אגרת נא

[לפני תקנ"ז]

להודיע1 ולהזהיר ללא יודעים הלכה פסוקה בשו"ע2, והוא תלמוד ערוך בשבת3, דאמר רבא אתון דלא קים לכו בשיעורא דרבנן אדשימשא בריש דיקלא אדליקו שרגא, פירש"י4 להדליק נר של שבת בעוד שהשמש זורח בראשי הדקלים שהם אילנות גבוהים, וכן בראשי גגים גבוהים5, דהיינו זמן מועט קודם שתשקע החמה תחת הארץ6.

וביום המעונן7 צריך גם כן לשער לפי ערך שיעור זה, דהיינו קרוב לשיעור שעה אחת קודם שיעור זמן צאת הכוכבים באמצע החורף, ובאמצע הקיץ הוא קרוב לשיעור שני שעות קודם שיעור צאת הכוכבים, ובסוף הקיץ ותחלת החורף וסוף החורף ותחלת הקיץ הוא שעה ומחצה קודם שיעור זמן צאת הכוכבים8, כידוע לכל. וזהו זמן קבלת שבת, ולפרוש מכל מלאכה על פי גמרא ושו"ע, לדידן דלא קים לן בשיעורא דרבנן בעו"ה אין אתנו יודע עד מה9 במקומותינו לומר קים לי בשיעורא דרבנן. ובפרט דשבת לכל מסורה10, ליודעים ולשאינם יודעים, ולמדים זה מזה להקל שלא כדת. על כן מי בכם ירא ה' שומע בקול עבדיו11 ידידיו חז"ל, יהיה נזהר בנפשו ולהזהיר לבני ביתו זו אשתו12 בדברים האלה13.

ואם יהיה איזו אונס ח"ו שלא תוכל למהר להדליק עד שקיעת החמה, אזי תצוה לנכרי להדליק נרות של שבת14 והיא תברך עליהם הברכה15, וה' יסלח לה16 ותבא עליה ברכת טוב17 ותקבל שכר על הפרישה18 מה' הטוב.

שניאור זלמן


1) נדפסה לראשונה בשו"ע רבינו הוצאת זיטאמיר תר"ז ח"ב, על גליון סי' רסא ס"ו. ובשו"ת רבינו מהדורת תשס"ז סי' מה.

והיא אגרת כללית לאנ"ש, שנכתבה לפני כתיבת סדר הכנסת שבת. וכיון שסדר הכנסת שבת נכתב בשנת תקנ"ז (ראה תולדות חב"ד ברוסיא הצארית פרק יח), אם כן נכתבה אגרת זאת לפני כן. וראה קובץ יגדיל תורה (נ.י.) חל"ז ע' שנח ואילך. חל"ט ע' צט ואילך. תפארת יהודה קלמן ע' 402-404.

2) בשו"ע: סי' רסא ס"ג (ומי שאינו בקי בשיעור זה ידליק בעוד שהשמש בראש האילנות). שוע"ר שם ס"ו.

3) בשבת: לה, ב.

4) פירש"י: ראה רש"י שם ד"ה אתלו: הדליקו את הנר מבעוד יום (א"כ מיירי בנר של שבת שיזהרו שלא ידליקו אחר השקיעה). ושם ע"א ד"ה כרמל: וחמה סמוך לשקיעתה נראית על ראשי ההרים (ואם כן מובן שמ"ש אריש דיקלא פירושו שהשמש זורח בראשי הדקלים).

5) בראשי גגים גבוהים: וכ"ה בסדר הכנסת שבת.

6) זמן מועט . . תחת הארץ: בסדר הכנסת שבת: כי אחר סילוק וביאת האור מראשי האילנות וגגים הגבוהים כו' אזי היא שקיעה האמיתית שהוא סילוק וביאת האור מראשי ההרים כו'.

7) ביום המעונן: בגמרא ובשוע"ר שם נתן סימנים ליום המעונן.

8) שעה ומחצה . . צאת הכוכבים: ראה סדר הכנסת שבת (מהדו"ק ומהדו"ב, שבקיץ הוא לערך שעה ובימים השוים הוא לערך חצי שעה ובאמצע החורף קצת יותר). זכרון יוסף סי' מט. מנחת אלעזר ח"א סי' כג. ברכת הבית שער מה שערי בינה אות יא. הערות בשו"ע אדה"ז ע' 119. תפארת יהודה קלמן ע' 404 הערה 70.

9) אין . . מה: תהלים עד, ט.

10) דשבת לכל מסורה: ראה ביצה ה, ב.

11) מי בכם . . עבדיו: ע"פ ישעיה נ, י.

12) לבני ביתו זו אשתו: ע"פ יומא ב, א.

13) ולהזהיר . . האלה: וכ"ה בשוע"ר סי' רס סוף ס"ה וש"נ.

14) תצוה לנכרי . . שבת: ראה שוע"ר סי' רסא ס"ב. סי' רסג סי"א וש"נ.

15) והיא תברך עליהם הברכה: ראה שוע"ר סי' רסג סי"א וש"נ (ושם: נר אחד). קובץ יגדיל תורה (ירות"ו) ח"ו ע' 50 ואילך.

16) וה' יסלח לה: ע"פ במדבר ל, ו.

17) ותבא עליה ברכת טוב: ע"פ משלי כד, כה.

18) שכר על הפרישה: ע"פ פסחים כב, ב.


נא) לפני תקנ"ז; כללי; זמן הדלקת נר שבת