ה' מלך עולם ועד

קד, ג

(קנו) ה' מלך עולם ועד אבדו גוים מארצו. הנה תחלה דיבר בימות המשיח שעל זה אמר ה' ימלוך לשון עתיד ונק' מלכא משיחא וע"ז אמר כוסי רוי"ה גימט' רכ"א שהוא בחי' אר"ך אפים דהיינו בחי' א"א דאצי' שנק' כתר דאצי' יהי' אז בחי' מל' כנ"ל. (ובחי' הכתר דאצי' דלע"ל יהי' מכתר דא"ק עכשיו ומל' דא"ס מאיר בו ויהי' נק' כתר ש"ט משום דכתר מל' [דדוד] יתעלה אז ויהי' כ"ע דנעוץ תחלתן בסופן כו' לע"ל דווקא). ולפי"ז בחי' הכתר מל' דא"ס שלפני הצמצום מאיר גם אז בבחי' מקיף בהעלם ומה שאנו אומרים גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה היינו רק בחי' מל' דא"ס לבד שיבא אז בגילוי כמו בחי' כתר דא"ק כו'. (ובכלל היינו רק פנימי' ע"י שהוא הממוצע בין עצמות אא"ס לנאצלים כידוע). וזהו שאנו אומרי' כי המלכות שלך היא כו' וכן לך הוי' הממלכה וכה"ג הי' ביציאת מצרים שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים כו' בחי' מל' דא"ס שלפני הצמצום הראשון שעל זה אמר מלכותך מל' כל עולמים וכן מ"ש אני ראשון ואני אחרון וכן ראו כי אני אני הוא כידוע משום דנעוץ סופן בתחילתן והיינו ישכיל עבדי מל' דאצי' שבבריאה ירום בכתר דאצי' ונשא בכתר דא"ק וגבה במל' דא"ס שאחר הצמצום שנקרא טהירו תתאה מאוד במל' דא"ס שלפני הצמצום שע"ז א' הי' הוא ושמו בלבד ונק' טה"ע כידוע. אך הנה עוה"ב הוא למעלה מימוהמ"ש שאז נק' מנוחה לחיי העולמים והוא אלף הז' שנק' יום שכולו שבת כו' יום שכולו טוב כו'. וכידוע דעוה"ב אין בו אכילה ושתייה רק צדיקים יושבים כו' שאז הוא בחי' גילוי עצמות אא"ס שלפני הצמצום (כמו קודם שעלה ברצוה"פ אנא אמלוך שנק' כתר מל' דא"ס כידוע) למטה כמו למעלה וכמ"ש ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה כל אחד מראה באצבעו כו' והיינו נש"י דווקא דכתיב עין בעין נראה אתה כו' ואין זה אלא בנשמו' דצדיקים שנק' בנים (כמ"ש במ"א בענין ותפארת בנים אבותם וכן ישראל אשר בך אתפאר ולכך אין חייבים בראי' רק ישראל שהוא ענין לאסתכלא ביקרא דמלכא כו' שהוא תפארת לבנים דווקא ולא לעבדים וזרים כו' וכך בראי' המהות ועצמות בעוה"ב אין זה רק לישראל לבד וכמאמר פשט המשנ' כל ישר' יש להם חלק לעוה"ב ישרא' דווקא שנק' צדיקים שנאמר ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ כו' ואפי' פושעי ישראל מלאים מצות כרימון כו' ע"כ הם יירשו ארץ ולא זולתם וכמ"ש במ"א ע"פ גמלתהו טוב כו').