אגרת קסז

ב"ה1, ג' ויחי תקס"א, פעטערבארג

אל כבוד תלמידי המובהק גאון אלקי פי שנים ברוחי (ברוחו) מו"ה אהרן הלוי יחי'

ב"ה שהחייני וקיימני (שהחיינו וקיימנו) לזמן הזה להודיע לתלמידי יקר לי כבן הנסים שעשה אתי השי"ת, גדול הנס האחרון מן הראשון. ידוע (אודיע) כי נתנוני (נתתי) בכלא מיוחד ביום ד' כסלו, וכמעט שבע(ת) ימים ישבתי בלא (בלי) נטילת ידים, ולא נתתי שינה לעיני בימים ובלילות, עד שברוב רחמי השי"ת הביאו לי מים, וזה אירע ביום טו"ב כסלו, והנה לעת ערב בא אלי הפרוקורור פעם הג' מקודם ... (ו)הסיר מעלי הנחושתיים מעל ידיי ורגליי והרשה ליתן [בחדר כלאי] שמן למאור, ובלילה נפל שינה עלי, והנה בחלומי כי בא לחדר כלאי כ"ק א(ד)מו"ר [הצדיק] הרב המגיד זי"ע נ"ע בלוית בנו אדמו"ר הק' נ"ע בג"מ ... ואמר לי בזה הלשון: מיין טיירער זלמינא תדע אז מיר האבין [זיך] גרירט פון גן עדן און מיר וועלין זיך צוריק ניט זעצען אויף די ערטער (הערטער) ביז השי"(ת) וועט דיך ארויס פירין פון אללע (דעך ארוס פורין פין אלע) דיינא [צרות אין] גרויסע נויטין [און] אין גיכען אויף תמיד. ע"כ זלמינא לעב [לייב] שטארק זיך. ע"כ לשה"ק נ"ע מהרב המגיד [זלה"ה].

ואיקץ וכמעט שראיתי [אותם] נ"ע עוד בעינים פתוחות ונטלתי ידי וברכתי ברכות התורה ולמדתי משניות בע"פ. והנה בבוקר השכם ביום ח"י כסלו והדלת נפתחה וג' שומרים מזוינים נכנסו ולקחוני (ולקחיני) לילך עמהם, וביד א' מהם הי' תכריך (מ)כתבים והלכתי לחצר (עמהם להחדר) ושם הי' מוכן אמניבוס מצופה (מחופה) ברזל בלי שום חלון ונתנוני (ונתתי) בו עם שומר אחד וסגר הדלת ותיכף נסע אתי [ונסענו] ערך שעה אחת.

ולא ידעתי אנה, ואח"כ עמדה. והביאו אותי בחצר הקיסר (הקייזער) יר"ה ונתנוני (ונתתי) שם בחדר מיוחד וג' שומרים עומדים עלי מסביב, ואח"כ לקחוני והביאו אותי בחדר המשפט המיוחד שם הקיסר (הקייזער) יר"ה לבדו שופט. והקיסר (והקייזער) פאוועל יר"ה ישב על כסאו עומד ממולי (ואני עומד ממילו) ושאל וחקר אותי הרבה ואח"כ אמר בע"פ וכתב (גמר אומר בע"פ ובכתב) ליתן [לי] חפשה (חפש) מבית כלאי, אבל [אין] לי רשות לעזוב את (ה)עיר עד שיברר [את] משפטי לחסד אי"ה או ח"ו. ותיכף הוליכו אותי חזר(ה) לבית כלאי רק שומר א' על עגלה פתוחה והעמיד אותי לפני שר בית הסהר, ומסר לי (לו) פקודת(ו) יר"ה בכתב (ו)חתימת יד הקיסר (הקייזער) יר"ה, ותיכף יצאתי לחירות באותו היום.

ח"י כסלו ועתה תלמידי (תלמודי) יקירי יח"נ (מח"ז) אין מלה בלשוני להודות לד' חסדו ואף מיני אלף אלפים מהחסד שעשה עמדי וקטונתי מכל החסדים (ו)לו דומי' תהלה ולבי מלא בטחון בחסדי הש"י(ת) כי לא תמנו ובל יטשני (יטשוני) ויוציא כאור משפטי ובר [לבבי וכי"ר] (לבב א' וא'). (ו)מחמת שלא הי' תחת ידי גליון אחד שלם כתבתי על ארבע(ה). לקרוא (וקרא) את המגלה הזאת לפני כל ידידי(י) נפשינו אנ"ש. ועתה יתן הש"י(ת) חיים ארוכים ושלום ושנת רנה (רעוא) וחדוה במהרה ברוב תענוג ונחת. דברי מורו מיחל לכל טוב וכו'.

שניאור זלמן בן אדוני אבי מוהר"ר (מוה"ה) ברוך זל(ל)ה"ה


1) נדפסה באגרות בעה"ת ע' רסג. ומועתקת בכת"י. בכהנ"ל מפורש שנעתק מהגניזה. אגרות-קודש מהדורת תש"מ אגרת קלא.

באגרות בעה"ת שם העתיקה משני כת"י, עם שינויים קלים ביניהם, שנסמנו בין חצאי רבוע.

בכל העתקות הנ"ל נרשם שנעתק מד' דפים מכי"ק של רבינו, שהיו תפורים בצרוף מכתב אדמו"ר הר"י מרוזין:

בעזה"י (ב"ה) המכתב הלז שהוא בן ארבעה [דפין] מהרב הק' מאור הגולה מלאדי זללה"ה (ז"ל) קבלתי במתנה מקדושת הרב הצדיק הסבא (מכבוד קדושת רבככ"ק) מאפטא יחי'. ואני נתתי לו בעדו טילזיק [של] משי ופישקע כסף מאת כ"ק אדוני [מורי] אבי זקני מורינו ורבינו המגיד הקדוש [ז"ל].

ישראל במ(ו)הר"ר שלום

בסוף כת"י (של הרח"ל) הנ"ל, חותם המעתיק "יחזקאל בן מרים לישועה בנו"ג ולשיבה טובה בכלל ובפרט".

רד"צ הילמן ע"ה מוסיף כאן: "הזייפן המציא אומניבוסים לפני מאה וחמישים שנה". אך אילו הי'מטריח עצמו לעיין באנציקלופדיה או מילון, הי' מברר ש"אומניבוס" היתה מלה שימושית, ופירושה "עגלת נוסעים ציבורית".

הוא גם מקשה שם על מ"ש "וכמעט שבע[ת] ימים ישבתי", אף שמד' כסלו עד טו"ב בו יש יותר משבעת ימים. ואולי היא טעות המעתיק, וצ"ל "שבועיים ימים".


קסז) טבת תקס"א; לר"א מסטאראשעלע; תיאור המאסר