ע, ג

יהיה כל העילוי שמקבלת שכר בתחיה שלהם בחי' ירידה לגבי נשמות דשמטה הבאה דהיינו שיהיה להם ראשית הבריאה לבד כמו שירדו הנשמות שעברו בגופים כו' וד"ל וידוע שיש חמשים אלף יובלות ע"ד הנ"ל ובאמת אין להם קץ וגבול כלל אלא שכך עלה ברצון המאציל ית' נ' אלף יובלות לבד כו' וזהו הכל ירוממוך סלה פי' סלה הוא כשאין לו הפסק כלל והיינו כנ"ל שאין הפסק לעילוי אחר עילוי למעלה מעלה בענין הרוממות והעליות של השמטות כו' וזהו פי' אא"ס למעלה עד אין קץ כמ"ש במ"א. וענין אין סוף למטה עד אין תכלית הוא ענין לתבונתו אין מספר פי' כנ"ל שמצד הגדולה ג"כ אין מספר לגדודיו כי הגם שנפש דכללות יש חשבון וסוף לעילה ועלול כו' אבל לגדולתו העצמית אין חקר ואין מספר וכמ"ש לך ה' הגדולה כו' שהרי הנשמות בשורשם הן העולה על כולנה בבחי' נפש דכללות הנבראים כמ"ש במדרש שהמלאכים הן א' מע' מהן כו' וגם הם יורדים ועולים בעילוי אחר עילוי עד שירוממוהו סלה בלי הפסק כנ"ל א"כ לא יגיעו לעולם לאמיתית גדולתו העצמיות בהשגותיהם כנ"ל וד"ל. ועתה יש להבין מארז"ל הידוע דקודם שנברא העולם היה הוא ושמו בלבד ומתחלה יש להבין ענין המשל מהשם מהו שהוא בחי' מל' דאצילות שברוח פיו כל צבאם כו' והוא בחי' נפש דכללות הבריאה כנ"ל ונקרא ממלא כל עלמין כידוע ואנו אומרים שיתברך שמו ית' זה בפי כל חי כו'. וביאור הדבר הנה ידוע ומבואר במ"א ההפרש בין אור לשפע דהמשל מן חיות הנפש בגוף אינו אמיתי שהרי יש בחי' התפעלות לנפש ממאורעות כמו מקור וחום ולמעלה בנפש דכללות הברואים כתיב אני ה' לא שניתי כלל כו' ואינו מתפעל משינוי הנבראים כו' אלא אמיתית המשל הוא כזיו השמש שאין השמש מתפעל משינוי הזיו בכלים מכלים שונים וכמ"ש שם בארוכה וע"כ כינו המקובלים להנאצלים האלקיים בשם אורות וגם בזוהר נקראים נהורין עילאין כו' ע"ש שהוא משל האור הגשמי ונקראים ג"כ רזא דשמא קדישא כו' וגם