טז, ד

רק מה שמקבלת מלמעלה לבד וגם מה שהיא מקבלת אינו רק מראה וזיו כמו הדיבור שאינו רק גילוי המדו' והשכל והרצון והוא שאין נמשך כלל ממהות השכל והמדות רק גילויין לבד ע"י הבל הלב ודרך כלל ג' גוונין הוא חוור וסומק וירוק חד"ר שנק' חג"ת כמו ג' גוונין דשמש בקשת ניכר התחלקות שלהם כי הענן הוא דבר זר שמקבל האור לכך בולט בו יותר וזהו כמראה הקשת כן מראה הנוגה הוא מראה דמות כו' שזהו ג' גונין דג' קוין באצי' בכללות שמתגלין במל' שנק' דיבור שבולטין שם דוקא משא"כ קודם התגלותן בדיבור נכללין בעצמותו כמו לבא לפומא לא גליא כו' אז המדות נכללין בעצם וכה"ג בשכל ורצון כו'. והנה לפעמים מאיר מקו הימין חח"ן במל' אז הוא מראה לבן דחסדים ולפעמים מאיר בה מבחי' הגבורות דקו שמאל בג"ה הוא בבחי' מראה סומק ולפעמי' מקו אמצעי דת"י כמראה האמצעי שנק' ירוק מבחי' דת"י זהו כמו המכריע שהוא כמו דעה ג' בלתי חיבור מב' הקוין ולפעמים מאיר בכללות כולם בקו האמצעי אז נק' המל' ארגמן שהוא הת"ת כשכולל הכל. וזהו לעתים משתנים וכמ"ש בזוהר ע"פ ואל יבא בכל עת כו' וכמו והימים ימי בכורי ענבים אלין יומין הי' דבחי' גבורה כו' וד"ל. וזהו שנק' המל' מראה דמות כאותיות הבולטי' במראה ודמות כו' וזהו איהו אמת ואיהי אמונה פי' איהו ז"א כולל ג' קוין בקו אמצעי דיעקב שנק' אמת ואיהי המל' אמונה שמקבלת מהכל כא' וזהו פועל אמת בז"א שפעולתו אמת במל' שכמו שמקבלת ממש באותו אופן ומדריגה שמקבלת היא משפיע לעולמות אם מקבלת מקו הימין דחסד משפיע חסד ואם מקבלת מהגבורות דקו שמאל משפעת גבורות כו' והיינו כמשל העשישתא שהיא כלי זכוכית בהירה שאין לה בעצם מראה להאיר רק כפי מראה האור שמאיר עליה ובתוכה אם מאיר בה אור לבן תאיר גם היא אור לבן ואם אור אדום גם ממנה יתפשט אור אדום כו' וד"ל וזהו כמשל הדיבור דל"ל מגרמיה כלום רק אם מאיר בו מחסדי' דשכל ומדות יאיר גם הוא כן כו' וד"ל.

(ד) ומעתה יש להבין למה במל' יאיר