אגרת לב

[חורף תקנ"ג?]

אהוביי1 אחיי ורעיי2 אשר כנפשי3 המתעסקים בקדשים4, עבודת הקדש עליהם5, גבאי אה"ק בכל מקומות מושבותיהם, איש על מקומו יבא בשלום6 וחיים עד העולם7, נצח סלה ועד8

אחד"ש כמשפט לאוהבי שמו9,

באתי לזרז לזריזין10 להיות זהירין וזריזין במלאכתם מלאכת הקדש, בהשגחה פרטי' בעינא פקיחא ותדירא, בלי שום רפיון ידים וברכים כושלות11 ועצלות ח"ו. הן בגביות הוואכער12 בלי שום רפיון ברכים, והחלש יאמר גבור אני13 גם אם ידחהו המדחה בלך ושוב14, ילך וישוב אפי' ק' פעמים, עד יצא כנוגה צדקו15, והן להוסיף נדבות חדשות מאנשי הקדש הקרובים אלינו או הרחוקים, לדבר על לבם לבוא על החתום, להיות נקרא שמו בישראל16 באה"ק תובב"א, ובפרט על קברי תנאים17 ואמוראים זי"ע.

וכל המתעצל בענינים אלו, חוששני לו מחטאת18 ועונש חמור לעושה מלאכת ה' ברמי'19 ח"ו, כי לא חלקו בזה בין עושה בשכר לעושה בחנם, מאחר שקבלו עליהם לעשות, מוטל עליו לעשות [ט]צדק[י] ותחבולותיו האפשריות בלי שום מונע בעולם, וצנים פחים בדרך עקש20 כתיב, ולא בדרך תמים21 וד"ל.

עוד זאת באתי להזהיר ולהודיע שאין רשות לשום גבאי המתעסק בקדשים בהתאמצות עצומה, ליתן ממעות התאמצות שלו לשד"ר מאה"ק22 דנחתין מהתם להכא יותר מחומש ההתאמצות. וחומש לבד יוכל לחלק לכל שד"ר דאה"ק הבאים אלינו לטובה מדי שנה, ובלבד שלא יעלה החומש יותר מט"ו רובל. גם אם יהיה הסך ההתאמצות ק' רובל ויותר, לא יחלק להם יותר מט"ו רובל, שלא לתת מגרעות23 בקדש לאחינו יושבי אה"ק וד"ל.

ומדי דברי זכור אזכרנו24, מה שכבר נעשה ונשמע אזהרה נוראה25 מרבותינו הקדושים, שלא להלוות26 ממעות א"י שכבר הוגבה והופרש אף לדבר מצוה בעולם, אפילו על משכונות, ואף אם הי' מעות התאמצות שלו. ולא נצרכה אלא לזרז לזריזין27 בזהירות יתירה, מרוב חבת הקדש הצריכה שימור28 וזהירות יתירה במאד מאד.

וה' יהי' בעזרנו וחפץ ה' בידינו יצליח29, כי חפץ חסד הוא30, חסדו גבר עלינו31 לשום חלקנו בחיים32 במעשה הצדקה שלום33 וחיים

שניאור זלמן בא"א מוה"ר ברוך זצלה"ה


1) נדפסה במאה שערים סי' כג. גנזי נסתרות סי' לט. אגרות בעה"ת סי' קכח. אגרות-קודש מהדורת תש"מ אגרת סז. ומועתקת בכמה כת"י (בשלימותה: בכת"י 582 מה, א. ובחלקה: בכת"י 448 שה, א. 1007 שיט, ב. 1300 טז, א. ובכת"י ירושלים 3547 קיח, א).

ההשערה שהיא מחורף תקנ"ג:

א) אם נסמוך על לשון החתימה "בא"א מוהר"ב זצלה"ה", הרי שנכתבה משנת תקנ"ב ואילך (ראה מבוא פ"ב).

ב) כיון שהיא אגרת כללית "לגבאי אה"ק בכל מקומות מושבותיהם", כמדומה שאנו מוצאים זאת רק בתקופה שבה עמד בראש כל מערכת מעות ארה"ק, היינו לפני הפילוג בין כולל פולין-וואלין לבין כולל רייסין, בשנת תקנ"ו, כדלקמן אגרת מט.

ג) החרם שלא להלוות הנזכר כאן, איננו מוצאים אצל רבינו אלא בשנים הראשונות.

ד) הזכרת "גביות הוואכער" הכוונה כנראה לתקנה דלעיל אגרת כה, מתחלת שנת תקנ"ב.

ה) כיון שרבינו הי' שולח מכתב זירוז למעות ארה"ק בתחלת כל חורף, ויש לנו האגרות של השנים תקנ"ב (לעיל כה) תקנ"ד (לקמן לח), יש מקום לשער שהאגרת שלפנינו היא מתחלת תקנ"ג.

2) אחיי ורעיי: ע"פ תהלים קכב, ח.

3) ורעיי אשר כנפשי: ע"פ ראה יג, ז.

4) המתעסקים בקדשים: ע"פ חולין לא, ב.

5) עבודת הקודש עליהם: נשא ז, ט.

6) על מקומו יבא בשלום: יתרו יח, כג.

7) וחיים עד העולם: ע"פ תהלים קלג, ג.

8) נצח סלה ועד: ע"פ עירובין נד, א.

9) כמשפט לאוהבי שמו: ע"פ תהלים קיט, קלב.

10) לזרז לזריזין: ע"פ מכות כג, א.

11) רפיון ידים וברכים כושלות: ע"פ ישעי' לה, ג.

12) הוואכער: נתינה שבועית. ראה לעיל אגרת כה, ובהנסמן בהערות שם.

13) החלש יאמר גבור אני: יואל ד, י.

14) בלך ושוב: ע"פ משלי ג, כח.

15) עד יצא כנגה צדקו: ע"פ ישעי' סב, א.

16) נקרא שמו בישראל: ע"פ תצא כה, י.

17) על קברי תנאים: ראה גם לקמן אגרת קא.

18) חוששני לו מחטאת: ע"פ שבת קכא, א.

19) לעושה מלאכת ה' ברמיה: ע"פ ירמי' מח, י.

20) וצנים פחים בדרך עקש: ע"פ משלי כב, ה.

21) בדרך תמים: ע"פ תהלים קא, ב. קא, ו.

22) ליתן . . לשד"ר מאה"ק: שהשד"רים מארה"ק המסבבים בעיירות לאסוף עבור עצמם, לא יקבלו מהגבאים ממעות הקופה, יותר מחומש של המעות שהתאמץ הגבאי לאסוף עבור "אחינו יושבי אה"ק".

23) מגרעות: ע"פ מלכים א ו, ו.

24) ומדי . . אזכרנו: ע"פ ירמיה לא, יט.

25) אזהרה נוראה: נ"א: אזהרה נוראה בח"ח [בחרם חמור].

26) אזהרה . . שלא להלוות: כדלעיל אגרת א, ובהנסמן בהערות שם.

27) לזרז לזריזין: ע"פ מכות כג, א.

28) הצריכה שימור: ע"פ ברכות נד, ב.

29) וחפץ ה' בידנו יצליח: ע"פ ישעי' נג, י.

30) חפץ חסד הוא: מיכה ז, יח.

31) חסדו גבר עלינו: ע"פ תהלים קיז, ב.

32) חלקנו בחיים: ע"פ קהלת ט, ט.

33) במעשה הצדקה שלום: ע"פ ישעי' לב, יז.


לב) חורף תקנ"ג?; גבאי מעות ארה"ק; שלא לתת לשד"רי ארה"ק יותר מחומש מההתאמצות, ושלא להלוות