אגרת יד

[לפני תק"נ]

שלומים1 אל [...] לכל אנשי שלומינו הסרים למשמעתינו, השלמים והתמימים גדולים חקרי לב2, אמרותם צדק ונעימים, הרבנים המופלגים בתורה ויראה, ראשים ונגידים וחכמים, עמלים בתורת ה' כל ימיהם, ה' עליהם יחיו3, ויפרחו כשושנים4 ויתברכו איש כברכתו5 ועוד יזכה לעבודת ה'

אהוביי אחיי ורעיי6, מגודל טרד[ו]תי אשר הקיפו עלי יחד וסבוני כמים כל היום7 וכל הלילה תמיד לא יחשו8, לא אוכל מלט משא9 לאמר10 עם הספר11 כל אשר בלבבי12, אך בקצרה באתי כמזכיר ומחזיר על הראשונות13 בכלל, ובפרט אל המתנדבים בעם14 לעמוד על העבודה זו תפלה15 בקול רם16, להתחזק מאד בכל עוז ותעצומות17 נגד כל מונע מבית ומחוץ18 ביד חזקה19 כמשמעו20, שהוא רצון יריאיו21 אשר למעלה מן החכמה והתבונה22, אשר נתן ה' בהמה לדעת לעשות את כל אשר צוה ה' בהשכל ודעת23, רק רצון פשוט ורוח נדיבה24 בכל איש אשר ידבנו לבו25 לעבוד עבודה תמה26 לעשות נחת רוח ליוצרו27. ועז"נ כי עם קשה עורף הוא וסלחת28, כי הסליחה היא גם כן למעלה מן החכ', כי שאלו לחכמה29 כו', ומשה רבינו ע"ה ביקש מדה כנגד מדה30 וד"ל.

ועוד זאת אדרוש ממעל', שלא להשליך דברי אחריכם31, אשר ערכתי שיח להיות כל איש ישר32 והולך בתומו33, כאשר עשה האלקי' את האדם ישר, ולא לבקש חשבונות רבים34 מעלילות מצעדי גבר ומחשבות אדם ותחבולותיו35, כי זו מלאכת שמים36 היא ולא מלאכת בשר ודם, ולהאמין באמונה שלימה במצות חז"ל והוי שפל רוח בפני כל אדם37 בכלל, כי יציבא מלתא38 ותקין פתגמא39 שכל אחד מתוקן מחבירו, וכתיב כל [איש] ישראל כאיש אחד חברים40, כמו שאיש אחד מחובר מאברים רבים ובהפרדם נוגע בלב41 כי ממנו תוצאות חיים42, אם כן אנחנו היות כולנו43 כאיש אחד44 ממש תיכון העבודה בלב. ומכלל הן כו'45. ועל כן נאמר ולעבדו46 שכם אחד דוקא.

וע"כ אהוביי ידידיי, נא ונא לטרוח בכל לב ונפש47 לתקוע אהבת רעהו בלבו, ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם48 כתיב, ולא תעלה על לב לעולם49, ואם תעלה יהדפנה מלבו כהנדוף עשן50 וכמו מחשבת ע"ז ממש51, כי גדולה לה"ר52 כנגד ע"ז וג"ע וש"ד, ואם בדבור כך53 כו', וכבר נודע54 לכל חכם לב יתרון הכשר המח' על הדבור הן לטוב והן למוטב. וה' הטוב המברך את עמו בשלום55, ישים עליכם שלום56 וחיים עד העולם57, כנפש או"נ מלב ונפש.

שניאור זלמן במוהר"ר ברוך יצ"ו58


1) נדפסה בתחלת סדור אור המאיר (ובהקדמתו שם ס"ז: "מצאנו ביד הרה"ג בנן של קדושים מו"ה משה ליב שליט"א מברדיטשוב [נכדו של הקדוש מרנא ורבנא לוי יצחק נבג"מ])". אגה"ק שבתניא הוצאת תר"ס ואילך (אחרי סי' כב). גנזי נסתרות סי' מה. ומועתקת בכת"י 170 רפ, א (בכותרת: גם זה מדבר קדשו של אדמו"ר מלאזניא הנ"ל). 750 (לפני מאמרי תקנ"ג). 1075 44, ב. 1300 לז, א. 2000 יט, א. 2488. ובכת"י ירושלים 1254 (בתוספת הפניה שבתחלתה). ירושלים 1467 לב, א. ירושלים 6299 ג, א (הב'). ובכת"י הסמינר 2119 (בכותרת: "גם זה מדבר קדשו שיחי'"). ובכת"י לנינגרד (היישוב החסידי בטבריה מס' 51, בכותרת: "בעז"ה מכתבי' הקדושים וטהורים מאדונינו מורינו ורבינו גאון עוזנו ה"ה הרב המפורסם קדוש ה' בוצינא קדישא מוהר"ש זלמן מלאזני', השם ישמרהו אכי"ר. לר' נטע מסמלייאן ולכל הנלוים". ובסיום: "ע"כ נשלח לר' נטע [מסמלייאן]").

כת"י ירושלים 1467 נעתק בשנת תקנ"ב, וכת"י 6299 נעתק בשנת תק"נ, וכת"י הסמינר כולל אגרות עד תחלת שנת תק"נ, נראה מכך שנכתבה לפני שנת תק"נ (ראה גם אגרת הבאה, שנכתבה בהמשך לאגרת שלפנינו).

המשך הדברים באגרת זו, לכאורה, לעמוד חזק נגד רדיפות המתנגדים שמפריעים את עבודת התפלה בקול, ולמרות זאת לטרוח לתקוע אהבתם בלב ואיש את רעת רעהו על תחשבו (בענין זה ראה גם לקמן אגרת סב). ואם כן מסתבר שנכתבה בסמיכות לחרמות ורדיפות המתנגדים של שנת תקמ"ז, כדלעיל אגרת ח (קרוב לסופה), ואגרת ט.

המ"מ ותיקונים לאגרת זו (מלבד המוסגרים בחצאי ריבוע), נעתקו מקונטרס "מראה-מקומות, הגהות והערות קצרות לספר של בינונים" לכ"ק אדמו"ר זי"ע (נמצא בדפוס), ו"לוח התיקון" שבסוף ס' התניא.

2) גדולים חקרי לב: [שופטים ה, טז].

3) ה' עליהם יחיו: ע"פ ישעי' לח, טז.

4) ויפרחו כשושנים: [ע"ד הושע יד, ו].

5) איש כברכתו: [בראשית מט, כט].

6) אחיי ורעיי: ע"פ תהלים קכב, ח.

7) הקיפו . . כל היום: תהלים פח, יח (בהיפוך).

8) כל היום . . לא יחשו: ישעי' סב, ו.

9) לא אוכל משא: [ע"ד דברים א, ט].

10) משא לאמר: [ע"ד ירמי' כג, לג].

11) לאמר עם הספר: ע"ד אסתר ט, כה.

12) כל אשר בלבבי: [ע"ד מלכים-ב י, ל].

13) ומחזיר על הראשונות: [ע"ד כריתות ח, א].

14) המתנדבים בעם: שופטים ה, ט.

15) העבודה זו תפלה: ע"ד תענית ב, א.

16) בקול רם: [ראה לעיל אגרת ט, ובהנסמן בהערות שם].

17) עוז ותעצומות: תהלים סח, לו.

18) מונע מבית ומחוץ: [בתניא] ח"א פמ"ט "מבחוץ".

19) ביד חזקה: [שמות ג, יט ובכ"מ].

20) כמשמעו: צ"ע הכוונה.

21) רצון יראיו: [תהלים קמה, יט].

22) החכמה והתבונה . . צוה ה': ע"ד שמות לו, א.

23) בהשכל ודעת: ע"ד איוב לד, לה.

24) ורוח נדיבה: [ע"פ תהלים נא, יד. וראה תניא] ח"א פמ"ט.

25) בכל איש אשר ידבנו לבו: ע"ד שמות כה, ב.

26) עבודה תמה: [יומא כד, א ובכ"מ].

27) לעשות נחת רוח ליוצרו: חגיגה טז, ב.

28) ועז"נ . . וסלחת: שמות לד, ט.

29) שאלו לחכמה: ירושלמי מכות פ"ב ה"ו.

30) מדה כנגד מדה: [סנהדרין צ, א ובכ"מ].

31) אחריכם: [נ"א: אחרי ריק].

32) איש ישר: [משלי כא, ב].

33) והולך בתומו: משלי [יט, א] כח, ו "הולך בתומו" [וכ"ה בנ"א].

34) עשה האלקים . . חשבונות רבים: ע"ד קהלת ז, כט. "חִשבנות"

35) מעלילות . . ותחבולותיו: ברכת זכרונות.

36) מלאכת שמים: ע"ד עירובין יג, א.

37) והוי שפל רוח בפני כל אדם: אבות ד, י. עיין לעיל [בתניא] ח"א ריש פרק ל.

38) יציבא מלתא: דניאל ו, יג.

39) ותקין פתגמא: [ת"א על "נכון הדבר" בראשית מא, לב].

40) וכתיב כל: שופטים כ, יא. ועי' חגיגה כו, א. – "ויאסף כל איש ישראל אל העיר כאיש אחד חברים". ואולי צ"ל כאן "ישראל גו' כאיש".

41) נוגע בלב: עיין ג"כ לקמן [אגה"ק] סל"א [אגרת קיט].

42) כי ממנו תוצאות חיים: משלי ד, כג. וקאי אלב.

43) היות כולנו: [נ"א: כולנו היות].

44) אנחנו . . כולנו כאיש אחד: [ע"ד בראשית מב, יא].

45) ומכלל הן כו': נדרים יא, א. מכלל לאו כו' הובא אגה"ק סוס"א [לקמן אגרת פב].

46) נאמר ולעבדו: צפני' ג, ט "לעבדו".

47) בכל לב ונפש: [ע"ד מלכים-ב כג, ג].

48) ואיש . . בלבבכם: זכרי' ח, יז.

49) ולא תעלה על לב לעולם: [ע"ד ירמי' ג, טז. תפלת יוה"כ שלאחר ע"ח "לעולם"].

50) כהנדוף עשן: תהלים סח, ג ומצו"צ פי' מל' דחיפה.

51) מחשבת ע"ז ממש: אולי י"ל הדיוק בזה ע"פ מחז"ל דרק על מחשבת ע"ז נענשים (קדושין מ, א).

52) גדולה לה"ר: ערכין טו, ב. אגה"ת פ"ז.

53) ואם בדבור כך כו': כוונתו ק"ו למחשבה. וצ"ע מפני מה לא פירשו [ראה שו"ת ארץ צבי סי' ד (יא, ב). ובנ"א: ואם בדבור כך נודע לכל].

54) וכבר נודע: יומא כט, א. הרהורי עבירה קשין מעבירה הובא [בתניא] ח"א פי"א.

55) המברך את עמו בשלום: שמו"ע.

56) ישים עליכם שלום: ע"ד במדבר ו, כו.

57) שלום וחיים עד העולם: סוף מוסף דש"ץ בר"ה.

58) יצ"ו: נ"א: זצלה"ה. וכיון שנכתבה לפני תק"נ, אם כן הנכון הוא: יצ"ו (ראה מבוא סוף פרק ב).


יד) לפני תק"נ; ע"י מו"ה נטע מסמיליאן; להתחזק בעבודת התפלה נגד המנגדים. לתקוע אהבת רעהו בלבו