כי הוא אמר ויהי

קה, ג

(קנז) כי הוא אמר ויהי הוא צוה ויעמוד כו'. הנה ארז"ל שלשה דברים קדמו לעולם תורה ותשוב' כו' וישראל קדמו לכולן כו'. וזהו בראשית כו' בשביל התורה כו' ובשביל ישראל שנק' ראשית כו' כמ"ש שישראל עלו במחשבה ומחשבה זו קדמה לכולם ובתחלה דבר בעצת ה' דתורה שקדמה לעולם כו' ובכאן מדבר בישראל שקדמו שבשבילם נתנה התורה [הקדומה] וכמ"ש ויקם עדות כו' ותורה שם בישראל כו' וזהו כי הוא אמר במחה"ק לכולם והוא שרש ישראל שעלו במחה"ק לכל ולכך הקדי' זה הפסוק לפסוקים שאחריו כי בחר ה' בציון כו' כי יעקב בחר כו' כי לא יטוש כו' דקאי הכל בשרש ישראל למעלה שנבחרו קודם כמ"ש הבוחר בעמו ישראל והבוחר בתורה כו'. אבל ההפרש בין ישראל לתורה הגם שלמטה התורה למעלה מישראל וכמ"ש בזוהר ישראל מתקשראן באוריי' כו' ונק' כלה והתו' נק' חתן כידוע בענין תורה צוה לנו משה כו' אך למעלה הרי אמיתות שרש הנשמות דישראל הוא בעצמות ופנימי' אא"ס ממש שלמעלה גם מבחי' פנימי' ועצמית רצונו וחכמתו שבתוה"ק ג"כ להיות' בבחי' פנימי' ועצמות ממש כי נק' אדם כמו נפש אדם שמוליד בדומה לעצמו ממש כידוע וזהו ענין הבחירה שנבחר הפנימי' מן החיצוני' וההפרש ביניהם הוא שהפנימי' ועצמות יעמוד לעולם ולא יהי' בו שינוי ותמורה שהעצם אינו משתנה והחיצוני' יחלף ויעבור ולזה בפסוק זה נותן טעם למה שקדם שהפיר עצת כו' ולא נתקיימה רק מה שהוא אמר וצוה שיעמוד לעולם (וכמ"ש במ"א בענין כאשר השמים החדשים עומדים לפני כן יעמוד זרעכם ושמכם כו' וכשם שא"א לעול' בלא רוחות כך א"א בלא ישראל כו' וכמארז"ל במי נמלך בנשמתן של צדיקים הרי גם מה שעלה ברצון הפשוט להאציל ולברוא כו' במקור הרצון הפשוט נמלך בנשמתן כו' כי נתאווה להיות לו דירה בתחתונים לכך נתעורר חפץ חסד זה העצמי להיות מקור לרצה"פ זה כו' כדי להיות לו דירה בישראל דווקא א"כ ודאי בהכרח שכבר קדמו במחשבה [העצמי'] בבחי' פנימיות ועצמות ביותר וכמ"ש בראשית בקדמין ובחוכמתא כו' בשביל ישראל כו'. וזהו שסמך זה הפסוק דכי בחר ה' בציון למה שאמר כי יעקב בחר לו כו' דהכל ענין אחד דמה שאמר וצוה לעמוד לעולם בבחי' בחירה בעצמות ופנימיות הוא וזה שבחר בציון למושב כו'. ועוד יתפרש גם כפי הפשוט שיהי' קיום נצחי וכן ההשתלשלות רק בשביל