אגרת יג

[לפני תקמ"ט]

הנה1 בצדקה יש כמה בחי'2, סתם עניים ועניים טובים ופרנסת תלמידי חכמים אשר זה עולה על כולנה. כי הגם שכל בחי' מעורר המקיף, אבל המקיף מאיר בבחי' הסתרה והלבשה בחיצוניות, אבל זה ההתעוררות הוא בהתגלות ממש בבחי' פנימיות הנפש, כי במדה שאדם מודד בה מודדין לו3 ההשפעה מלמעלה. כי בנתינתו לעני סתם אשר בנתינה זו נעשה לעני חיות הנפש [...] חיות אלקי מלובשת בבחי' חיצוניות הרצון, אך עכ"ז הוא לתועלת נפשו, לעוררו בעבודה על ידי יגיעות הנפש עם הבשר, אז יכול להתפעל גם כן במדותיו. אבל בבחי' נתינה לתלמידי חכמים, אשר בנתינתו נעשה חיות לתלמידי חכמים, והוא מהפכו לחיות אלקי ממש בעבודתו ותורתו, הרי נתעלה נתינתו לחיות אלקי, כן נמשך מאור פניו ית', להשפיע להנותן חיות אלקי להאיר אור בנפשו ובבחי' פנימי' הרצון לדבקה בו. וע"ז ארז"ל וכי אפשר לדבקה בו הדבק בתלמידי חכמים, וכן כל המהנה תלמידי חכמים מנכסיו כאלו נדבק בשכינה4 ממש, הוא אור הוי' השוכן בתוך בני ישראל. אך עכ"ז נצרך גם כן צדקה לעני, לעורר בבחי' חיצוניות הרצון בכלל, בבחי' לית ליה מגרמיה כלום, דהיינו להמשיך בכלל רצון הנפש להעלותה מההיפוך והריחוק. ואחר כך על ידי נתינתו לתלמידי חכמים מעורר שניהם, בבחי' חיצוניות ופנימיות. ועז"נ כל אשר לאיש יתן בעד נפשו5, כי זה כל האדם6 לדבקה בו ית' ממש וד"ל.


1) נדפסה במאה שערים סי' כז. גנזי נסתרות סי' מג. אגרות בעה"ת סי' קלד. אגרות-קודש מהדורת תש"מ אגרת עז. ומועתקת בכת"י 94 רנא, ב. וראה אגרת הבאה.

מתוכנה נראה שנכתבה כעידוד לתרום למעמדות ארה"ק, ומה שכותב בענין שעל ידי הנתינה לתלמידי חכמים מהפכו התלמיד חכם לחיות אלקי וכו', נראה שעיקר הכוונה אל מוהרמ"מ מווטבסק, שנסתלק בבדר"ח אייר תקמ"ח, ולפי זה יש מקום לשער שנכתבה לפני תקמ"ט.

2) בצדקה יש כמה בחי': ראה שו"ע יו"ד סי' רנא ס"ט.

3) במדה . . מודדין לו: מגילה יב, ב.

4) וכי אפשר . . בשכינה: כתובות קיא, ב.

5) כל אשר . . נפשו: איוב ב, ד.

6) כי זה כל האדם: קהלת יב, יג.


יג) לפני תקמ"ט?; ; בצדקה יש כמה בחינות כו', צדקה לעני ולת"ח