ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי > תורת חיים > שמות ח"ב > פרשת משפטים > ואלה המשפטים > רפח, ג

הישנה אז לא יכיל כלי לבו וישאג בשאגה כי לא יכיל כלי הלב גודל חפצו ותשוקתו, וזהו כמו שאגתי מנהמת לבי שנק' נהמת הלב הנ"ל שזהו ענין תעלומות הלב94 מה שלא יכול לכנוס בכלי הלב כנ"ל וזהו שנשאר בבחי' מקיף על הלב כו'. וכך הוא בבחי' שאגה העליונה במדות דאדם דאצי' שזהו בא מבחי' פנימי' מדות עליונות בחי' תעלומות הלב כמו נהמת הלב הנ"ל שזהו הגבה למעלה מהגבלת אותיות המח' עדיין, רק הוא בחי' קול פשוט כו' עדיין בתעלומות הלב כמו צעק לבם אל הוי'95 כו' (בל"א קלייעט אין הארצין) והוא בחי' קלא פנימאה, שזהו למעלה גם מבחי' נקודה דחכ' בבינה שלמעלה שנק' חכים ולא בחכ'96 כו', וגם למעלה מבחי' ח"ס שנק' מח' סתימאה חש"ב מ"ה98 מאחר שבחי' השאגה הוא בנקודת פנימי' הלב שנק' רעותא דלבא ששרשו בנקודת מקור הרצון שנק' רצון פשוט שלמעלה גם ממקור החכ' שנק' טעם כמוס לרצון97 כו' והוא בחי' כתר שבכתר שלמעלה מח"ס כו'. וזהו שעל כל משמר דוקא שמצד ההסתר שלמטה בא התעוררות למעלה בבחי' שאגה כארי מבחי' רב חסד דע"י שלמעלה גם מהחכ' ומח' העליונה שנק' ח"ס כו' וד"ל, והיינו מבחי' מקיף דמח' סתימאה שמאיר מפנימי' הלב וכך הוא על כל משמר ומשמר שואג דהיינו כ[מו] שבירידות ההמשכה מבחי' פנימי' הלב למח' שאג מבחי' מקיף דמח' שבפנימי' הלב (שנק' קלא פנימאה כנ"ל). כך גם בירידת [ו]המשכה וצמצום המח' להבל הלב החיצוני שהן המדות שמורכבים מאמ"ר שבלב החיצוני שבא לדיבור כנ"ל (שהוא קדוש השני כנ"ל) הוא שואג מבחי' מקיף דמח' שמקפת על המדות שבהבל הלב בחיצוני' שלא יוכל ליכנס בלב כלל כנ"ל. וכמ"כ בהמשכה המצומצמת מהבל הלב החיצוני לקול ודבור המורגש שהוא וי"ו דקדוש הג' שאג ישאג מבחי' מקיף דהבל הלב בקול ודבור שאז נק' קול זה המורגש בדיבור בשם שאגה ממש, וזה שמה ששואג מנהמת הלב מבחי' תעלומות נקודת הלב שלמעלה מן המח' וח"ס הנ"ל שנק' קלא פנימאה. ונמצא דג' מיני שאגה הללו בג' משמר[ו]' היינו בג' מקיפי' דג' מיני קדוש הנ"ל, דהיינו מקיפים דג' ווי"ן דג"פ קדוש עד שבא לקול ודיבור ממש שזהו שאגה ממש ודוקא בג' משמרות הלילה, לפי שעיקר סיבת התעוררות דמשפיע למקבל שהן כנ"י שיתעורר מבחי' המקיפים דמדות ומח' ודיבור הנ"ל אינו בא רק מצד בחי' קטנות דמקבל בהיותה למטה בחשך דגלות בג' משמורות דלילה כנ"ל וד"ל.