דור לדור ישבח מעשיך

קיד, א

בריאה מתחדשת מאין ליש מזמן לזמן כמ"ש נותן נשמה לעם כו' וכן אדם עליה בראתי אבל הארץ עומדת מו' ימ"ב (וכמ"ש והארץ היתה תוהו כו' ומ"ש עליה לשון עשי' אנכי עשיתי ארץ וכן ביום עשות ה' אלקים ארץ כו' הכוונה על שרש הסוף בתחלה דוקא והוא כמ"ש אנכי עשיתי [אנכי] דוקא וכן ביום עשות כו' דארץ קדמה לשמים כידוע משום שנתחב"ס דוקא כמשי"ת) והענין הוא כמ"ש במ"א שיש שרש בארץ מפני שהיא סוף הכל מבחי' התחלה דוקא והוא מבחי' א"ס שבכתר כי נעוץ תחב"ס דוקא כידוע והמופת ע"ז הוא שאנו רואי' בד' יסודות ארמ"ע הרי מובדל מעלת יסוד העפר הגם שהוא אחרון יותר מג' יסודות הקודמים אליו אש רוח ומים שהרי ענין התהוות חידוש יש מאין ממש אינו נמצא רק ביסוד העפר שבארץ כמה שתוצא צמחה מאין [ממש] ולא ימצא חידוש זה ביסוד המים והרוח ואש כלל שהרי לא יולדו מים חדשים ממים שבגשמי' ונהרות