אגרת מו

[תקנ"ב-ה?]

אין1 קץ לשלום למרבה המשרה2, ה"ה הרב המאור הגדול המפורסם כבוד מוהר"ר אליעזר כ"ץ3 נ"י ויזרח ורוב שלום עד בלי ירח4 וכל אשר לו שלום5

אחד"ש כמשפט האמור למעלה למשכיל6,

באתי בתפלה קצרה7. אל יחר בעיני8 כבודו שלא הארכתי שיח, להשיב מפני הכבוד9 על כל פרטי שאלותיו ופלפוליו הרבים ועצומים, כי ה' יודע ועד10 שאין הזמן גרמא לי להרים ידי בעטי בכתב ולשון מדברת גדולות11, באריכת המענה דבר דבור על אופניו12, כראוי לפי כבוד מעכ"ת. ואולי יהי' לרצון לפני ה'13 להתראות פנים בהיותי במדינת פולין לפרקים14, שם נשתעה יחד.

אך אחת היא, על כן אמרתי15 לגלות אזן16 מעכ"ת, אשר אני אחזה לי17 ומובן לי ממכתבו, שרש נקודת אמיתית לבבו הנאמן באהבת השלום, דמזרעא דאהרן קאתי אוהב שלום18 ורודף שלום, ועיניו ישר יחזו19 ועפעפיו יבחנו20 בני אדם המתנגדים על המנין שבמחנהו הטהור, להפך בזכות אבות המוחים בבניהם לילך למנין, מפני שינוי הנוסחאות שמשנים במנין21 שלא כדת לפי דעת מעכ"ת, ועל כן גם האבות מתכונים לשם שמים לפי דעת מעכ"ת.

ואהבה רבה זו קלקלה השורה22 אשר נטתה ימינו23, ונדחק מאד24 בלשון התוספות דיבמות25, וכתב על תשובת מהרי"ק26 שהוא נגד משמעות הגמרא והפוסקים. ונהפוך הוא27, כמבואר בחידושי רשב"א ביבמות שם בשם ר"ח28. ואדרבה כן הוא משמעות הגמרא פ"ק דקידושין29 איזהו כיבוד מאכילו כו', וכן הוא לשון כל הפוסקים30, ובשו"ע יו"ד סי' ר"מ סעיף ד' איזהו כו', ואיזהו משמע זהו דוקא. וכן הוא בהדיא בירושלמי שם31, דהני ה' דברים מאכילו כו' הם במנין מכוון ומדוקדק כנגד ה' דברים שהאב זוכה לבן כו'.

וההיא דזרק ארנקי לים32 תירץ מהרי"ק33 בטוב טעם, דשאני התם שהאב זורק ארנקי שלו ואין לבן למנעו בחוזק יד ולהכלימו. ותדע, שיש אוסרים אפילו בארנקי של בן34, אע"ג דקיי"ל35 כמאן דאמר משל אב, ועל כרחך מהאי טעמא דאמרן. ויש בזה עוד לדבר הרבה ליישב המקומות הנראים סותרים לכאורה, אך אין דבר ר"ח בתוספות ורשב"א, וכן כתב גם כן בשיטה מקובצת ספ"ב דב"מ36 בשם רמב"ן ורשב"א, צריכין חיזוק37 ממני ח"ו.

אך מפני שמעכ"ת כוונתו רצויה למצוה רבה, הבאת שלום, אף ידי תכון עמו38, לצוות ולהזהיר על המנין המתפללים שלא ישנו סדר התפלה מברוך שאמר עד אחר שמו"ע, באם שישמעו לו אנשי עירו לכ' מעכ"ת להיות בשלום ובמישור39 עם המנין באמת לאמיתו40, ולא לעורר עוד מדנים41 ח"ו עם בניהם החפצים לילך למנין, והשיב מעכ"ת לב אבות על בנים42. וה' יגמור בעדו43 וחפץ ה' בידו יצלח44, כברכתו אשר ברך45 ברכת כהנים וישם לך שלום46. על כן עליו מוטל לגמור בכי טוב47, וה' יהי' בעזרו48.

ברם כגון דא צריכין למודעי49, שמן הדין אין שום איסור בשינוי נוסחאות50 מפני המחלוקת ושינוי המנהג שבמשנה51 וגמרא52, כמבואר הטעם בזה בתשובת רשד"ם חלק או"ח53. אך אעפי"כ למען השלום אני אעשה זאת54 לפני ולפנים55 משורת הדין56, באם שיעשה מעכ"ת ויפעול אצל אנשי עירו כנ"ל, כי גדול השלום57. וה' ישים ביניכם אהבה ואחוה שלום וריעות58 ויברך את עמו בשלום59.

כ"ד אוהב נפשו דורש שלומו60 מלב ונפש

שניאור זלמן בלאאמ"ו ברוך זלה"ה


1) נדפסה במאה שערים סי' יו"ד. גנזי נסתרות סי' כו. משנת יואל ע' כד. אגרות בעה"ת סי' לב. יגדיל תורה (נ. י.) שנה ב סי' נז. אגרות-קודש מהדורת תש"מ אגרת פא.

תוכן התשובה: השואל רצה להוכיח שחיוב כיבוד אב הוא אפילו בדבר שאינו צורך גוף האב וקיומו, ולכן מחויבים הנערים לשמוע בקול אביהם המוחים בבניהם לילך למנין החסידים, מפני שינוי הנוסחאות במנינים אלו.

ועל זה משיב, להוכיח כדעת מהרי"ק, דבמילתא דלא שייך האב בגווה אין בו כח למחות בבן. ושאני זרק ארנקי לים, שאין לבן למנעו בחוזק יד ולהכלימו. ומסיק, שאף שאין שום איסור בשינוי נוסחאות מפני המחלוקת, אעפ"כ יעשה למען השלום להזהיר המנין שלא לשנות הנוסח, באם יסכימו שלא לעורר מדנים עם בניהם החפצים לילך למנין.

השערת התאריך תקנ"ב-ה:

א) במשנת יואל שם משער, שאגרת זו נכתבה בין השנים תקמ"ח-תקנ"ה. אבל לא הביא הוכחות לדבריו.

ב) אם נסמוך על המעתיק, שהעתיק בהחתימה "בלאאמ"ר ברוך זלה"ה", הרי שנכתבה לאחר תחלת תקנ"ב, שאז נפטר אבי רבינו (ראה מבוא פרק ב).

ג) האמור לקמן "בהיותי במדינת פולין לפרקים", לא ידוע לנו על ביקוריו של רבינו בפולין, ומסתבר יותר שהכוונה לחלקים מרוסיא הלבנה, שנכבשו מפולין וצורפו לרוסיא ב"חלוקת פולין" השניה והשלישית, בין השנים תקנ"ג-ו.

ד) גם סגנון האגרת מורה יותר שנכתב בשנים הראשונות של רבינו.

בענין התפלות במנין מיוחד, והתפשרות רבינו בזה למניעת המחלוקת, ראה גם לעיל אגרת ט, ובהנסמן בהערות שם.

2) אין קץ . . המשרה: ע"פ ישעיה ט, ו.

3) מוהר"ר אליעזר כ"ץ: לא ידוע לנו זהותו ומקומו. ואולי הוא הנזכר בבית אברהם למוה"ר אברהם אבלי מ"ץ דחרסון (ג, א): "וראיתי בתשובה אחת כתיבת יד להרב החריף המנוח מהו' אליעזר כ"ץ מפה".

4) ורוב שלום עד בלי ירח: ע"פ תהלים עב, ז.

5) וכל אשר לו שלום: ע"פ שמואל א כה, ו.

6) למעלה למשכיל: משלי טו, כד.

7) בתפלה קצרה: ע"פ ברכות ג, א.

8) אל יחר בעיני: ע"פ ויצא לא, לה.

9) להשיב מפני הכבוד: ע"פ ברכות יג, א.

10) ה' יודע ועד: ע"פ ירמי' כט, כג.

11) לשון מדברת גדולות: ע"פ תהלים יב, ד.

12) דבר דבור על אופניו: ע"פ משלי כה, יא.

13) לרצון לפני ה': ע"פ תצוה כח, לח.

14) במדינת פולין לפרקים: ראה לעיל בשוה"ג לתחלת האגרת.

15) אחת היא על כן אמרתי: איוב ט, כב.

16) לגלות אזן: ע"פ דה"א יז, כה.

17) אחזה לי: ע"פ איוב יט, כז.

18) מזרעא . . שלום: ע"פ אבות א, יב.

19) ועיניו ישר יחזו: ע"פ תהלים יא, ז.

20) עיניו . . יבחנו: ע"פ תהלים יא, ד.

21) שמשנים במנין: שמתפללים במנינים אלו בנוסח החסידים. ראה לעיל אגרת ט, ובהנסמן בהערות שם

22) ואהבה רבה זו קלקלה השורה: ראה ב"ר נה, יא.

23) נטתה ימינו: ע"פ בשלח טו, יב.

24) ונדחק מאד כו': בהבא לקמן האריך במשנת יואל ע' כה ואילך.

25) התוס' דיבמות: ו, א ד"ה שכן (כיבוד כו' להביא גוזלות לאביו כו' מאכילו ומלבישו).

26) תשובת מהרי"ק: שורש קסו ענף ג-ד (דעד כאן לא מיפלגי אם משל אב אם משל בן, אלא בדבר דשייך האב בגווה, פרנסת האב שצורך גוף האב וקיומו, אבל במילתא דלא שייך בגוויה פשיטא דאין כח באב למחות בבן כו' דלא שייך כבוד אלא כגון מאכילו משקהו מלבישו מנעילו כו').

27) ונהפוך הוא: אסתר ט, א.

28) רשב"א ביבמות שם בשם ר"ח: ד"ה מה להנך (ונראין דברי רבנו חננאל כו' שאין עיקר כבוד אלא במה שיש לו בו הנאה, וכדאמרינן בקידושין איזהו כבוד מאכילו ומשקהו ומלבישו ומנעילו, אבל אמר לו לעשות דבר שאין לו בו הנאה של כלום אין זה כבוד שנצטוה עליו).

29) פ"ק דקידושין: לא, ב.

30) לשון כל הפוסקים: ראה גם שוע"ר הל' מציאה ס"מ (שתאכילני ותשקני), וש"נ.

31) בירושלמי שם: קידושין פ"א ה"ז (האב זוכה לבן בנוי בכח בעושר ובחכמה ובשנים וכו', וכשם שהוא זכה לו בחמשה דברים כך הוא חייב לו בחמשה דברים, ואלו הן מאכיל ומשקה מלביש מנעיל מנהיג).

32) וההיא דזרק ארנקי לים: קידושין לב, א (עד היכן כיבוד אב ואם, אמר להם כדי שיטול ארנקי ויזרקנו לים בפניו ואינו מכלימו). והיינו אף שאין לאב הנאה מכך.

33) תירץ מהרי"ק: שם ענף ד (והא דאמרינן אפילו זורק ארנקי לים כו' יש לחלק דאע"ג דאין הבן רשאי להכלים אביו ולצערו בשביל ממונו, מכל מקום אין חייב הוא להפסיד ממונו בשביל כבוד אביו).

34) בארנקי של בן: כמבואר במהרי"ק שם (ואע"ג דלכאורה רבינו משה מיימון כו' פליג על מה שהעמידה רבינו יצחק בארנקי של אב, מכל מקום יש לחלק כו', שהרי רבינו משה עצמו פסק כמאן דאמר משל אביו, אלא ודאי צריך לחלק כדחלקתי).

35) דקיי"ל: רמב"ם הל' ממרים פ"ו ה"ג (משל אב), וה"ז (אפילו נטלו כיס של זהובים שלו והשליכו בפניו לים לא יכלימם). שו"ע יו"ד סי' רמ ס"ה וס"ח.

36) בשיטה מקובצת ספ"ב דב"מ: לב, א ד"ה יכול (דהכא כשאמר לו אביו אל תחזיר, אלא עסוק בכבודי להביא לי גוזלות או לשמשני כו', הרמב"ן והרשב"א).

37) צריכין חיזוק: ע"פ ר"ה יט, א.

38) אף ידי תכון עמו: תהלים פט, ככ.

39) בשלום ובמישור: מלאכי ח, ו.

40) באמת לאמיתו: ע"פ סנהדרין ז, א.

41) לעורר עוד מדנים: ע"פ משלי י, יב.

42) והשיב. . לב אבות על בנים: מלאכי ג, כד.

43) וה' יגמור בעדו: ע"פ תהלים קלח, ח.

44) וחפץ ה' בידו יצלח: ע"פ ישעי' נג, י.

45) כברכתו אשר ברך: ע"פ ויחי מט, כב.

46) וישם לך שלום: נשא ו, כו.

47) בכי טוב: ע"פ פסחים ב, א.

48) וה' יהי' בעזרו: ע"פ תהלים קיח, ז.

49) צריכין למודעי: ע"פ שבת נה, ב.

50) אין שום איסור בשינוי נוסחאות: ראה בזה משנת יואל ע' כט. אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"ז אגרת ב'מט. אגרות קודש אדמו"ר זי"ע חכ"ב אגרת ה'רעח, ובהנסמן בהערות שם].

51) שבמשנה: פסחים נ, ב (ואל ישנה אדם מפני המחלוקת). וראה גם שוע"ר סי' תסח ס"ט-י.

52) וגמרא: גמרא שם (כבר קיבלו אבותיכם עליהם שנאמר שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך). וראה גם שוע"ר סי' תסח ס"י-יג.

53) רשד"ם חלק או"ח: סי' לה (דלא מצאנו ולא ראינו שאין לשנות מנהג אבותינו כו' בכי האי גוונא דליכא צד איסור כלל ועיקר ולא הרחקת עבירה, בהא פשיטא דלא שייך ביה משום ואל תיטוש תורת אמך וכו', בפיוטים וקרוב"ץ שאומרים בתוך התפלה).

54) אני אעשה זאת: ע"פ בחקתי כו, טז.

55) לפני ולפנים: ע"פ יומא לב, ב.

56) ולפנים משורת הדין: ע"פ ברכות ז, א.

57) גדול השלום: יבמות סה, ב.

58) ישים ביניכם . . וריעות: ע"פ ברכות יב, א.

59) ויברך את עמו בשלום: ע"פ תהלים כט, יא.

60) דורש שלומו: ע"פ תצא כג, ז.


מו) תקנ"ב-ה?; מו"ה אליעזר כ"ץ; שינוי נוסח התפלה וכיבוד אב