אגרת ג

[שלהי תקמ"ד?]

אהוביי1 אחיי ורעיי2 המתנדבים בעם

באתי לעוררם3 משינת תרדמת האולת אשר נואלנו4 ושכחנו בית חיינו, היא ציון דורש אין לה5, מכלל דבעיא דרישה6, ודורש דמים אותם זכר7, ובעוונותינו הרבים אין מחזיק בידה מכל בנים גדלה8, ע"כ ציון במר תבכה9 על בניה10 העטופים ברעב בראש כל חוצותיה11.

גלל כן אהובינו ידידינו12, נא ונא זכרו זאת והתאוששו והשיבו אל לב13, כי טוב להיות מתמכי אורייתא, להחזיק תורת ה' ולומדיה המה הרבנים הקדושים אשר באה"ק, מהיות אורייתא יחידאי לגרמי' ודורש טוב לעצמו14, וד"ל.

ובפרט בדבר שהבטיחונו רז"ל15 שאין שום דבר רע מתגלגל ממעשה הצדקה. ואם בעניני16 הגוף אמרו לוו עלי17 כו', וכש"כ למצוה רבה כזו18, להחיות נפשות נקיים19 וקדושים כאלה, אשר לא הניחו כמותם בחו"ל20.

ע"כ באתי כמזכיר ומזהיר שיסלק כל איש נדבתו לפני כל רגל ורגל, כדי שיראה לפני ה'21 בנפש טהורה, כאשר כתבתי22 באגרת הראשון23. ובזכות זה נזכה לראות24 פני ה', אכי"ר25.

שניאור זלמן בלא"א מוהר"ר ברוך יצ"ו26


1) נדפסה במאה שערים סי' כ. גנזי נסתרות סי' לו. אגרות בעה"ת סי' יא. אגרות-קודש מהדורת תש"מ אגרת ד. ומועתקת בכמה כת"י (582 מג, ב. 1300 לה, א. 2487. וכת"י ירושלים 3496. וכת"י לנינגרד – היישוב החסידי בטבריה מס' 56, בכותרת: "אגרת הקודש מהרב הק' אדמ"ו מוהרר"ש זלמן הנ"ל המדבר בשבח המגיע לכספים הכוספים למחזיקי אה"ק ולהיות מהם").

האגרת נכתבה לפני תקמ"ח, כי מסתבר שמ"ש "קדושים כאלה, אשר לא הניחו כמותם בחו"ל" – קאי בעיקר על הרמ"מ מוויטעפסק – שנסתלק בשנת תקמ"ח. וממה שכתב כאן "שיסלק ... לפני כל רגל ... כאשר כתבתי באגרת הראשון", נראה שנכתבה אחרי כתיבת האגרת הקודמת. ואם כן יש מקום לשער שנכתבה בשנת תקמ"ד. וכיון שאגרת הקודמת נכתבה כנראה באלול תקמ"ג, אם כן נכתבה האגרת שלפנינו בשלהי תקמ"ד.

2) אחיי ורעיי: ע"פ תהלים קכב, ח.

3) לעוררם: נ"א: לעורר נדבתם.

4) אשר נואלנו: ע"פ בהעלותך יב, יא.

5) ציון דורש אין לה: ע"פ ירמיה ל, יז.

6) מכלל דבעיא דרישה: ר"ה ל, א.

7) דורש דמים אותם זכר: תהלים ט, יג.

8) אין מחזיק . . גדלה: ע"פ ישעי' נא, יח.

9) ציון במר תבכה: תפלת נחם.

10) תבכה על בניה: ע"פ ירמי' לא, יד.

11) העטופים . . חוצותיה: ע"פ איכה ב, יט.

12) אהובינו ידידינו: נ"א: אהוביי ידידיי.

13) זכרו זאת . . אל לב: ע"פ ישעי' מו, ח.

14) ודורש טוב לעצמו: ע"פ אסתר י, ג.

15) שהבטיחונו רז"ל: ראה רמב"ם הל' מתנות עניים פ"י ה"ב.

16) בעניני: נ"א: בעונג.

17) לוו עלי כו': ביצה טו, ב.

18) וכש"כ למצוה רבה כזו: שילוו מעות כדי לתת מעות ארה"ק. ראה גם לקמן סוף אגרת יז.

19) נפשות נקיים: ע"פ ירמי' ב, לד.

20) לא הניחו כמותם בחו"ל: ע"פ ברכות סג, א.

21) שיראה לפני ה': ע"פ משפטים כג, יז.

22) כתבתי: נ"א: כתבתי כבר.

23) באגרת הראשון: היא כנראה אגרת הקודמת. נ"א: הראשונים.

24) לראות: נ"א לראיית.

25) אכי"ר: נ"א ליתא.

26) יצ"ו: נ"א: זצללה"ה. ועל פי האמור לעיל שנכתבה כנראה לערך בשנת תקמ"ד, נראה שנכונה היא הגירסה "בלא"א מוהר"ב יצ"ו" (ראה מבוא סוף פ"ב).


ג) שלהי תקמ"ד?; כללי; בענין הנ"ל