אגרת קיט

נודע1 בשערים2 מ"ש בתיקונים3 דשכינתא איהי מרעא בגלותא כביכול. פירוש על דרך משל כמו חולי הגוף המבדיל בין קדש4 וכו', שסיבת5 החולי והבריאות היא התפשטות והילוך החיות מהלב אל כל האברים, המלובשת בדם הנפש היוצא מהלב אל כל האברים, וסובב סובב הולך הרוח6 חיים והדם תוך תוך כל האברים והגידים7 המובלעי' בהם, וחוזר אל הלב. ואם סיבוב והילוך הרוח חיים הלז הוא כהלכתו תמידי כסדרו המסודר לו מחיי החיים8 ב"ה, אזי האדם בריא בתכלית, כי כל האברים מקושרים יחד ומקבלים חיותם הראוי להם מהלב על ידי סיבוב הלז. אך אם יש איזה קלקול באיזהו מקומן9, המונע ומעכב או ממעט סיבוב והילוך הדם עם הרוח חיים המלובש בו, אזי נפסק או מתמעט הקשר הלז, המקשר כל האברים אל הלב על ידי סיבוב הלז, ואזי נופל האדם למשכב וחולי ה"י.

וככה ממש על דרך משל, הנה כל נשמות ישראל נקראים בחי' אברי דשכינתא10, הנקראת בשם לב, כמ"ש וצור לבבי11, וכמ"ש ושכנתי בתוכם12, פירוש כי לשון שכינה הוא13 שאור הוי' שוכן בעולמות בי"ע להחיותם. והמשכת חיות זה היא על ידי התלבשות תחלה14 בנשמות ישראל, לפי שכל הנבראים אין ערוך להם אל הבורא ית', דכולא קמי' כלא ממש חשיבין15, ואי אפשר להם לקבל חיות מאורו ושפעו ית' להיות נבראים מאין ליש וחיים וקיימים, כי אם על ידי הנשמות שעלו במחשבה16, וקדמו לבריאת עולמות שעל ידי בחי' הדבור17, כמארז"ל במי18 נמלך הקב"ה וכו' כנודע במ"א. ונודע בשערים כי כל המשכת החיות וההשפעה מעליונים לתחתונים מהם הן כמ"ש בס"י נעוץ תחלתן בסופן19 וסופן בתחלתן, ובכתבי האריז"ל מכונה בשם אור ישר ואור חוזר20, וכמ"ש והחיות רצוא ושוב21.

אשר על כן על פי הדברים והאמת האלה22, אשר אי אפשר לבאר היטב במכתב23, נקראת השכינה בשם לב והנשמות בשם אברים, להורות לנו כי כאשר כל הנשמות דבוקות ומקושרות יחד, אזי סיבוב והילוך החיות וההשפעה סובב סובב ונעוץ סופן בתחלתן, לקשר ולחבר כולן להוי' אחד ולדבקה בו24 ית', וכמ"ש אתם נצבים היום25 כולכם לפני הוי' אלקיכם, כולכם דייקא, ולפני דייקא, ראשיכם כו' מחוטב עציך כו'26. ובזה יובן מארז"ל כי חורבן בית שני ונפילת ישראל בגלות והסתלקות השכינה וירידתה לאדום בבחי' גלות כביכול, הכל הי' בעון שנאת חנם27 ופירוד לבבות ר"ל, ולכן נקראת חולה על דרך משל, כמ"ש סומך28 נופלים ורופא חולים29 לשון רבים, הם כל האברים וכו'.


1) נדפסה באגה"ק שבתניא אגרת לא. ומועתקת בכת"י 1064 ב, א. כת"י הסמינר 1825 קל, א.

כפי הנראה, ביאור זה הוא חלק מאגרת, שתוכנה השכנת השלום באחת הקהלות. ראה גם לקמן אגרת קכא.

המ"מ ותיקונים לאגרת זו (מלבד המוסגרים בחצאי ריבוע), נעתקו מקונטרס "מראה-מקומות, הגהות והערות קצרות לספר של בינונים" לכ"ק אדמו"ר זי"ע (נמצא בדפוס), ו"לוח התיקון" שבסוף ס' התניא.

2) נודע בשערים: [משלי לא, כג].

3) מ"ש בתיקונים: תי' כ"ה. עיי"ש לענין תוכן האגרת, וכן בד"ה סמכוני – נדפס בסו"ס החקירה –.

4) המבדיל בין קדש: [ע"פ שבת קנ, ב ועוד].

5) שסיבת כו': להעיר מתו"א ס"פ בראשית.

6) וסובב סובב . . הרוח: ע"ד קהלת א, ו.

7) האיברים והגידים: לכאורה צ"ל האברים ע"י הגידים.

8) מחיי החיים: [תניא] ח"א פ"ה. אגה"ק כב [לעיל אגרת לה].

9) באיזהו מקומן: [ע"פ זבחים מז, א].

10) נשמות ישראל .. אברי דשכינתא: [ראה זח"ג רלא, ב].

11) וצור לבבי: תהלים עג, כו "צור לבבי".

12) ושכנתי בתוכם: שמות כה, ח.

13) ל' שכינה הוא: עייג"כ [תניא] ח"א פמ"א וש"נ.

14) ע"י התלבשות תחלה כו': להעיר מפי' אלקינו מלך העולם: תו"א ולקו"ת לג"פ להבין ענין הברכות [אוה"ת בראשית ח"ג תקנא, א].

15) כלא ממש חשיבין: זח"א יא, ב. ע"ד דניאל ד, לב.

16) שעלו במחשבה: ב"ר רפ"א.

17) הדיבור: כמ"ש – תהלים לג, ו – בדבר גו'.

18) כמארז"ל במי: עד"ז רות רבה רפ"ב. ב"ר פ"א. יל"ש תתרע"ו.

19) בס"י נעוץ תחלתן בסופן: [פ"א, מ"ז].

20) אור ישר ואור חוזר: לקו"ת במדבר סג, ג. דברים כז, ד.[המאמרים ת]רס"ו י. יא. מג. וזאת התרומה [ת]רנג.

21) והחיות רצוא ושוב: יחזקאל א, יד.

22) הדברים והאמת האלה: [ע"פ דה"ב לב, א].

23) אי אפשר לבאר היטב במכתב: [ראה גם לעיל סוף אגרות מה. צה].

24) ולדבקה בו: [דברים יא, כב ועוד].

25) אתם נצבים היום: דברים כט, ט.

26) ראשיכם כו' עציך כו': גו' גו' ?.

27) מארז"ל . . שנאת חנם: יומא ט, ב.

28) כמ"ש סומך: אולי צ"ל "ומ"ש".

29) סומך נופלים ורופא חולים: נוסח שמו"ע.


קיט) ; ; נשמות ישראל – איברים לשכינה, ששורה בהן כשהן מקושרות, בלי פירוד לבבות