אגרת נ

[כ"ז אד"ר תקנ"ו]

תקנות דליאזנא

אלו1 המה התקונים החדשים, נוסף על תקונים ה[י]שנים2, שנעשו באספה רבה.

א. אנ"ש הישנים לא יסעו לכאן עיר לאזני' כי אם שתי פעמים בשנה3 לא יותר, בלי שום הוראת היתר בעולם. ואף אם ישכור לו מזונות או יביא עמו מזונות מוכנים. ובכל פעם לא יבוא כי אם על שבתות שמברכין החדש, היינו לפני ר"ח טבת דהיינו שבת חנוכה ברוב השנים, או לפני ר"ח שבט, ולפני ר"ח אדר ואדר, ולפני ר"ח סיון, ולפני ר"ח תמוז, ולפני ר"ח מנחם אב, ולפני ר"ח אלול, ועל שבת שאחר חצי אלול שהוא לפני ר"ה, ולא על שבתות אחרים כלל בשום אופן. והתחלת השנה יוחשב מר"ח העבר. ואותן האנשים אשר היו בכאן בחורף דהאידנא לא יבאו בקיץ הבע"ל כי אם פעם אחת, ודוקא על שבתות הנ"ל. ואותם שלא יהי' להם פנאי או שעת הכושר לבא כלל בקיץ הבע"ל, רשות להם לבא פעם אחת בחורף הנ"ל4, להשלים השתי פעמים לאותם שהיו בחורף דהאידנא. או להתחיל המנין לאותם שלא היו בחורף דהאידנא, וגם לא יהי' להם פנאי לבא בקיץ הבע"ל, להם יתחיל החשבון מחורף הנ"ל, לבא פעם אחת דוקא בחורף הנ"ל ופעם הב' בקיץ שאחריו.

אמנם מי שיהי' בכאן בקיץ הבע"ל, אין עליו רשות לבא בחורף הנ"ל כלל בשום פעם. אך אם יוגמר לטובה בנין בית המדרש הידוע בהרחבה, אזי יהי' רשות לבא גם בחורף כמו בקיץ, אבל לא הותר [מ]כללו לבא יותר משתי פעמים כנ"ל. וכל הנ"ל חק קבוע לא יעבור לקרובים ולרחוקים וגם לתושבי עיר לאזני', וב' פרקים הנ"ל הם לבד מג' פרקים המבוארים למטה. אבל אם יהי' בנין בית המדרש בהרחבה כנ"ל יהי' ד' פרקים כמקדם.

ב. לא יכנוס שום אדם לחדר אדמו"ר הרב שיחי' לדבר עמו ביחידות, לא במילי דשמיא ולא במילי דעלמא, בשום אופן. ואף על פי כתב לא יכניס דבריו לשאול בעצה בשום דבר קטן וגדול, כי אם רשות לו לרשום ברשימה כל המאורעות וכל הקורות אותו בלי שאלת עצה, כי אם לעורר עליו רחמי שמים ולשלוח פדיון. והכל על ידי הנאמן הידוע. וכמו כן מי שצריך לבקש איזה מליצה לאיזה אדם מאנ"ש או שלא מאנ"ש, ליחיד או לכלל, מאיזה ענין שיהי', רשות לו להציע דבריו במכתבו על ידי נאמן הידוע, ועל ידי הנאמן יגיע לו להשיב לו על בקשתו זאת. ויהיו שוים בזה יחד עשיר ואביון. מלבד הס לא להזכיר איזה מליצה אדות הלואה וערבות.

ג. אם יהי' לאיזה מאנ"ש דבר גדול שמן ההכרח לו לשאול בעצה, יציע הענין לפני שלשה הנכבדים באנשי המנין של קהלתו, אשר יפורטו בשמותם בפרטות ברשימה באר היטב בח"י אדמו"ר הרב שי' בכל קהלה, והמה יפקחו בענין הלז. אם הוא באמת לפי שיקול דעתם דבר גדול, ויש בזה לפני השואל שתי דרכים, ולא יהי' בידם להכריע ולברור לו דרך ישרה, אזי על השלשה לכתוב כל שאלתו בביאור לאדמו"ר הרב שי', ולשאול את עצתו ושיקול דעתו הרחבה בזה, להתנהג עפ"י כתיבת קדשו ככל הכתוב בו. רק לא יבא השואל בעצמו לכאן, כי אם ישלח על ידי שליח דוקא, ובזמן השלשה שבועות הראשונים שבכל חדש מחדשי השנה. ואם ירצו לשלוח שאלתו כנ"ל על ידי אחד מאנשי המנין של קהלתו הנוסע לדרכו לכאן בזמן המוגבל כנ"ל, יראה להקדים שלוחו, שיבא לכאן עכ"פ ביום ג' בשבת שבתוך שבוע שלישי שבחדש, ויהי' פנאי להשיב תשובה על שאלתו קודם שבת. ואם יאחר מלבא בזמן הנ"ל, לא יהי' לבו נכון ובטוח להשיב תשובה בתוך שבוע הרביעי, ולא יתעכב בכאן לדחוק את השעה להשיג תשובה בשבוע הד'.

ד. בכל עת שידרוש אדמו"ר הרב שיחי' בבית המדרש או בבית הכנסת, אינו רשאי שום אדם מאנ"ש להרוס ולעלות על הבימה5 מקום מושב הרב שיחי', כי אם אנשי ביתו ואוכלי שלחנו, והנקראים לגשת אל שלחנו על פי הנאמן הידוע.

ה. אנ"ש הישנים שיבאו על שבתות הנ"ל כנ"ל, וירצו להתעכב בכאן בימות החול לכנוס לחדר הרב שיחי' לבקש תורה מפיהו, אזי יתאספו ביחד לא פחות משלשים אנשים, ולא יותר מארבעים. ושיהי' בחשבון הנ"ל מאותם שיהי' רוב מנין העיר, אם היא עיר קטנה ואנ"ש בה מעט, או אם יהיו מספר טו"ב אנשים אף אם הם מיעוט המנין אם היא עיר גדולה ואנ"ש בה מרובים, מכל אלו יצרפו לחשבון הנ"ל ליכנס לחדר הרב כנ"ל. ובכל יום מימי השבוע הנ"ל התנדב אדמו"ר הרב שיחי' להתעסק עמהם בדברי תורה ויראת שמים בערך שתי שעות אחר חצי היום. ולהם דין קדימה על אותם האנשים שיהיו באותו פעם והם יהיו מיעוט המניין, וגם לא יעלו לחשבון ומספר הנ"ל, שיהיו אלו המועטים נדחים מפני המרובים, עד שיהי' עת פנאי בשבוע הנ"ל גם להם, אזי ילקטו לאחד אחד מהם לצרף לחשבון ל' או מ' כנ"ל. ואם לא יהי' עת פנאי להם יהיו נדחים לגמרי. וכל זאת לא יתנהג כי אם פעם אחת בשנה לא יותר, ועפ"י גורל מי מהם שיכנסו ביום א' בשבת כו'. והגורל יהי' ביום א', בכדי שידע כל אחד ואחד יומו. ואם מאפס הפנאי, או מפני רוב העולם, לא יוכלו כולם להכנס בשבוע הנ"ל, ויהי' הכרחם לקצתם להיות נדחים לגמרי, אף שיהיו רוב מנין או רוב בנין כנ"ל, אזי הקרובים יהיו נדחים מפני הרחוקים, והקרובים יכנסו בפעם הב' שיבאו כנ"ל. וכמו"כ מי שלא יכנס בכל השנה באופן הנ"ל מחמת איזה מניעה, יהי' לו קדימה בשנה הב', על האנשים שנכנסו בשנה הא'.

ו. כל אנ"ש החדשים זמן זמניהם לבא לכאן בג' שבועות הראשונים6 שבכל חצי השנה המבוארים לעיל, ולא יבאו בשבוע הד' בשום אופן, ולא בזמן הפרקים שיבארו למטה. ועל אנ"ש הישנים להשגיח בזה בהשגחה רבה ועצומה בלי שום העלמת עין, שלא יזוזו ממקומן באותו אופן שיבאו לכאן בשבוע הד', שלא לדחוק השעה בפני אנ"ש הישנים. ועל הגדולים להזהיר את הקטנים, שאם יודע לו מאיזה איש חדש קטן או גדול שמעורר את עצמו לבא לכאן, שיתן ידיעה להגבאים דאה"ק שבעירו, ועל הגבאים למונעו מלבא בשבוע הד', או בזמן הפרקים, בשום אופן. ואף אם כבר שם לדרך פעמיו והוא באמצע הדרך, אעפי"כ על האנשים מאנ"ש שמתארח אצלם להודיע כזאת להגבאים, והגבאים יעכבו אותו עד הגיע זמנו של החדשים כנ"ל.

ז. כל הנוסעים לכאן חדשים גם ישנים, אינם רשאים לאכול ולא לשתות, לא קבע ולא עראי, בבית בעה"ב דכאן משל בע"ב, בין בחול בין בשבת, אף אם יזמינו לסעוד אצלו, כי אם אב או אח או גיסו או חותנו או מחותנו ממש, הם לבדם מותרים ולא בניהם ולא חתניהם שעמהם. כי אם כל אחד ואחד ישכור לו בכאן קעשט אצל האנשים הידועים בכאן. ומי שאין ידו משגת, ויהי' לו על זה צעטיל מגבאי דאה"ק שבעירו, יחלקם הממונה בכאן לבע"ב הגבוהים7 במחננו, איש לפי ערכו הנערך עליו להכניס אורחים בשבתות בחנם, ובחול יותן להם מזונות מגארקיך8, כל משך זמן אשר יהי' לו ההכרח להתעכב במחננו עפ"י התקונים המבוארים לעיל. והמה המוטלים על הצבור לא יסעו כי אם פעם אחת בשנה לא יותר, ויבואר זמנו בצעטיל של הגבאי כנ"ל, מלבד הג' פרקים שיבארו למטה.

ח. השלשה פרקים המבוארים לעיל הם, פורים ושבת תשובה, ושמיני עצרת. אכן אם יובנה הבית המדרש בהרחבה כידוע, אזי יסעו ויבאו גם על פרק הרביעי שבת חנוכה. דאז זמן קהלה לכל אנ"ש הישנים לבא ברשות, ותיכף אחר הפרק יסעו לבתיהם לשלום. ובתנאי כפול שהבאים על שבת תשובה ואין ידם משגת לפרוע בעד מזונותיהם, לא יבאו על ר"ה, אף יהי' חל ביום ה"ו, כי אם על שבת לבדו, כשחל ר"ה באמצע השבוע דוקא.

כל הנ"ל קבלנו עלינו המבוררים החתומי מטה באלה ושבועה, לאשר ולקיים בכל הנ"ל, ולהתאמץ כל אחד מאתנו שיבאו על החתום גם כל אנ"ש אנשי המנין דקהלתנו. ומי שלא ירצה לבא על החתום, אזי להודיע את כל זאת לכאן לכבוד אדמו"ר הרב שיחי', והוא9 מה לעשות באיש המסרב, ולכוף כאגמון ראשו10. ולאשר ולקיים מה שכבר קבלו וקיימו עליהם כל המבוררים, בהסכמת אדמו"ר הרב שי', לטובת כלל כולו, נעשה ונגמר בכי טוב בכאן ק"ק לאזני', ביום ב' ז"ך אדר ראשון תק"ן וא"ו לפ"ק פה ק' לאזני'.

נאום ישראל איסר מוויטעפסק

נאום יצחק בהר"א מיאנאוויטש11

נאום משה בהר"י מהנ"ל

נאום בנימין בהר"ש מוואליז

נאום יחזקאל מדרויא12

נאום שלמה זלמן מאושאץ

נאום מנחם נחום משקלאב

נאום שלום

נאום נפתלי בהרש"ז מקאמין

נאום ישראל בהר"א מצאריי

נאום משה מקראשנאלוק

נאום גרשון במ' שמעון

נאום צבי הירש

נאום ניסן בהרש"ל מאורשא

נאום בנימין זאב מדיסנא רייסין

ונאום גדלי' מטשאווס

נאום מרדכי בהר"ש מאורשא

נאום מאיר במ' מ"ת מטשאווס

נאום משה בן נתן מבאצייקעב

נאום יונה בהרי"ל משקלאב

נאום מנחם נחום מבאריסעוו13

נאום שמואל מלוקמלי'

נאום יעקב בהרא"ל מסמיליאן14

נאום צבי הירש בהר"י ז"ל

נאום אברהם במ' דובער

נאום יהודה בהרב מהארקי

נאום ישראל בהר"ד מקאליסק

נאום בנימין מדובראוונא

נאום יונתן מטשאסניק

נאום משה מנעוויל

אברהם אב[א] מנעוויל

ישראל בן יצחק מקאפוסט15

מיכאל בהר"ץ

דוד בהר' עוזר מביחאב חדש

חיים בר' שמחה משעביז

אור שרגא מאוסאץ

מרדכי בהר"ש וויטעפסק איזהאר16

יונה מקריטשעב

חיים מקריסלאווע

צבי בר' מאיר מאסטראווני

גרשון סמוך לדיסנה

זאב סג"ל מפאלעצק עה"נ

שמואל זנוויל יעקב בר' שמעון מליאזני'17

בנימין בר' משה מבאבר18

משה כץ מסענע

יהודה ליב מהנ"ל19

משה מהנ"ל

גם אנכי באתי למלאות דבריהם20, לבקש כזאת ולהזהיר לכל אנ"ש שבכל המנינים וכל השייכים אליהם, לבא גם כן על החתום, לקבל עליהם באלה ובשבועה לאשר ולקיים כל פרטי האופנים הנ"ל, בל יפול דבר וחצי דבר ארצה21 ח"ו, ולא יוציא את עצמו מן הכלל22 ח"ו, וה' יודע ועד23 כי כל הנ"ל הוא טובת הכלל כולו, ולא לטובתי לבד נתכוונתי ח"ו, כי בקיום כל הנ"ל איש על מקומו יבוא לשלום24, וה' שלום יטהר לבם ויקרבם אל האמת והשלום25.

כנפשם ונפש אוהב נפשם דורש שלומם26 וטובתם מלב ונפש חפצה27

שניאור זלמן בא"א מו"ה ברוך זלה"ה


1) נדפסו בהתמים חוב' ב (לו [130]) – מתוך גוף כת"י התקנות. אגרות בעה"ת סי' מב. ס' התולדות אדה"ז ע' עב. אגרות-קודש מהדורת תש"מ אגרת לא.

אגרות נוספות בקשר ל"תקנות לאזניא" ראה לעיל אגרת לא, ובהנסמן בהערות שם. סקירה על "תקנות לאזניא" ראה מבוא פרק ו.

התקנות נערכו ע"י זקני החסידים של רבינו (מערכת התמים לב [126]). ובסופן בא אישורו של רבינו עליהן [וראה לעיל סי' לא. לה. מג].

החתומים בסוף התקנות הם, כנראה, נציגים מהעיירות שבהן היו מנינים מאנשי חב"ד. ועל זה התחייב כל אחד מהם "שיבאו על החתום גם כל אנ"ש אנשי המנין דקהלתנו" [- על העתק תקנות אלו, שנשלח לכל עיר?].

2) נוסף על תקונים ה[י]שנים: דלעיל אגרת מג.

3) כי אם שתי פעמים בשנה: בתקנות השנים שעברו הותנה שלא יבואו כי אם פעם אחת בשנה. ונראה שבחורף שלפנינו התחילו בבניית בית מדרש גדול יותר, וניתן ההיתר שכל אחד יוכל לבוא פעמיים בשנה.

4) בחורף הנ"ל: אוצ"ל: בחורף הבע"ל. או: בחורף בשבתות הנ"ל [היינו באחד משבתות שמברכים החודש, בחורף תקנ"ז, לפני ר"ח אדר].

5) שידרוש אדמו"ר . . על הבימה: אודות אופן אמירת הדרושים על ידי רבינו, ראה כתבי רח"א ביחובסקי ע' קכה. נתיב רש"י ע"מ שבת לא, א (אהלי ליובאוויטש ניסן-אייר תשנ"ה ע' 47). רשימת היומן ע' רצט (אות יא והערה 53).

6) בג' שבועות הראשונים: כיון שבהכרח לקבלם לדבר עמם ביחידות, על כן לא יבואו בשבת מברכים החודש, שאז באים שאר האורחים ולא יהי' זמן עבורם, כי אם יבואו בג' שבועות הראשונים של כל חדש, שאז לא באים שאר האורחים כנ"ל.

7) הגבוהים: בעלי יכולת.

8) מגארקיך: הנזכר לעיל אגרת כח "העמדנו להם אכסניא מיוחדת הנקרא גארקיך". וראה בשוה"ג שם.

9) והוא: אוצ"ל: והוא ידע.

10) ולכוף כאגמון ראשו: ע"פ ישעי' נח, ה.

11) יצחק בהר"א מיאנאוויטש: ראה אודותיו בית רבי עב, א.

12) יחזקאל מדרויא: ראה אודותיו בית רבי עו, ב.

13) מנחם נחום מבאריסעוו: הוא הסופר המעתיק כת"י לנינגרד בשנים תקנ"ד-ו, שהובא מספר פעמים בספר שלפנינו, וחותם שם (בשער, כמועתק ב"היישוב החסידי בטבריה" ע' 67): "מנחם נחום בהרב מו"ה אליעזר הכהן מבאריסוו".

14) יעקב בהרא"ל מסמיליאן: ראה אודותיו מבוא פרק ג.

15) ישראל בן יצחק מקאפוסט: יפה. ראה אודותיו לעיל אגרת כ.

16) מרדכי . . וויטעפסק איזהאר: העיר וויטבסק מחולקת לשלושה מחוזים: עבר הנהר הקטן, זאראטשיי ואיזהורי. ואולי הוא הנזכר בס' התולדות אדה"ז ע' קלח הערה 2.

17) שמואל זנוויל יעקב בר' שמעון מליאזני': כנראה הוא הנזכר בתולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביא, אשר מו"ה ברוך מרדכי איטינגער למד אצלו בלאזניא.

18) בנימין בר' משה מבאבר: אחר כך עלה לארה"ק והתיישב בחברון, וחתם בשנת תקפ"ז (תולדות חב"ד בארה"ק ע' מ): "בנימין בינש בהרב משה בן אותו צדיק רב [...] מ' ישראל מפאלצק". ובשנת תקצ"א (מגדל עז ע' תקיט): "בנימין בינעש בהרב ר' משה מבאבר" (האב מו"ה משה נזכר גם לקמן אגרת נג).

19) יהודה ליב מהנ"ל: מסענע, הוא מהרי"ל חיטריק מסענע (ראה רשימות דברים, תשס"ט, ע' 312), שעלה אחר כך לארה"ק, והי' מממוני כולל חב"ד בחברון (ראה חתימותיו בתולדות חב"ד בארה"ק ע' מ. נד. נו. נט. קב-ו. קט). בפנקס חברה קדישא של חברון רשום: "ה"ר ליב סענר נפטר בש"ק כ"ב שבט תרט"ו".

20) באתי למלאת דבריהם: ע"פ מ"א א, יד.

21) בל יפול . . ארצה: ע"פ מ"ב י, י.

22) ולא יוציא א"ע מן הכלל: ע"פ ברכות מט, ב.

23) ה' יודע ועד: ע"פ ירמי' כט, כג.

24) על מקומו יבוא לשלום: ע"פ יתרו יח, כג.

25) האמת והשלום: ע"פ זכריה ח, יט.

26) דורש שלומם: ע"פ תצא כג, ז.

27) מלב ונפש חפצה: עפ"י דה"י א כח, ט.


נ) כ"ז אד"ר תקנ"ו; כללי; הוספות לתקנות ליאזנא, ואישור רבינו