו רק בבחי' נפש דעשי' מחיצוני' הכלים דנה"י דז"א ג"כ יש בו בחי' מ"ה דחכ' כמ"ש כי אתה אבינו וכתיב ת"ר אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו שכוללם יחד וכמ"ש במ"א) אבל ביטול והודאה העצמי' דרצון ותענוג העצמי הוא הנק' ביטול העצמות ממש מצד בחי' עצמות הנפש דוקא ולא מצד בחי' כח מ"ה שבנפש כמו על כל דיבור פ"נ כו' וכמו ביטול העצמי דבע"ת בחילא יתיר כו' מצד בחי' יחידה העצמי' כמו בר"ה ויו"כ וכמו"כ בצדיקי' הגדולים כרשב"י שא' בחד קטירא כו' (וכמו שמבואר במ"א שזהו בחי' הוד דע"י שהוא בחינת חוטמא כמ"ש במשיח והריחו ביראת כו' וכמ"ש ותהלתי אחטם לך וכמו שנאמר לך דומי' תהלה לגמרי בדומי' ושתיקה להיותו למעלה גם מבחי' מ"ה דחכ' רק ביטול העצמי) ולמעלה הרי מגיע בזה לבחי' העצמיות ממש שהוא עצם הרצון שבעצמות שלמע' מהרצון והתענוג שבחכ' כו' וז"ש הודו לו ממש בהודא' שלמעלה מן הטעם שברצון ג"כ אלא ביטול והודאה עצמי' מבחי' כל העצמות וזהו ברכו שמו סתם שהוא שמו