אגרת מג

[סיון תקנ"ה]

שלום1 שלום לרחוק ולקרוב2, כל אוהביי ורעיי אשר כנפשי3, אחינו אנ"ש הקרובים והרחוקים4 איש על מקומו יבא לשלום5 וחיים עד העולם6

אחד"ש,

דברי אמת יהגה חכי7, ואין בפי רמי' ח"ו, וה' אמת בוחן כליות ולב8, והעולה על רוחי9 נוכח פני ה'10, להחיש מפלט לי11 מארץ הלזו ולמהר החיש12 פעמי למסעות13 אל המנוחה כי טוב והארץ כי נעמה14, מהיות שכמי אט לסבול15 משא כל העם הזה עלי16 יקיפו יחד17 נצבים עלי מבקר עד ערב18, לא יתנוני השב רוחי19 הנדכאה בדעת ויראת ה'20, וחייך קודמין21, וקשוט עצמך22 כו', ונתקיים בי ממש מ"ש נבול תבול גם אתה גם כל העם הזה23 כו'.

אך אחרי שובי נחמתי24. לזאת אשיב אל לבי25, אולי יש תקוה26 להיות עוד חזון למועד27, והוא בחיזוק תקנות הראשונות ביתר שאת ויתר עז28 ותוקף לבלי ישונה כמקדם, ולהוסיף עוד איזהו תקונין חדשים המוכרחים גם כן, במאמר אחד29, ולצאת חוץ לגדרי וערך נפשי עלי30, שלא לפרש עוד נמוקי וטעמי אשר עמי31 על כל התקונים, ולבקש קיומן במענה רך32 בבקשות ותחנונים מאנ"ש, אשר זאת היתה הסיבה שלא שמעו אלי, להיות כונתם לשם שמים לפי דעתם, אך עתה הפעם33 באתי בגזרה חמורה שוה לכל נפש34 מאנ"ש הנוסעים למחננו, באם שיעבור על אחת מכל התקנות האלו בשאט נפש35, ונלכדה נפשו במצודת החרם יב"ן36.

הגם כי לא נעלם ממני ח"ו אשר אינני כדאי לגזור כן על כללות אנ"ש ח"ו, אך בראותי כל העדה כולם קדושים37, ומקיימים בנפשותם עשה לך רב38 כו', ואשרי הדור39 כו', לזאת מובטחני במדת טובם וענותנותם, שיקבלו באהבה וברצון כל דברי אלה40, הנאמרים באמת41 וצדק42 כל אמרי פי43, אחר העיון והשקידה לטובה, להשכיל להטיב ולהפיק רצון וחפץ עם ה' הוא עבודתו ית'44, כי הוא לדבקה כל חפצם וכל מגמתם של כל אנ"ש הנוסעים למחננו בהוצאות מרובות והפקרות רבות, ואי לזאת עת לעשות לה'45, כאשר יפרש שיחי מקצת מן המקצת שד"ר מוכ"ז46 נ"י, אליו תשמעון47 וישמע אליכם אלקים48. ומגודל בטחוני קצרתי.

ואומר שלום מאדון השלום כנפשם ונפש אוהב נפשם הדורש שלומם49 וטובתם מלב ונפש.

שנת תקנ"ה

אלו הן חידושי תקנות הישנות, והתחדשות הנוספות

בעזה"י,

א. סדר הנסיעה למחננו לאנ"ש הישנים על שבתות שלפני ר"ח, לא יסעו כי אם פעם אחת בשנה דוקא, בלי שום הוראת היתר בעולם, ואף אם ישכור לו מזונות או יבוא עמו מזונות מוכנים.

ב. והשנה היא שנה תמימה דוקא, בלי שום קדימה אפילו חדש אחד, והתחלתה משבת שלפני ר"ח סיון העבר. מלבד מד' פרקים שהרשות נתונה לכל ליסע, ואלו הן, שמח"ת, שבת חנוכה, פורים, שבת שובה, ובתנאי כפול שהבאים על שבת שובה ואין ידם משגת לפרוע בעד מזונותיהם, לא יבאו על ר"ה אפי' חל ביום ה' ויום וא"ו, כי אם על שבת לבד דוקא, כשחל ר"ה באמצע שבוע, ובמוצאי שבת מיד ילכו לדרכם לשלום.

ג. ומי שההכרח לו ליסע שנית, יכתוב הענין, ואולי יותן לו רשות, אך בלי רשות אזהרה כפולה, והעובר ילכד כו' כנ"ל באגרת.

ד. ובכל שבתות שלפני ר"ח הרשות נתונה פעם בשנה, חוץ מלפני ר"ח ניסן ואייר, ולפני ר"ח מרחשון, ולפני ר"ח כסלו, רק מלפני ר"ח טבת ואילך שבת חנוכה ברוב השנים, ולפני ר"ח שבט, ולפני ר"ח אדר ואדר, ולפני ר"ח סיון, ולפני ר"ח תמוז, ולפני ר"ח מנחם אב, ולפני ר"ח אלול, ועל שבת שאחר חצי אלול, אבל על חג השבועות ושבת נחמו ושבת שלפני ר"ה לא יסעו בשום אופן בעולם.

ה. וכל הנוסעים למחננו בין ישנים בין חדשים50, לא יכנסו לעולם בתחלה לשום בית או חצר מבע"ב שבמחננו, כי אם לשני בתים וחצרות שיפרש מוכ"ז, והעובר כנ"ל, בין הנוסעים בעגלות בין ההולכים ברגל, ומחצרות הנ"ל יוליכם הממונה שלנו איש על מקומו, דהיינו את האנשים שידם משגת לפרוע יוליכם הממונה שלנו לאכסניא הראוי' להם, בכמה וכמה בתים במחננו המקבלים שכר, והאנשים שאין ידם משגת, והם הולכי רגל דוקא, יחלקם הממונה לבע"ב הגבוהים51 שבמחננו, איש לפי ערכו אשר נערך עליו להכניס אורחים בשבתות בחנם, ובחול יותן להם מזונות בג"ק52, כאשר יפרש מוכ"ז, כל משך זמן אשר יהי' לו ההכרח להתעכב במחננו, כגון אנ"ש החדשים עד אשר יוכלו להיות ביחידות.

ו. ואפי' מי שיזמין אותו איזה בע"ב אשר במחננו לסעוד אצלו בשבת או בחול, חד"א וגז"ח53 כנ"ל על האורח, כי אם אב או אח או גיסו או מחותנו ממש, הם לבדם מותרים אפי' להתאכסן, ולא לבניהם ולא לחתניהם שעמהם.

ז. כל הנוסעים למחננו מאנ"ש הישנים על שבתות לפני ר"ח הנ"ל, לא יסעו בלתי מכתב העדאה מהגבאים שבעירו שכבר עברה שנה תמימה שנסע למחננו, ומי שיבא בלא מכתב העדאה הנ"ל, בודאי לא יותן לו שום אכסניא אפילו בשכר, וכל שכן מזונות אפילו בשכר, ואצ"ל בחנם לאביונים, ועל הגבאים להשגיח על זה תמיד, וגם על כלל התקנות, לפרסמן ולהזכירן תמיד לכל ההמון, וגם לאנ"ש החדשים. והדרים בישובים יקחו מכתב הנ"ל מהגבאי שבעיר הסמוכה, ושייך לו לנתינת מעות אה"ק, והגבאי יעשה לו פנקס מיוחד לרשום בו שמות הנוסעים למחננו על שבתות הנ"ל, באיזה חדש נסע, בכדי שלא יבא לידי טעות.

ח. כל הנוסעים על ד' פרקים הנ"ל, יסעו לבתיהם תיכף ומיד במוצאי שבת או במוצאי יום טוב, ואפילו הנצרך לדבר גדול מאד במילי דשמיא, ומכל שכן מילי דעלמא, ואפילו הוא דבר נחוץ מאד מאד, וידמה בנפשו כאלו כבר נסעתי כו', ואין מעצור לה' להושיע54, והרבה שלוחים למקום55 בלעדי.

ט. וגם הנוסעים על שבתות שלפני ר"ח הנ"ל, אם נצרך לו לשאול בדברי תורה, ירשום שאלתו ואשיב לו בכתב, או בעל פה על ידי בני56 וחתני57, או ישכור לו מזונות על חדש שלם, וכולי האי ואולי58 יהי' לי פנאי לדבר עמו ביחידות כרצונו, להיות כי נודע לכל אשר רבו מאד אנ"ש החדשים לבקרים59 מדי יום, דלא סגי בלאו הכי60 מלדבר עמהם ביחידות, לבד ענינים הכללים.

י. ואם נצרך לדבר גדול במילי דעלמא, אם הוא דבר שאין בידי להושיע לו בפועל ממש בגשמיות, כגון לכתוב לו מליצה בעבורו וכה"ג, רק להציע צערו בפני לעורר עליו רחמים61...


1) האגרת שייכת כנראה לתקנות דלקמן, שנרשם בראשן "שנת תקנ"ה".

האגרת והתקנות דלקמן נדפסו בהתמים חוב' ב (לד [128]). אגרות בעה"ת סי' מ. ס' התולדות אדה"ז ע' ע. אגרות-קודש מהדורת תש"מ אגרת כח. ומועתקות בכת"י (1300 י, א).

אגרות נוספות בקשר ל"תקנות לאזניא" ראה לעיל אגרת לא, ובהנסמן בהערות שם. סקירה על "תקנות לאזניא" ראה מבוא פרק ו.

תקנות אלו דשנת תקנ"ה נכתבו ע"י רבינו עצמו, ולכן נזכר בהן רבינו בגוף ראשון: "נסעתי ... יהי' לי ... בידי" [דלא כהתקנות שלפני תקנ"ג (לעיל אגרת לא) ושל תקנ"ו (לקמן אגרת נ) שנזכר בהן בגוף שלישי, כיון שנכתבו "ע"י זקני החסידים של רבינו"].

כיון שכן, אולי ניתן לשער, שהאגרת והתקנות שלפנינו אינן אלא אגרת אחת שכתב רבינו, בתחלה ביאר מה שהביאו לעשות "תיקונין חדשים המוכרחים", ואחר כך מפרט את "חדושי תקנות הישנות והתחדשות הנוספות". וכן נראה ממ"ש בתקנות (ס"ג): "כנ"ל באגרת".

וקביעת התאריך "סיון תקנ"ה", הוא על פי האמור לקמן "והתחלתה משבת שלפני ר"ח סיון העבר"

2) שלום שלום לרחוק ולקרוב: ישעי' נז, יט.

3) ורעיי אשר כנפשי: ע"פ ראה יג, ז.

4) הקרובים והרחוקים: ע"פ אסתר ט, כ.

5) על מקומו יבא לשלום: ע"פ יתרו יח, כג.

6) וחיים עד העולם: ע"פ תהלים קלג, ג.

7) אמת יהגה חכי: משלי ח, ז.

8) בוחן כליות ולב: ירמי' יא, כ.

9) והעולה על רוחי: ע"פ יחזקאל כ, לב.

10) נוכח פני ה': עפ"י איכה ב, יט.

11) להחיש מפלט לי: ע"פ תהלים נה, ט.

12) החיש: נ"א: הרים.

13) פעמי למסעות: ע"פ תהלים עד, ג.

14) המנוחה . . נעמה: ע"פ ויחי מט, טו. ראה לעיל אגרת לה, ובשוה"ג שם.

15) שכמי אט לסבול: ע"פ ויחי מט, טו.

16) משא כל העם הזה עלי: ע"פ בהעלותך יא, יא.

17) עלי יקיפו יחד: ע"פ תהלים פח, יח.

18) נצבים . . עד ערב: ע"פ יתרו יח, יד.

19) לא יתנוני השב רוחי: ע"פ איוב ט, יח.

20) בדעת ויראת ה': ע"פ ישעי' יא, ב.

21) חייך קודמין: ב"מ סב, א.

22) קשוט עצמך כו': ב"מ קז, ב.

23) מ"ש נבול . . הזה: יתרו יח, יח.

24) אחרי שובי נחמתי: ירמי' לא, יח.

25) לזאת אשיב אל לבי: ע"פ איכה ג, כא.

26) אולי יש תקוה: איכה ג, כט.

27) עוד חזון למועד: חבקוק ב, ג.

28) ביתר שאת ויתר עז: ע"פ ויחי מט, ג.

29) במאמר אחד: ע"פ אבות פ"ה מ"א.

30) וערך נפשי עלי: ע"פ ערכין כ, א. ור"ל, שע"פ הערכת רבינו את עצמו אין לו לגזור בגזרה חמורה, אך בלית ברירה יצא חוץ לגדרו לגזור בגזרה חמורה.

31) נמוקי . . עמי: ע"פ גטין סז, א.

32) במענה רך: ע"פ משלי טו, א.

33) עתה הפעם: ע"פ ויצא כט, לד.

34) שוה לכל נפש: ע"פ כתובות ז, א.

35) בשאט נפש: ע"פ יחזקאל לו, ה.

36) יב"ן: = יהושע בן נון (ע"פ יהושע פ"ו-ז).

37) כל העדה כולם קדושים: ע"פ קרח טז, ג.

38) עשה לך רב: אבות א, ו.

39) אשרי הדור: שהגדולים נשמעים לקטנים (ר"ה כה, ב).

40) דברי אלה: ע"פ עקב יא, יח.

41) הנאמרים באמת: ע"פ ברכה שלפני הפטרה.

42) באמת וצדק: ע"פ ברכה שאחר הפטרה.

43) ובצדק כל אמרי פי: ע"פ משלי ח, ח.

44) עבודתו ית' כי: ב"התמים" שם: כנראה יש בכאן איזה השמטה או ט"ס.

45) עת לעשות לה': תהלים קיט, קכו.

46) שד"ר מוכ"ז: את התקנות שלח, כנראה, ע"י שד"ר מעות אה"ק. השוה לעיל אגרת לה.

47) אליו תשמעון: שופטים יח, טו.

48) וישמע אליכם אלקים: שופטים, ט, ז.

49) הדורש שלומם: ע"פ תצא כג, ז.

50) ישנים בין חדשים: ע"פ שה"ש ז, יד.

51) הגבוהים: בעלי יכולת.

52) בג"ק: = בגאר-קיך, הנזכר לעיל אגרת כח "העמדנו להם אכסניא מיוחדת הנקרא גארקיך". וראה בשוה"ג שם.

53) חד"א וגז"ח: = חתיכא דאיסורא וגזרת חרם.

54) אין מעצור לה' להושיע: ש"א יד, ו.

55) והרבה שלוחים למקום: ע"פ רש"י בשלח טז, לב.

56) בני: אדמו"ר האמצעי.

57) וחתני: כנראה הכוונה לר' אברהם שיינעס (ראה אגרות בעה"ת סי' מא הערה 3. לקמן אגרת סז).

58) וכולי האי ואולי: ע"פ חגיגה ד, ב.

59) החדשים לבקרים: ע"פ איכה ג, כג.

60) דלא סגי בלאו הכי: ע"פ יבמות לה, ב.

61) רחמים: כנראה חסר פה בהכת"י (הערת מערכת התמים).


מג) סיון תקנ"ה; כללי; תקנות לאזניא, ואגרת השייכת להן