אגרת כב

[לפני תקנ"ב]

אהוביי1 אחיי ורעיי2 אשר כנפשי3, העומדים על התורה ועל העבודה4, יושבי בשבת5 ק"ק בוחאב6, יצו ה' אתם את הברכה7 חיים עד העולם8

חין ערכי9 יערב לפני מעכ"ת בתפלה קצרה10 זו, אשר נשאתי11 לשמוע עצת ה' היא תקום12 במועצות ודעת13 כיד ה' השכיל14 על האי טהור גברא15, ידיד ה'16 וידיד נפשי חסידא ופרישא מוכ"ז17 שי'. ולמראה עיניו ישפוט18 איך להשקיט הריב, איש על מקומו יבא לשלום19 של אמת ויציב ונכון וקיים לעד20, כי שפת אמת תכון לעד21, ומובטחני בו שלא יצא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן22 כו'. ונא שלא לעמוד על דעתם בזה כי אם יבטלו רצונם ודעתם, ואליו תשמעון23 וישמע אליכם אלקים24.

ומדי דברי זכור אזכרנו25 עוד לטובה אות26 את הדבר אשר נדברנו על אודותיו להרבות מוהר ומתן27 אדם ירחיב לו28. גם כי הוכפל הדבר שלחתי אליכם אל יהי להם למשא29, כי אין מזרזין30 כו' ואין זירוז אחר זירוז כו', נא ונא למהר להחישה פעמיו למסועות31 נוכח ה' דרכו32, כי מה שיעשה הזמן33 כו'.

ומגודל בטחוני שדברי אלה34 המועטים יחזיקו המרובה קצרתי.

ואומר שלום מאדון השלום, כנפשם ונפש אוהב נפשם מלב ונפש

שניאור זלמן במו"ה ברוך נ"י


1) נדפסה בבית רבי יט, א – מגוף כתי"ק. אגרות בעה"ת סי' ח. ס' התולדות אדה"ז ע' קיז. "חסידים ומתנגדים" ע' 299. אגרות-קודש מהדורת תש"מ אגרת יד.

ונתבאר בבית רבי שם, שהאגרת הזאת נכתבה יחד ובהמשך לאגרת הקודמת.

שתיהן נכתבו לפני שנת תקנ"ב, כדמוכח מהזכרת אביו בברכת החיים.

מתוכן האגרת נראה, שהשד"ר של מעות אה"ק [פעמיו למסועות נוכח ה' דרכו] הכניס עצמו "להשקיט הריב" בין החסידים והמתנגדים בביחאב. ורבינו חיזק ידיו לקבל הצעת הפשרה שלו [יבטלו רצונם ודעתם, ואליו תשמעון].

וע"ז מוסיף לזרז נתינת המעות אליו, "להחישה פעמיו למסועות נוכח ה' דרכו", כי אם יגיע הכסף לאה"ק בזמן, יביא לריוח גדול, כפי שביאר לעיל אגרת יז. ועל זה מסיים "כי מה שיעשה הזמן" היא הקדמת זמן שילוח המעות, לא יעשה השכל.

2) אחיי ורעיי: ע"פ תהלים קכב, ח.

3) ורעיי אשר כנפשי: ע"פ ראה יג, ז.

4) על התורה ועל העבודה: ע"פ אבות פ"א מ"ב.

5) יושבי בשבת: ע"פ ש"ב כג, ח.

6) ק"ק בוחאב: אגרות נוספות לאנ"ש בבוחאב – לקמן פא, ובהנסמן בהערות שם.

7) יצו ה' . . הברכה: ע"פ תבוא כח, ח.

8) חיים עד העולם: תהלים קלג, ג.

9) חין ערכי: ע"פ איוב מא, ד.

10) בתפלה קצרה: ע"פ ברכות ג, א. כח, ב. כט, ב.

11) אשר נשאתי: ע"פ וארא ו, ח.

12) עצת ה' היא תקום: ע"פ משלי יט, כא.

13) במועצות ודעת: משלי כב, כ.

14) כיד ה' השכיל: ע"פ דה"א כח, יט.

15) טהור גברא: ע"פ ברכות ב, ב.

16) ידיד ה': ע"פ ברכה לג, יב.

17) מוכ"ז: מהאמור לקמן נראה, שרבינו שלח את השד"ר מארה"ק לעזור בהשכנת השלום בין החסידים והמתנגדים בעיר ביחוב ישן. ואחר כך מבקשם לתרום על ידו מעות ארה"ק, לפני נסיעתו לארה"ק.

18) ולמראה עיניו ישפוט: ע"פ ישעי' יא, ג.

19) איש על מקומו יבא לשלום: ע"פ יתרו יח, כג.

20) אמת ויציב . . לעד: ע"פ ברכות ק"ש.

21) שפת אמת תכון לעד: משלי יב, יט.

22) שלא יצא . . מתוקן: ראה עירובין לב, א.

23) ואליו תשמעון: שופטים יח, טו.

24) וישמע אליכם אלקים: שופטים ט, ז.

25) ומדי דברי זכור: ע"פ ירמיה לא, יט.

26) לטובה אות: ע"פ תהלים פו, יז.

27) להרבות מוהר ומתן: ע"פ וישלח לד, יב.

28) ומתן אדם ירחיב לו: ע"פ משלי יח, טז.

29) יהי להם למשא: ע"פ איוב ז, כ.

30) אין מזרזין כו': מכות כג, א.

31) פעמיו למסועות: ע"פ תהלים עד, ג.

32) נוכח ה' דרכו: ע"פ שופטים יח, ו.

33) מה שיעשה הזמן: לא יעשה השכל. ראה תולדות יצחק (קארו) וישב ע"פ וימאן להתנחם. שו"ת חוט השני סס"י צז.

34) שדברי אלה: ע"פ עקב יא, יח.


כב) לפני תקנ"ב; לאנ"ש בבוחאב; בענין הנ"ל