עז, א

כאשר בתחלה כו' כי הטוב נכלל ברע לגמרי עד שלא עשה הטוב שום שינוי מהות ברע לחלוש כחו מצד הטוב המנגדו גם כי גבר עליו אלא מראיהן רע כאשר בתחלה ממש ולא נודע כי באו אל קרבנה כו' והיינו כנ"ל ברעה שעושה לרעהו ע"י מעשה הטוב או כמו הצבועים וכו' וזהו מדריגה הג' בתערובת טו"ר שאין לו תקוה בבירור כלל מאחר שכולו רע אלא איבודו זהו תיקונו כמ"ש במ"א (והיינו כמו רשע ורע לו שאין בו טוב כלל רק רע לו כי נכלל ונהפך הטוב ברע לגמרי ולהיפך צדיק וטוב לו שאין בו רע כלל והיינו או דור שכולו זכאי כו' לאחר בירור עה"ד כמ"ש במ"א) אבל מדריגה האמצעי הוא בחי' התכללות דטו"ר יחד כתערובות לח בלח אבל לא שיכלל א' בהיפוכו לגמרי אלא אדרבה ישנו לכ"א במציאות כחו רק שנכלל ונתערב כחו עם כח היפוכו והיו לאחדים בכל פרטי חלקיהן כנ"ל בתערובת ב' משקין הפכי' בטעמם וכ"א מחליש ומשנה עצם כח היפוכו עד שמשתנין שניהם במשקל כפי ערך כח כ"א אם רב או מעט אם המרירות רבה יהפך ויחלוש לכח המתיקות המועט יותר משיחלש כח המתיקות לכח המרירות וכך להיפוך ואעפ"י שנשתנו שניהם בעצם הרי כ"א פעל כל כחו בהיפוכו ולא נהפך כ"א לגמרי כו' וכך הוא בטו"ר שבאדם כאשר הרע מעורב בטוב בעצם היינו כמו העושה טוב וחסד לרעהו רק בשביל שיעשה לו טובה או יקבל פרס ושכר גדול ובלא זה לא הי' עושה טוב שיש בטוב זה תערובת בעצם מבחי' לגרמיה טובת עצמו בכל פרטי חלקיו אך הוא מטעה א"ע מאוד ונדמה לו באמת שעושה רק למען טובת זולתו לבד וזהו הדמיון נקרא תערובת בעצם וכן העושה טוב בעבודת ה' בתורה ותפלה ונדמה לו באמת שאין מכוין רק לש"ש לבד ומוטעה הוא מאוד בעצם כי באמת אין כוונתו רק לעצמו ולגרמיה להיות איזה דבר יש להנאת חיות עצמו ולא מצד אלקות כלל כידוע ומבואר במ"א בענין הפסוק אמרו אחיכם שונאיכם כו' למען שמי יכבד ה' למען שמי דוקא לפי שעיקר חיותו הוא במה שהוא העושה וממנו יכבד ה' כו' וכמו ערב רב