לא תהי' משכלה

רצה, ב

בעז"ה דרוש אדמו"ר ר' דובער פ' משפטים

<860> ּ[א] לא תהי' משכלה1 ועקרה בארצך2 את מספר ימיך אמלא, וי"ל מהו ענין משכלה ועקרה [ש]לא תהי' בארצך דוקא וכי הארץ יולדת כו'. וגם מה זה שייך לענין את מספר ימיך אמלא כו'. אך הנה ידוע [ד]כנ"י נק' ארץ כמ"ש כי תהי[ו אתם] ארץ חפץ3, ולמעלה נק' אה"ח4 כמ"ש אתהלך לפני ה' בארצות החיים5 ב' ארצות ארץ עילאה וארץ תתאה כמ"ש בזהר, ופי' ארץ החיים שמקבל[ת] כל אורות וחיים6 [ה]עליונים דאצי' הנזרעים בתוכה כמ"ש אור זרוע לצדיק7 כו' ואובדת8 ואולידת ועבדת פרי9 ונותנת חיים ומזון לכל העולמות, ולזאת נק' בשם ארץ החיים ע"ש קבלת השפע [וע"ש ההשפעה] לכל העולמות כו' וכמו בי"מ שא[מר] תדשא הארץ10 תוצא הארץ11 כו'. וכמו עד"מ הארץ הגשמי' שממנה יוצאת חיים ומזון לכל עליון12 ונק' ארץ דמפק[א] מזון13, כי כח הצומח שבארץ יצמיח בה כל פרי תבוא[ו'] השדה ופירות באילן וכמו14 מיני מגדים להחיות בהן כל חי אדם ובהמה [וחי' ב]חיים הגשמי' להיות למזון וטרף שלהם לכאו"א למיניהם, ובלעדי זה לא הי' לכל הברואים שום קיום וחיות כלל אפי' רגע. ואף כי ירבה הכסף וזהב וכל הון ועושר לא יועילו להחיות נפש כל חי כ"א הארץ שתוציא צמחה להחיות כ"ח, וא"ל15 הי' צמח האדמה לא הי[' קיום] לעולם. ואמנם זאת הצמיחה בארץ [היא] באה רק מב' סיבות א' מן הזרע שנזרע בה שאם לא היו זורעי' בארץ לא הי' צמיחה [ב]תבואות השדה כלל. והב' מכח הצומח ש[ניתן] בארץ מכח האלקי שיצמיח כל צמח הארץ כצמח השדה וכה"ג, [וגם] בצמח התבואה והפירות הכל בא מכח אלקי ששורה להמשיך כח זה מכח הצומח שב[א] במא[מר] תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע ועץ עושה פרי16 כו' וכמ"ש וכל שיח השדה כו' וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר ה'17 כו', ואחר שהארץ מקבלת הכח העליון הזה אז תוציא הארץ צמחה להחיות כל חי כו'. וכך18 יובן בארץ העליונה בבחי' אור ושפע החיות [ה]אלקי הרוחני שנק' אה"ח למעלה שמקבלת כל שפע אור הזרוע בה


1) לא תהי' משכלה: מיוסד על מאמר ד"ה זה שנדפס בתו"א עח, ד [וראה הנסמן במ"מ לשם]. ראה עוד ע"ד המאמר לקמן ברשימת הכת"י [ושם ג"כ מפורט סימני האותיות הבאות להלן בהמראי מקומות].

2) לא תהי' משכלה ועקרה בארצך: משפטים כג, כו.

3) כי תהי[ו אתם] ארץ חפץ: מלאכי ג, יב.

4) אה"ח: הט: ארץ החיים.

5) אתהלך לפני ה' בארצות החיים: תהלים קטז, ט. מובא גם בשם הזהר במאמרי אדה"א במדבר ח"ב ע' תקעא.

6) וחיים: הט: החיים.

7) אור זרוע לצדיק [הט: לצ"ע]: תהלים צז, יא.

8) ואובדת: שם: ליתא.

9) ואולידת ועבדת פרי: ראה זהר בהקדמה יב, א. בראשית מו, א.

10) תדשא הארץ: בראשית א, יא.

11) תוצא הארץ: שם א, כד.

12) עליון: הט: הדרים עלי'.

13) ארץ דמפק[א] מזון: ברכות מט, א.

14) וכמו: ט: וכל.

15) כ"ח וא"ל: הט: כל חי ואם לא.

16) ועץ עושה פרי: בראשית א, יב. הט: עץ — לפי"ז הוא המשך הכתוב שלפנ"ז בדילוג תיבת פרי.

17) וכל שיח השדה. . ה': בראשית ב, ה.

18) וכך: הט: וכמו"כ.

1) לא תהי' משכלה: מיוסד על מאמר ד"ה זה שנדפס בתו"א עח, ד [וראה הנסמן במ"מ לשם]. ראה עוד ע"ד המאמר לקמן ברשימת הכת"י [ושם ג"כ מפורט סימני האותיות הבאות להלן בהמראי מקומות].

2) לא תהי' משכלה ועקרה בארצך: משפטים כג, כו.

3) כי תהי[ו אתם] ארץ חפץ: מלאכי ג, יב.

4) אה"ח: הט: ארץ החיים.

5) אתהלך לפני ה' בארצות החיים: תהלים קטז, ט. מובא גם בשם הזהר במאמרי אדה"א במדבר ח"ב ע' תקעא.

6) וחיים: הט: החיים.

7) אור זרוע לצדיק [הט: לצ"ע]: תהלים צז, יא.

8) ואובדת: שם: ליתא.

9) ואולידת ועבדת פרי: ראה זהר בהקדמה יב, א. בראשית מו, א.

10) תדשא הארץ: בראשית א, יא.

11) תוצא הארץ: שם א, כד.

12) עליון: הט: הדרים עלי'.

13) ארץ דמפק[א] מזון: ברכות מט, א.

14) וכמו: ט: וכל.

15) כ"ח וא"ל: הט: כל חי ואם לא.

16) ועץ עושה פרי: בראשית א, יב. הט: עץ — לפי"ז הוא המשך הכתוב שלפנ"ז בדילוג תיבת פרי.

17) וכל שיח השדה. . ה': בראשית ב, ה.

18) וכך: הט: וכמו"כ.