חינוך. להבין הפרש שבין תפלה לתורה. סד"פ

ק, ב

הטעם בכשרון מעשה התחתונים ובחי' מדריגה זו אין לה בטול והפסק לעולם וזה היה כל עיקר כונת משה בבקשתו וד"ל. ולהבין דבר זה הנה יש להקדים משל א' כמו שני בנ"א א' משפיע וא' מקבל שהמשפיע עומד למעלה ברום המעלות כמו על רום הר גבוה והמקבל עומד למטה בארץ בתחתית ודרך מסילות נעלמות ונסתרות עולה התחתון לגבי העליון לקבל הימנו ולא כל אדם יודע לעלות במסילות הנסתרות ויוכל לטעות עד שיתעה כ"כ להיות יורד ומתרחק למטה מטה כו' וזהו מניעה א' ויש עוד מניעות רבות מצד המקבל עצמו שאין בו הכנה עדיין כראוי לעלות ולקבל לא בחומר גופו שלא נזדכך כראוי ולא בנשמתו שנפגם אורה וגם אם נזדכך גופו ונשמתו יש מניעה מצד לבושיו שהן מלוכלכות מצד איזה עון שמטמא ומלכלך בחי' לבושים כמו ביהושע כה"ג הנקרא בגדים צואים שא"א שיעלה בהן למעלה וזה שאמר מי יעלה בהר ה' נקי כפים ובר לבב לגמרי כו':

(ב) אבל כ"ז אינו רק בעליות התתתון לגבי העליון לקבל שם דוק' אך בירידת העליון לגבי התחתון למטה להשפיע לו למטה באשר הוא שם לפי ערכו למטה הנה לזה אין מניעה ועיכוב לעולם כי מצד המשפיע אין מניעה כלל ויכול לירד בכל פעם כי לא נסתרו לפניו דרכי המסילות ואין צריך הכנה והזדככות כלל כי אדרבה גם אם מתלבש ומתצמצם ביותר לפי אופן ערך כלי צמצום המקבל בירידתו למטה הרי מתקבל אור שפעו לתחתון לאור וחיות גמור כידוע וד"ל. והנה לכאורה יש יתרון מעלה הרבה לקבלת אור שפע המקבל בעלותו למעלה לגבי העליון אחר הזדככות שלו בתכלית כנ"ל שאז מקבל אור עליון ביותר לפי ערך הכנתו משא"כ בקבלתו אור שפעו למטה כשהוא בלתי מזוכך כלל בלא הכנה בגופו ונשמתו ולבושיו כו' ומה גם שהעליון נתצמצם ביותר להשפיע לו באשר הוא שם לפי ערכו השפל למטה כנ"ל אם כן זהו ודאי למטה הרבה במדריגה מקבלתו אור העליון כמו שהוא בלא צמצום כלל להיותו עולה למעלה אחר ההזדככות אבל באמת נהפוך הוא שאין ערוך כלל וכלל להתגלות האור