ששים המה מלכות

ס, ד

השבטים ליעקב כשם שאין בלבך אלא א' כך אין בלבנו אלא א' ורבותא קאמר דגם שהשבטים הן בבחי' עולם הבריאה יש מאין כמו אתה בראת כו' אין בלבבם רק אח"פ שלפני האצילות וכמו שאין בלבו דיעקב שהוא באצילות ממש בשוה דיחו"ת שוה ממש ליחו"ע וזה פלא לכאורה מאחר שמסך מפסיק בין אצי' לבריאה אלא צ"ל שיש שורש לכנ"י למעלה בעצמות אא"ס ממש שלפני הקו"ח שורש האצילות ושם דוקא נקראו אחת שהם בית קיבול לאחה"פ ממש כמו שהוא בעצמות שאין השתלשלות דקו"ח תופס מקום כלל וכלל כידוע והאבות סימן לבנים להניח להם טבע זו בירושה שיוכל כ"א מישראל להיות בית קבול להכיל בלבו אח"פ ממש וז"ש אחת היא כו' שאין זה בס' מלכות דתורה כנ"ל. ולהבין זה הנה לע"ל ודאי יהיה כן בכנ"י דכתיב כי תהיו אתם ארץ חפץ וכן יקר' חפצי בה דהנ' פי' חפץ