רעח, ג

ליש שלא כדרך סדר והדרגת ההשתלשלו' כלל שאין הנברא ערך כלל אל הבורא שהבורא קדמון ונצחי והנברא הוה ונפסד כו' אבל כו'63, ולכך בחי' הבריאה הוא בחי' התחדשות ממה64 שנתחדש השפע של הבורא למהות אחר ממש הוא מהות הנברא אשר אין ערך ביניהם כנ"ל65. אבל קונה אינו שייך כ"א בדרך סדר והדרגת ההשתל' מעילה לעילה שאין משתנה השפע של העילה כשנמשך ממנו העלול זולת בחי' גילוי מן ההעלם, שבעודו עלול ונכלל במקורו עילתו הי' בבחי' התכללות והעלול66 (שיש בכלל מאתים מנה67 ) ועתה נתגלה בבחי' גילוי אבל לא נשתנה ממהות למהות כלל בין קודם הגילוי לאח"כ, ומה גם אין בזה שום חידוש כלל שלא נתחדש [דבר מה] כלל רק אותו הדבר שהי' בבחי' העלם והתכללות נשתנה68 בבחי' גילוי כנ"ל. וזהו נק' בחי' קונה כמשל האדם הקונה סחורה שמתחלה קודם לקיחתו הי'69 הסחורה צפונה וטמונה אצל המוכר או החנוני בקופסא או בחנות ועתה כשהלוקח קנה הסחורה הוציאה מהעלמה לידי גילוי שעשאה למלבוש וכדומה וכה"ג, והיינו שהסחורה יצתה מרשות לרשות מרשות המוכר לרשות הלוקח ויצתה מהעלמה לידי גילוי עי"ז כנ"ל. כך עד"ז למעלה ענין יציאת השפע מבחי' העלמה שהיתה נכללת במקורה עלתה לידי גילוי בהעלול זהו נק' בחי' קונה שיצתה מרשות לרשות מהעלמה לידי גילוי כנ"ל, וזהו קונה שמים וארץ קונה הכל כו' כנ"ל, אבל בחי' בורא הוא בחי' התחדשות ממש מאין ליש שלא כסדר ההשתל' כנ"ל וזהו מ"ש בורא שמים וארץ או בורא את הכל כו' וד"ל.

וז"ש כי תקנה עבד עברי כו' שהקב"ה אמר למשרע"ה ואלה המשפטים אשר תשים אתה דוקא לפניהם והיינו ע"י שתקנה עבד עברי וז"ש לי70 דוקא כי תקנה ע"ע וגו'. והענין הוא דכתי' בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם71, הנהר הידוע הוא בחי' נהר עליון דכתי' ונהר יוצא מעדן72 להשקות את הגן ומשם יפרד והי' לארבעה ראשים וגו', פי' כללי סדרי ההשתלשלו' דעולם האצי' נק' בחי' נהר היוצא מעדן להשקות את הגן שנמשך השפע מריש כל דרגין ויורד ומשתלשל למטה עד שמשקה את הגן, ומשם יפרד והי' לד' ראשים וגו' דהיינו שבבריאה מתחלק השפע לד' חלקים שהוא <824> ּ עלמא דפרודא משא"כ באצי' הוא עולם האחדות הוא רק נהר א' היוצא מעדן כנ"ל ששם תכלית היחוד כנודע, ובעבר הנהר עליון הנ"ל שהוא למעלה מבחי' נהר עליון הנ"ל דהיינו למעלה מסדר ההשתל' ישבו אבותיכם, ולכך נק' ישראלים בשם עברים כמ"ש עברי אנכי73 וגו' ע"ש בעה"נ שישבו אבותיכם מעולם כו'. והיינו


63) אבל כו': כ"ה גם בהכת"י.

64) ממה: הו: ממש.

65) כנ"ל: גדו: כלל.

66) והעלול: אהו: והעלם.

67) שיש בכלל מאתים מנה: ב"ק עד, א.

68) נשתנה: אהו: נתגלה.

69) הי': שם: הימנו. ג: היתה.

70) לי: אוצ"ל ל"י לשון יחיד. אהו: לו.

71) בעבר הנהר. . מעולם: יהושע כד, ב.

72) ונהר יוצא מעדן: בראשית ב, י.

73) עברי אנכי: יונה א, ט.

63) אבל כו': כ"ה גם בהכת"י.

64) ממה: הו: ממש.

65) כנ"ל: גדו: כלל.

66) והעלול: אהו: והעלם.

67) שיש בכלל מאתים מנה: ב"ק עד, א.

68) נשתנה: אהו: נתגלה.

69) הי': שם: הימנו. ג: היתה.

70) לי: אוצ"ל ל"י לשון יחיד. אהו: לו.

71) בעבר הנהר. . מעולם: יהושע כד, ב.

72) ונהר יוצא מעדן: בראשית ב, י.

73) עברי אנכי: יונה א, ט.