אגרת יט

[לפני תקנ"ב]

לאהובי1 מחותני המופ' הותיק מו"ה יצחק נ"י

אד"ש כמשפט האמור למעלה למשכיל2

באתי בבקשה, אל ירע בעיניו איחור תשובתי על שאלותיו, כי שהדי3 במרומים כי לא אתרחיש נוסע להתם.

אך עתה הפעם4 אגלה דעתי הק' אודות הצומות ואודות הגלות, לא באלה חפץ השם5, ולא כן קבלתי מרבותי הקדושים6.

אך זאת עצה היעוצה7 להתפלל בשמחה גדולה עד אין קץ, ואז ממילא יתפרדו כל פועלי און8 הם המחשבות זרות, כי גם אם יעלו ירדו ויפלו מיד כמוץ לפני רוח ומלאך ה' דוחה9. וענין השמחה הוא כדכתיב ישמח ישראל בעושיו10, להתענג תענוג גדול מגדלות הבורא ושבחי' המוזכרים בסדר התפלה, כאילו רואה בעניו גדלות מלך בשר ודם המתגלה ביקר תפארת גדולתו וכבוד מלכותו לעין כל, שהכל ששים ושמחים ומתענגים לרוץ לראותו, וכביכול כן הוא ממש בשעת התפלה מכריזים צאינה וראנה11 במלך שלמה כו', והיא עת רצון לאסתכלא ביקרא דמלכא ולהתענג בתענוגים מזיו כבודו וגדלו. אך חרדות ילבשו12 וגילו ברעדה13. וזהו והחיות רצוא ושוב14 וד"ל.

אך צריך תחלה להעביר מלבו כל יגון ואנחה15 וכל שמץ עצבות. והעצה היעוצה לזה להכניס בלבו יגון ואנחה קודם התפלה, ולשבור לבו על כל חטאת נעורים, ולבכות עליהם בדמעות שליש16, ולבקש מחילה מה' בקול בכי, ולאמר מזמור נ"א, ואזי על ידי הבכי יסור היגון מלבו ויהיה שש ושמח בבטחונו בה', כי בלי שום ספק בעולם17 נמחלו לו כל עונותיו בשעה זו, כדכתיב באשר הוא שם18, פי' שבכל עת שהאדם מהרהר בתשובה ומבקש מחילה נמחלו לו כל עונותיו ברגע זו. ואף אם חוזר לסורו וחוזר ומבקש מחילה, אפילו אלף פעמים כן, נמחל לו בכל פעם הכל ברגע זו. ואי אפשר לי לפרוט ולבאר היטב ענין זה במכתב, שלא יהי' סותר19 למשארז"ל האומר אחטא ואשוב20 כו', כי לא קרב זה אל זה21 כרחוק מזרח ממערב22, וד"ל.

וסדר הלימוד יהי' רוב לימודו בזוהר ומדרשי'. אך קודם התפלה יהי' לימודו בר"ח שער התשובה, וסוף שער היראה, וסוף שער הקדושה, בכדי להכניס יגון ואנחה ולשבור הלב על עונותיו וחטאת נעורים, בכדי שיוכל לבכות, בכדי שילך ויסור היגון מלבו, בכדי שיהי' שש ושמח בתכלית השמחה בהתבוננו בגדלות הבורא בתפלה, עד ברכת השיבנו וסלח לנו, שיחזור לאמרם בבכי' כמה שאפשר. ונכון יהי' לבו בטוח בה'23, כי אם כה תעשו24 ותרגילו עצמכם זמן מה, יתהפך לברי' חדשה וה' יהי' בעזרו25.

וחי נפשי אחי, כי נפש מעל' חולה מאד בחולי המרה שחורה, וזו היא תחבולת היצר בערמה ומרמה כאלו הוא לשם שמים, ושקר דבר26, כנראה בחוש שבתאוות גשמיות הלב שמח, ובעבודת הבורא היצר מזכיר עון27 וכל חטאת נעורי' להתפש ברשתו, כדכתיב תחת אשר לא עבדת28 את ה' בשמחה ובטוב לב.

ואצא בכי טוב29 ואומר שלום מאדה"ש כנפשו ונפש המעתיר ודורש שלומו30 מלב ונפש

שניאור זלמן בברוך נ"י


1) נדפסה במאה שערים סי' ח. החסידות (כהנא) ע' 218. גנזי נסתרות סי' כד. משנת יואל ע' כב. לקוטים יקרים ע' ג. אגרות בעה"ת סי' קיט. אגרות-קודש מהדורת תש"מ אגרת יז. ובכמה סדורי תפלה בנוסח רבינו (בסי' תהלת ה' נסמנו השינויים). ובהקדמה לסדור אור המאיר ס"ז: "מצאנו ביד הרה"ג בנן של קדושים מו"ה משה ליב שליט"א מברדיטשוב (נכדו של הקדוש מרנא ורבנא לוי יצחק נבג"מ)". ומועתקת בכמה כת"י (448 קלא, ב (בכותרת "כ"ז הועתק מהמכתב (אשר) שכתב לר' יצחק יפה מקאפוסט"). 577 פד, ב (בכותרת הנ"ל). 594 נג, ב. 616 סא, א. ובכת"י לנינגרד – היישוב החסידי בטבריה מס' 53).

והוגהה בהשוואה לכת"י בר אילן 922 דף 453, שנרשם אצלה: "אות באות ושורה בשורה ועמוד בעמוד" [העתקה מכתי"ק]. וגם הועתקה שם ההפני' שעל המעטפה: "לק' קאפוסט ליד הרבני המופלא הותיק מ"ו יצחק נ"י ולזולתו בחדרג ופגין [בחרם דרבינו גרשם, ופורץ גדר ישכנו נחש]. מלאזני'".

ההוכחות להקדמת התאריך לפני תקנ"ב:

א) בכת"י הנ"ל החתימה היא "בלאא"מ ברוך נ"י", שנפטר בראשית שנת תקנ"ב (ראה מבוא פ"ב).

[רד"צ הילמן ע"ה (באגרות בעה"ת שם) מזהה את מקבל האגרת "מחותני ... מו"ה יצחק" עם ר' יצחק מאולע, גיסו של ר' משה בן רבינו (ראה גם בית רבי עב, א). ועפ"ז משער שנכתבה אחר שנת תקנ"ד, שלערך אז היו נשואיו של ר' משה שנולד בשנת תקל"ט (למעשה היתה חתונתו בשנת תקנ"ח, ואכמ"ל). אמנם כבר הובא מכתה"י שהכוונה לר' יצחק יפה מקאפוסט].

ב) מה שכותב "ואי אפשר לי לפרוט ולבאר היטב ענין זה במכתב, שלא יהי' לסתור משארז"ל האומר אחטא ואשוב כו'". נתבאר בתניא פכ"ה, שנתפרסם בכת"י בתקנ"ב. ובארוכה יותר – באגה"ת, שנתפרסמה גם היא בתקנ"ב (ראה "תולדות חב"ד ברוסיא הצארית" פרק כג), ואם כן מסתבר שנכתבה האגרת לפני פרסום התניא בשנת תקנ"ב (ראה גם לקמן אגרת הבאה).

ג) סגנון האגרת מורה, שנכתבה בשנים הראשונות לנשיאותו.

2) למעלה למשכיל: ע"פ משלי טו, כד.

3) שהדי במרומים: ע"פ איוב טז, יט. נ"א: סהדי.

4) עתה הפעם: ויצא כט, לד.

5) לא באלה חפץ ה': ע"פ ירמי' ט, כג.

6) הצומות . . מרבותי הקדושים: ראה אגה"ת פ"ג. אגרת הבעש"ט לבעל התולדות יעקב יוסף שנדפסה ב"התמים" ריש הגליון הראשון.

7) עצה היעוצה: ע"פ ישעי' יד, כו.

8) יתפרדו . . און: ע"פ תהלים צב, י.

9) כמוץ . . דוחה: תהלים לה, ה.

10) ישמח ישראל בעושיו: תהלים קמט, ב.

11) מכריזים צאינה וראינה: ראה זהר ח"ב קלד, א. וראה לקמן אגרת הבאה.

12) חרדות ילבשו: ע"פ יחזקאל כו, טז.

13) וגילו ברעדה: ע"פ תהלים ב, יא.

14) והחיות רצוא ושוב: יחזקאל א, יד.

15) יגון ואנחה: ישעי' לה, י.

16) בדמעות שליש: ע"פ תהלים פ, ו.

17) בלי שום ספק בעולם: נתבאר באגה"ת פרק יא.

18) באשר הוא שם: וירא כא, יז. וראה ר"ה טז, ב.

19) שלא יהי' סותר: נתבאר בתניא פרק כה.

20) אחטא ואשוב: יומא פה, ב.

21) לא קרב זה אל זה: ע"פ בשלח יד, כ.

22) כרחוק מזרח ממערב: תהלים קג, יב.

23) ונכון יהי' לבו בטוח בה': ע"פ תהלים קיב, ז.

24) כי אם כה תעשו: ע"פ ואתחנן ז, ה.

25) וה' יהי' בעזרו: ע"פ תהלים קיח, ז.

26) דבר: נ"א: ידבר.

27) מזכיר עון: ע"פ יחזקאל כא, כח. כט, טז.

28) תחת אשר לא עבדת: דברים כח, מז. ונתבאר בתניא פרק כו.

29) בכי טוב: ע"פ פסחים ב, א.

30) ודורש שלומו: ע"פ תצא כג, ז.


יט) לפני תקנ"ב; למחותנו מו"ה יצחק יפה מקאפוסט; סדר בעבודת ה'