אגרת טו

[לפני תק"נ]

להשכילך1 בינה2, כי לא זו הדרך3 ישכון אור4 ה' להיות חפץ בחיי בשרים5 ובני ומזוני6, כי ע"ז ארז"ל בטל7 רצונך כו', דהיינו שיהי' רצונו בטל במציאות, ולא יהיה לו שום רצון כלל בעניני עולם הזה כולם הנכללים בבני חיי ומזוני, וכמארז"ל שעל8 כרחך אתה חי9.

וביאור הענין הוא רק אמונה אמיתית ביוצר בראשית10, דהיינו שהבריאה11 יש מאין הנק' ראשית חכמה12, והיא חכמתו שאינה מושגת לשום נברא, הבריאה13 הזאת היא בכל עת ורגע14, שמתהוים כל הברואים יש מאין מחכמתו15 ית' המחיה את הכל, וכשיתבונן האדם בעומק הבנתו ויצייר בדעתו הווייתו מאין בכל רגע ורגע ממש, האיך יעלה על דעתו כי רע לו או שום יסורים16 מבני חיי ומזוני או שארי יסורין בעולם, הרי האין שהיא חכמתו יתברך הוא מקור החיים והטוב והעונג, והוא העדן17 שלמעלה מעוה"ב18. רק מפני שאינו מושג, לכן נדמה לו רע או יסורים, אבל באמת אין רע יורד מלמעלה19 והכל טוב, רק שאינו מושג לגודלו ורב20 טובו. וזהו עיקר האמונה שבשבילה נברא האדם, להאמין דלית אתר פנוי מיני'21 ובאור פני מלך חיים22, ועל כן עוז וחדוה במקומו23, הואיל והוא רק טוב כל היום24.

ועל כן ראשית הכל שישמח האדם ויגל בכל עת ושעה, ויחיה ממש באמונתו25 בה' המחיה ומטיב עמו בכל רגע. ומי שמתעצב26 ומתאונן מראה בעצמו שיש לו מעט27 רע ויסורין וחסר לו איזה טובה, והרי זה28 ככופר ח"ו. ועל כן הרחיקו29 מדת העצבות במאד חכמי האמת. אבל המאמין לא יחוש30 משום יסורין בעולם, ובכל עניני העולם הן ולאו שוין אצלו בהשוואה אמיתית. ומי שאין שוין לו, מראה בעצמו שהוא מערב רב דלגרמייהו עבדין31, ואוהב את עצמו לצאת מתחת יד ה' ולחיות בחיי הגוים בשביל אהבתו את עצמו, ועל כן הוא חפץ בחיי בשרים ובני ומזוני, כי זה טוב לו ונוח לו שלא נברא32, כי עיקר בריאת האדם בעוה"ז הוא בשביל לנסותו33 בנסיונות אלו ולדעת34 את אשר בלבבו, אם יפנה לבבו אחרי אלהים אחרים, שהם35 תאוות הגוף המשתלשלים36 מסטרא אחרא ובהם הוא חפץ, או אם חפצו ורצונו לחיות חיים אמיתים המשתלשלים מאלקים חיים, אף שאינו יכול37, ויאמין38 שבאמת הוא חי בהם, וכל צרכיו וכל עניניו משתלשלים באמת בפרטי פרטיותיהם שלא מסטרא אחרא, כי מה' מצעדי גבר כוננו39, ואין מלה40 כו', ואם כן הכל טוב בתכלית רק שאינו מושג. ובאמונה זו באמת נעשה הכל טוב41 גם בגלוי, שבאמונה זו שמאמין שהרע הנדמה בגלוי כל חיותו הוא מטוב העליון, שהיא חכמתו יתברך שאינה מושגת, והיא העדן שלמעלה מעוה"ב, הרי באמונה זו נכלל ומתעלה באמת הרע המדומה בטוב העליון הגנוז42.

שני[או]ר זלמן הנ"ל


1) נדפסה באגה"ק שבתניא אגרת יא. ומועתקת בכת"י 170 רפ, ב (בכותרת: גם זה מדבר קדשו של אדמו"ר מלאזני' הנ"ל. ובסיום: עד כאן מדבר קדשו הרב המפורסם מו"ה שניאור זלמן דק' לאזני'). 239 מז, א (בכותרת: התם [כ"ה בכת"י, ואוצ"ל: הכתב] והמכתב מכ"י רבינו שניאור זלמן יצ"ו). 300 ו, א (בכותרת: מכתב אדמו"ר מורינו שניאור זלמן שיחי'). 349 עז, ב. 415 מד, א (בכותרת: תורת אדומו"ר מהרש"ז שי"ן). 424 רלו, א. 750 נב, א (לפני דרושי תקנ"ג). 1075 44, א. 2000 יח, ב (בכותרת: גם זה מדברי קדשו שיחי'). 2013 קנז, א. ובכת"י ירושלים 2916 יב, ב. ירושלים 1467 לב, א. ירושלים 6299 ג, ב (בהמשך לאגרת הקודמת, ובכותרת: "מה ששלח להרבני מהור"ר נתן נטע מסמולייאן". ובחתימת "שנייאר (!) זלמן הנ"ל"). ובכת"י לנינגרד (היישוב החסידי בטבריה מס' 52). ובכת"י הסמינר 2119 (בכותרת: "כתבי קודש מן אדומו"ר גאון עוזינו המפ[ו]רסם מו' שניאור זלמן שיחי'").

כת"י ירושלים 1467 נעתק בשנת תקנ"ב, וכת"י 6299 נעתק בשנת תק"נ, וכת"י הסמינר כולל אגרות עד תחלת תק"נ, הרי שהאגרת נכתבה לפני תק"נ. ומסגנון הכותרת והחתימה בכת"י 6299, נראה שנכתבה יחד עם האגרת הקודמת, אל החסיד מוהרנ"נ מסמוליאן.

המ"מ וכו' לאגרת זו (מלבד המוסגרים בחצאי ריבוע), נעתקו (מהוצאת תר"ס, ו)מקונטרס "מראה-מקומות, הגהות והערות קצרות לספר של בינונים" לכ"ק אדמו"ר זי"ע (שם נדפסו עם פיענוחים), ו"לוח התיקון" שבסוף ס' התניא. וראה עוד הערות ובאורים לאגרת זו בס' שעורים בס' התניא ע' 1377 ואילך.

תוכן האגרת – עיין ג"כ [אגה"ק] ס"ט [לעיל אגרת יב].

2) להשכילך בינה: דניאל ט, כב [נ"א: יצאתי להשכילך בינה].

3) לא זו הדרך: מלכים – ו, יט "לא זה הדרך".

4) זו הדרך ישכון אור: [ע"ד איוב לח, יט].

5) חיי בשרים: משלי יד, ל.

6) חיי .. ובני ומזוני: מו"ק כח, א.

7) ארז"ל בטל: אבות פ"ב מ"ד.

8) וכמארז"ל שעל: [נ"א: וכמה שארז"ל ועל].

9) וכמארז"ל שע"כ אתה חי: אבות ספ"ד.

10) ביוצר בראשית: [פסחים קד, א].

11) שהבריאה: [נ"א: שהבריאה היא].

12) ראשית חכמה: תהלים קיא, י.

13) הבריאה: [נ"א: והבריאה].

14) הבריאה הזאת היא בכל עת ורגע: [ראה לקמן אגרת מה, וש"נ].

15) מחכמתו: [נ"א: דהיינו מחכמתו].

16) יסורים: [נ"א: יסורים בעולם].

17) והוא העדן: עיין זח"ב צ, א זח"ג יא, א.

18) שלמעלה מעוה"ב: עיין ברכות לד, ב: "כל הנביאים כו' מאי עין גו' זה עדן". עיין לעיל [אגה"ק] רס"ה [לקמן אגרת עט]. עיין ע"ח שמ"ג פ"א.

19) אין רע יורד מלמעלה: תיקוני זהר תיקון יט: "אין דבר טמא (ס"א רע) יורד מן השמים". סנהדרין נט, ב. עיין ג"כ [בתניא] ח"א פכ"ו ולקמן [באגה"ק] סכ"ב [לקמן אגרת לה. ובלקו"ש חי"ט ע' 134: "כ"ה בכ"מ בדא"ח ובב"ר (פנ"א, ג) אין דבר רע כו'. וראה מדרש תהלים מזמור קמט"].

20) ורב: [נ"א: ורוב].

21) לית אתר פנוי מיני': תיקוני זהר תיקון נז. [תניא] ח"א פכ"א. נא. ח"ב פ"ז.

22) באור פני מלך חיים: משלי טז, טו.

23) עוז וחדוה במקומו: דברי הימים-א טז, כז.

24) רק טוב כל היום: [ע"פ בראשית ו, ה. רק רע].

25) ויחיה ממש באמונתו: [ע"פ חבקוק ב, ד].

26) שמתעצב: [נ"א: שעצב].

27) מעט: [נ"א ליתא].

28) והרי זה: [נ"א: והרי הוא].

29) וע"כ הרחיקו: עיין [בתניא] ח"א פכ"ו ול"א.

30) המאמין לא יחוש: ע"ד ישעי' כח, טז ("יחיש").

31) מערב רב דלגרמייהו עבדין: להעיר מהקדמת הרח"ו לשער ההקדמות [נדפסה ג"כ בהוספה לקונטרס עץ החיים].

32) ונוח לו שלא נברא: ע"ד עירובין יג, ב.

33) עיקר כו' בשביל לנסותו: [נתבאר בד"ה] אחרי שבסו"ס דרך מצוותיך. וידעת [ת]רנז.

34) לנסותו כו' ולדעת כו': ע"ד דברים ח, ב.

35) אלהים אחרים שהם: עיין ג"כ [בתניא] ח"א פכ"ב ולקמן [באגה"ק] סכ"ב [אגרת לד] וכ"ה.

36) המשתלשלים: לכאורה צ"ל המשתלשלות? [וכ"ה בנ"א].

37) אף שאינו יכול: צ"ע. ובאיזה כת"י ליתא תיבות אלו (אף שאינו יכול) ובנוסחא אחרת מצאנו כך. "או אם חפצו ורצונו אף שאינו יכול לחיות חיי אמיתים כו'". ולפי נוסחא זו נראה שתיבות (אף שאינו יכול) הוא מאמר מוסגר.

38) ויאמין: עיין לעיל אגה"ת פ"ו.

39) מה' . . כוננו: תהלים לז, כג.

40) ואין מלה כו': תהלים קלט, ד.

41) ובאמונה זו באמת נעשה הכל טוב: [מבואר ב] לקו"ת חקת סב, א-ב.

42) הגנוז: בתניא של הג"ר אליהו יוסף ריבלין, העתיק כאן על הגליון: ובזכות אמונה זו נגאלו ממצרים, ובזכותה עתידים ליגאל גאולה [..] בב"י א"ס.


טו) לפני תק"נ; ע"י הנ"ל; המאמין לא יחוש מיסורים, הכל טוב רק שאינו מושג