אגרת נג

[חורף תקנ"ז]

זורע1 צדקות מצמיח ישועות2. הנה מ"ש לשון זריעה במצות הצדקה, וכמ"ש בפסוק זרעו לכם לצדקה3 כו', יובן ע"פ מה4 שארז"ל רבי אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי5 דכתיב אני בצדק אחזה פניך6. פירוש כי גילוי אלקותו יתברך המתגלה במחשבתו של אדם וכונתו בתפלתו כל חד לפום שיעורא דיליה7, הוא בתורת צדקה וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו8 כו', כלומר שאור ה' א"ס ב"ה המאיר למעלה בעולמות עליונים בהארה רבה בבחי' גילוי רב ועצום, עד שבאמת הן בטלין במציאות וכלא ממש חשיבי קמיה ונכללין באורו ית', והן הן ההיכלות עם המלאכים והנשמות שבהן המבוארים בזה"ק9 בשמותם למקומותם10 בסדר התפלה שסדרו לנו אנשי כנה"ג11, הנה משם מאיר האור כי טוב12 לעולם השפל הזה, על יראי ה' וחושבי שמו13 החפצים לעבדו בעבודה שבלב זו תפלה14, וכמ"ש וה' יגיה חשכי15. והנה ירידת הארה זו למטה לעוה"ז נקראת בשם חסד ה', המכונה בשם מים16 היורדים ממקום גבוה למקום נמוך17 כו'.

והנה מודעת18 זאת19 שיש למעלה גם כן מדת הגבורה והצמצום, לצמצם ולהסתיר אורו יתברך לבל יתגלה לתחתונים. אך הכל תלוי באתעדל"ת, שאם האדם מתנהג בחסידות להשפיע חיים וחסד כו', כך מעורר למעלה כמשארז"ל במדה20 שאדם מודד בה מודדין לו. אלא דלכאורה זו אינה מן המדה, כי אם להשפיע לו חיי העוה"ב לבד כנגד מה שהוא משפיע חיי עוה"ז, אבל לא להשפיע לו חיי הארת21 אור ה'22 ממש שיאיר ויגיה חשכו בעבודה שבלב זו תפלה, שהיא בחינת ומדרגת תשובה עילאה23 כנודע, שהרי היא למעלה מעלה מכל חיי עוה"ב, כמשארז"ל יפה שעה אחת בתשובה ומע"ט24 כו', וכמ"ש במ"א באריכות דעוה"ב25 אינו אלא זיו26 והארה וכו'.

אך הענין27 הוא על דרך משל כמו שזורעין זרעים או נוטעין גרעין, שהשבולת הצומחת מהזרע והאילן ופירותיו מהגרעין אינן מהותן ועצמותן של הזרע והגרעין כלל, כי מהותם ועצמותם כלה28 ונרקב בארץ, וכח הצומח שבארץ עצמה29 הוא המוציא והמגדל השבולת והאילן ופירותיו, רק שאינו מוציא ומגלה כחו לחוץ מהכח אל הפועל כי אם על ידי הזרע והגרעין, שנרקבין בארץ וכלה כל כחם בכח הצומח שבארץ ונתאחדו והיו לאחדים, ועל ידי זה מוציא כח הצומח את כחו אל הפועל, ומשפיע חיות לגדל שבולת כעין הזרע, אבל בריבוי הרבה מאד בשבולת אחת, וכן פירות הרבה על אילן אחד, וגם מהותן ועצמותן של הפירות מעולה בעילוי רב ועצום למעלה מעלה ממהותו ועצמותו של הגרעין הנטוע, וכן כה"ג בפירות הארץ30 הגדלים מזרעונין כעין גרעינין כמו קשואים וכה"ג, והכל הוא מפני שעיקר ושרש חיות הפירות נשפע מכח הצומח שבארץ הכולל חיות כל הפירות, והגרעינין הזרועים בארץ אינן אלא כעין אתערותא31 דלתתא, הנקראת בשם העלאת מ"נ32 בכתבי האריז"ל33.

וככה ממש עד"מ כל מעשה הצדקה שעושין ישראל, עולה למעלה בבחינת העלאת מ"נ לשורש נשמותיהן למעלה, הנקרא בשם34 כנסת ישראל ואימא תתאה בלשון הזהר35, ושכינה בלשון הגמרא, הכלולה מכל מדותיו של הקב"ה ומיוחדת בהן בתכלית, וראשיתן היא מדת החסד. ועל ידי העלאה זו מתעורר חסד ה' ממש שהוא גילוי אורו יתברך, לירד ולהאיר למטה לנשמות ישראל בבחי' גילוי רב ועצום בשעת התפלה עכ"פ. כי אף שלגדולתו אין חקר36, עד דכולא קמיה כלא חשיבי37, הרי במקום38 שאתה מוצא גדולתו39 שם אתה מוצא ענותנותו כמים שיורדין40 כו'.

וז"ש זרח בחשך אור לישרים חנון ורחום וצדיק41, דעל ידי שהאדם42 חנון ורחום וצדיק צדקות אהב43, גורם לאור ה' שיזרח44 לנשמתו המלובשת בגופו העומד בחשך שהוא משכא דחויא45. וזה נקרא בשם ישועה, כד אתהפכא חשוכא לנהורא46. וזהו מצמיח ישועות, שישועה זו צומחת מזריעת הצדקה שזורעין בארץ העליונה ארץ חפץ, היא השכינה47 וכנסת ישראל, שנקראת כן48 על שם שמתלבשת בתחתונים להחיותם כמ"ש מלכותך מלכות כל עולמים49. ובפרט מן הפרט כשזורעין באה"ק התחתונה המכוונת כנגדה ממש, שהזריעה נקלטת תיכף ומיד בארץ העליונה בלי שום מניעה ועיכוב בעולם, מאחר שאין שום דבר חוצץ ומפסיק כלל בין ארצות החיים50, כי זה שער השמים51, משא"כ בחו"ל וד"ל.

והנה לא באתי בדברים אלו לחזק ידים רפות52 ח"ו, כי מובטחני בכל אנ"ש מגדול ועד קטן שכלם החזיקו במצות חיזוק ישיבת הארץ בכל נפשם ובכל מאדם מלב ונפש. אך לא נצרכה אלא לזרז לזריזין53, הם כל אנ"ש המתנדבים בעם54 להחיש מעשה הצדקה55, חיש ומהר, כל כסף אשר יעלה על לב איש להביא בית ה'56, לסלק תיכף ומיד ליד שד"ר מוכ"ז, בכדי שלא יצטרך להתעכב הרבה, להיות כי נתאחר זמן צאת השלוחים57, עד ביאת הרבני המופלא הותיק מו"ה דוב שד"ר למדינתינו58, עם כל הקבלות והאגרות מאה"ק.

וגם לא ידמה אדם בנפשו כי מה שלא [י]סלק ליד השד"ר מוכ"ז תיכף ומיד, ישלח לו אחר כך, כי כבר עלה במוסכם אצלנו, בהסכמת אדמו"ר הרב הכהן הגדול מאחיו שי', שלא לקבל שום מעות אה"ק אחר הפסח, בכדי שלא יהי' שום מניעה מלסדר ולגמור הפנקסאות מיד אחר הפסח, כדי למהר הולכת כסף הקדשים59 לאה"ק, בכדי שיעלה ויבא ויגיע שמה לא יאוחר מר"ח מרחשון60, כאשר כתב אלי הרב הכהן הגדול שי' באריכות המענה טעמו ונימוקו אשר עמו61. מלבד הנגלות לכל, עודף היוקר שנתייקר השער מחטים ושמן זית בחורף יותר מבמרחשון סך עצום ורב, ולפעמים קרוב לכפלים. ע"כ אהוביי אחיי ורעיי62, גושו חושו63 חיש מהר, וה' ימהר ישועתו סלה אמן כן י"ר.

ואמת הדבר כי ברם זכור אותו האיש לטוב64, ה"ה הרבני המופלא הותיק מו' דוב בער שד"ר הנ"ל, אשר השליך נפשו מנגד65 לעבור ארחות ימים66 בשנה שעברה67, להיות שליח להולכה והבאה, להביא כסף הקודש לאה"ק תובב"א, כי לא הי' שליח אחר זולתו68 והי' בסכנות עצומות בהליכה וחזרה, וה' הצילו מכל צרה בזכות רבות[ינו] ואחינו יושבי אה"ק תובב"א. ולזאת זכה לנפשו, והסכמת כולם כאחד בשפה ברורה ובנעימה69, להיות מיושבי אה"ק תובב"א, ולהיות שד"ר בשנה זו.

ועל כן אמרתי חנוני חנוני אתם רעיי70, לעשות לו מעמד נכון והגון לפרנסתו, לשלוח לו מידי שנה בשנה71, כמו לכל אחיו העומדים שם לפני ה'72, ולסלק בעד שנה זו תיכף ומיד ליד שד"ר מוכ"ז הרבני המופלג הותיק, כבוד מ"ו שלמה שי"נ מביעשינקוויץ73, כי לא יספיק הזמן שיסע בכבודו ובעצמו לכל המקומות. נא ונא שלא לשנות.

עוד זאת כתב אלינו אדונינו הרב הק' הנ"ל, אודות מעמדות הנפטרים74 שהלכו לעולמם בשנה שעברה, שלא יהי' נדונים בגרעון כסף75 ח"ו, רק לשלם הכל בשלימות, להיות כי צרכי היתומים והאלמנות מרובים במאד. וגם לסלק החובות אשר הכניס את עצמו אדונינו הרב הנ"ל בצוק העתים76 אשר חלפו ועברו77 (שמיעה) [שמה], אשר נלאיתי נשוא78 במכתב, ה' ירחם. וכיהודא ועוד לקרא79 באתי למלאת דברי הק' הנאמרים באמת80 וצדק81, בל יפול דבריו הטוב ארצה82 ח"ו. נא ונא שלא לשנות.

עוד זאת אדרוש ואבקש בבקשה כפולה ומכופלת83, אודות הזוגות שהיו סמוכים על שולחן אביהם, והי' להם מעמדות קטנות, וכעת הם לעצמם כל אחד ואחד בבית בפני עצמו, עם טפלי דתלו בם84, ונתרבו ההוצאות כפליים. ועל כן מוטל עלינו, ועל כל אשר חפץ לזכות במצות חיזוק ישיבת אה"ק באמת ובתמים85, להוסיף על מעמדותיהם מנה יפה כפולה ומכופלת86, כדי שלא יצטרכו לצאת ק[רי]ת חוצות87 ח"ו. נא ונא במטותא מינייכו88 ברחמין נפישין89, לעורר עליהם רחמים רבים, שהיא נחלה בלי מצרים90. וכל המרחם91 כו'.

ומדי דברי זכור אזכרנו92 לטובה, אודות המעמדות של הרבני הותיק א"ה מ"ו משה93 בן לאותו צדיק המנוח מ"ו ישראל זצללה"ה. והמעמדות של הרבני הוותיק מ"ו אברהם מסענא. וגם לרבות הרב החסיד מ"ו שלמה מקריטעב94 לעשות לו גם כן מעמד הגון. ולסלק הכל גם בעד שנה זו לשד"ר מוכ"ז, בכדי שיהי' להם פרנסתם בשנה הבע"ל, ולא יצטרך אדונינו הרב להכניס את עצמו בחובות בעבורם.

נא ונא לחוס על חייו (וכל) [ועל] חיי אחינו חבורתא קדישתא אשר בצילם נחי' בגוים95. ובגלל זה יברכם ה'96 בכפליים, והי' מעשה הצדקה שלום97 וחיים.

כ"ד המבקש באמת לאמיתו98 או"ש דורש שלומם99 מלב ונפש חוננת100

שניאור זלמן בלא"א מו' ברוך זצללה"ה


1) נדפסה באגה"ק שבתניא אגרת ח, ובשלימות באגרות-קודש מהדורת תש"מ אגרת לג, מכת"י (582 מט, ב). בכותרת: "חלק מאגרת אדמו"ר שהוא בדף סו ע"ב" [בדפוס שקלאוו תקע"ד].

הנדפס בתניא נמצא בכמה כת"י (147 פח, א. 170 רסח, ב. 239 קטו, א. 416 רלב, ב. 1034 יב, ב. 1064 מד, ב (בכותרת: הערה לצדקה). ובכת"י ירושלים 414 כג, א. 4088 קפד, ב). באחד מהם (239) – גם קטע מההשלמה (עד – אמן כן י"ר). ובאחד (170) בכותרת: "מכתב של אדמו"ר ששלח על זירוז נתינת אה"ק תוב"ב תקנ"ז לפ"ק".

וממ"ש באגרת "שלא לקבל שום מעות אה"ק אחר הפסח", נראה שנכתבה בחורף תקנ"ז.

ביאור מרבינו לחלק החסידות שבאגרת זו, נדפס בבונה ירושלים סי' קלא, ובמאמרי אדמו"ר הזקן – הקצרים ע' תקלג. ונמצא בכמה כת"י (12 צב, ב. 139 [שבונה ירושלים נדפס ממנו]. 147 קצג, א. 170. 1034. ובכת"י ירושלים 4088 קכה, א).

המ"מ ותיקונים לאגרת זו (מלבד ההשלמה שבסוף, ומלבד המוסגרים בחצאי ריבוע), נעתקו מקונטרס "מראה-מקומות, הגהות והערות קצרות לספר של בינונים" לכ"ק אדמו"ר זי"ע (שם נדפסו עם פיענוחים), ו"לוח התיקון" שבסוף ס' התניא.

2) זורע צדקות מצמיח ישועות: ברכת ק"ש.

3) וכמ"ש בפסוק זרעו לכם לצדקה: הושע, י, יב.

4) ע"פ מה: [נ"א: במה].

5) ר"א יהיב פרוטה לעני והדר מצלי: ב"ב, י, א "מצלי אמר דכתיב".

6) אני בצדק אחזה פניך: תהלים יז, טו [וראה אגה"ק ד].

7) כל חד לפום שיעורא דילי': לשון זח"א קג, א.

8) וחסד ה' . . על יראיו: תהלים קג, יז.

9) המבוארים בזה"ק: [ראה זח"א לח, א. מא, א. זח"ב רמד, ב].

10) בשמותם למקומותם: בראשית לו, ב: "למקומותם בשמותם".

11) שסדרו לנו אנשי כנה"ג: ברכות לג, א: "אנשי כנסת הגדולה תקנו להם לישראל ברכות ותפלות כו'".

12) האור כי טוב: בראשית א, ד.

13) יראי ה' וחושבי שמו: ע"פ מלאכי ג, טז.

14) עבודה שבלב זו תפלה: תענית ב, א.

15) וה' יגיה חשכי: ש"ב כב, כט. ותהלים יח, כט.

16) חסד ה' המכונה בשם מים: [זח"ב קעה, ב. זח"ג רנה, א וראה אגה"ק ה (לקמן אגרת עט). ואגה"ק יב (לקמן אגרת קט)].

17) מים היורדים . . למקום נמוך: תענית ז, א.

18) והנה מודעת: עיין ג"כ שער היחוד והאמונה פ"ד.

19) מודעת זאת: ישעי' יב, ה.

20) כמשארז"ל במדה: סוטה ח, ב.

21) חיי הארת: [נ"א: הארת].

22) אור ה': נ"א: א"ס ב"ה.

23) תפלה שהיא . . תשובה עילאה כנודע: עיין אגה"ת פ"י [אוה"ת כי תצא ע' תתקצ].

24) יפה שעה אחת בתשובה ומע"ט כו': אבות ד, יז.

25) וכמ"ש במ"א באריכות דעוה"ב כו': להעיר ג"כ מ[תניא] ח"א פ"ד [וכיון, שכנראה, נכתבה אגרת זו בתחלת חורף תקנ"ז, שעדיין לא נדפס ספר התניא עד יט-כ כסלו, לכן לא ציין בפירוש ללק"א, כבשאר מקומות].

26) זיו והארה וכו': [נ"א: זיו וכו'].

27) אך הענין: עיין ג"כ סוף אגה"ק כ.

28) כי מהותם ועצמותם כלה: להעיר מתרומות ט, ו: "שזרעו כלה".

29) עצמה: נ"א: עצמו.

30) וכן כה"ג בפירות הארץ: שגם הם מהותם ועצמותם מעולה בעילוי רב כו'.

31) כעין אתערותא: [נ"א: כאתערותא].

32) העלאת מ"נ: נזכר [בתניא] ח"א ספ"י.

33) העלאת מ"ן בכתבי האריז"ל: [ראה ע"ח שער מ"ן ומ"ד בתחלתו. והשוה לקמן אגרת שלאח"ז "עיקר העלאת מ"ן של העלאת ניצוצין לא נזכר אלא בקבלת האריז"ל"].

34) הנקרא בשם: עיין לעיל [בתניא] ח"א פנ"ב.

35) הנק' בשם כנסת ישראל ואימא תתאה בלשון הזהר: [ח"ב קכה, א: כנסת ישראל אימא קדישא כו'].

36) שלגדולתו אין חקר: תהלים קמה, ג.

37) כולא קמי' כלא חשיבי: עיין לעיל [במ"מ, הגהות והערות לסש"ב] ח"א פ"ג, כ.

38) במקום: מגילה לא, א. – "גדולתו". עיין לעיל [במ"מ, הגהות והערות לסש"ב] ח"א פ"ד.

39) במקום שאתה מוצא גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו: ראה בהנסמן בסה"מ ת"ש ע' 40.

40) כמים שיורדין: תענית ז, א.

41) זרח בחשך אור . . וצדיק: תהלים קיב, ד.

42) דע"י שהאדם: [מפרש "חנון ורחום" על האדם, ו"כ"כ בשו"ע שלו סי' פה ס"ב" (לקוטי הגהות)].

43) צדקות אהב: לשון תהלים יא, ז.

44) שיזרח: [נ"א: שיתגלה ויזרח].

45) משכא דחויא: [ראה תקו"ז בהקדמה (יו"ד, סע"ב). תכ"א בתחלתו. תניא] ח"א פל"א.

46) אתהפכא חשוכא לנהורא: [ראה זח"א ד, א]. נזכר ב[תניא] ח"א ספ"י.

47) ארץ חפץ היא השכינה וכנ"י: [ראה בארוכה בתו"א ד"ה הבאים ישרש (נג, ג)].

48) שנקראת כן: השכינה. עיין לעיל [בתניא] ח"א פמ"א.

49) מלכותך מלכות כל עולמים: תהלים קמה, יג.

50) ארצות החיים: עיין לקמן [באגה"ק] סי"ד [לעיל אגרת מח]. נתבארו [ב]תו"א ואוה"ת ר"פ וישב.

51) זה שער השמים: בראשית כח, יז. וכדרשת רז"ל – ב"ר פס"ט – ובלשון רש"י – שמקדש של מעלה מכון כנגד מקדש של מטה.

52) לחזק ידים רפות: ע"פ ישעי' לה, ג.

53) לזרז לזריזין: ע"פ מכות כג, א.

54) המתנדבים בעם: שופטים ה, ט.

55) מעשה הצדקה: ע"פ ישעי' לב, יז.

56) כל כסף . . בית ה': מ"ב ב, ה.

57) נתאחר זמן צאת השלוחים: הגובים מעות ארה"ק ברוסיא, חיכו בנסיעתם לעיירות, עד חזרתו של השד"ר דוב מארה"ק, שהביא אתו את הקבלות למעות ארה"ק של השנה שעברה.

58) דוב שד"ר למדינתינו: אודות נסיעתו לאה"ק בשנה הקודמת, ראה לעיל אגרת מט. ולקמן בסמוך.

59) כסף הקדשים: מ"ב יב, ה.

60) מר"ח מרחשון: ראה לעיל אגרת מט, ולקמן אגרת נה, שעד שנת תקנ"ו הי' השד"ר נוסע מרוסיא לארה"ק דרך וואלין, משם לקח מעות ארה"ק שנאספו בוואלין. אמנם בשנת תקנ"ו הוחלט שהשד"ר נוסע ישר מרוסיא לארה"ק, במשך הקיץ. וראה גם לעיל אגרות כט. יז. כב.

61) ונימוקו אשר עמו: ע"פ עירובין יד, ב.

62) אחיי ורעיי: ע"פ תהלים קכב, ח.

63) גושו חושו: ע"פ פזמון אראלי הוד (למנחת יוה"כ).

64) ברם זכור אותו האיש לטוב: ע"פ שבת יג, ב.

65) השליך נפשו מנגד: ע"פ שופטים ט, יז.

66) לעבור ארחות ימים: ע"פ תהלים ח, ט.

67) השליך נפשו . . בשנה שעברה: כדלעיל אגרת מט.

68) לא הי' שליח אחר זולתו: היינו שלא הי' אז שד"ר מארה"ק שעומד לחזור לארה"ק, והוכרח לשלוח על ידי שד"ר מחו"ל ששלחו רבינו להביא המעות לארה"ק.

ואתו עמו נסע גם החסיד מו"ה אליעזר מדיסנא (כמסופר באגרת הר"א מקאליסק, יסוד המעלה ח"ב אגרת פ).

69) כולם כאחד . . ובנעימה: ע"פ ברכת יוצר.

70) חנוני חנוני אתם רעיי: איוב יט, כא.

71) מדי שנה בשנה: ע"פ ש"א ז, טז.

72) לכל אחיו העומדים שם לפני ה': ע"פ שופטים יח, ז.

73) מ"ו שלמה שי"נ מביעשינקוויץ: ב"ר יוסף, גיסו של מהר"א מקאליסק, גובה מעות ארה"ק ברוסיא, משנת תקנ"ג ואילך (ראה כרם חב"ד גליון ד ח"ב ע' 271; 287; 300; 312).

74) מעמדות הנפטרים: השוה לעיל אגרת כה.

75) בגרעון כסף: ע"פ קדושין יד, ב.

76) בצוק העתים: ע"פ דניאל ט, כה.

77) חלפו ועברו: ע"פ חבקוק א, יא.

78) נלאתי נשוא: ישעי' א, יד.

79) וכיהודא ועוד לקרא: ע"פ קדושין ו, א.

80) הנאמרים באמת: ע"פ נוסח הברכה שלפני ההפטרה.

81) באמת וצדק: ע"פ נוסח הברכה שאחר ההפטרה.

82) בל יפול . . ארצה: ע"פ מ"ב י, י.

83) כפולה ומכופלת: ע"פ נוסח הגש"פ.

84) טפלי דתלו בם: ע"פ חולין יח, א.

85) באמת ובתמים: ע"פ שופטים ט, טז.

86) כפולה ומכופלת: ע"פ נוסח הגש"פ.

87) קרית חוצות: ע"פ בלק כב, לט.

88) במטותא מינייכו: ברכות לה, ב. יומא עב, ב.

89) ברחמין נפישין: פיוט מחי ומסי בנוסח סליחות.

90) נחלה בלי מצרים: שבת קיח, א.

91) וכל המרחם: על הבריות מרחמין עליו מן השמים (שבת קנא, ב).

92) ומדי דברי זכור אזכרנו: ע"פ ירמי' לא, יט.

93) משה בן . . ישראל: מפאלצק [הנ"ל אגרת א], שבנו הי' מחשובי אנ"ש בחברון, וחותם בשנת תקפ"ז [מגדל עז ע' תקטז] "בנימין בינש בהרב מ' משה בן לאותו צדיק רב [...] מ' ישראל מפאלצק". והוא גם מהחותמים על תקנות לאזניא (דלעיל אגרת נ): "בנימין ב"ר משה מבאבר", ראה בשוה"ג שם.

94) שלמה מקריטעב: אולי יש לזהותו עם ר' שלמה מקריטשוב דלקמן אגרת קיד (ויש לתקן בפנים "קריטשוב"). אבל כאן נראה שהי' באה"ק, ושם שהי' סמוך לבית רבינו.

95) בצילם נחי' בגוים: ע"פ איכה ד, כ.

96) ובגלל זה יברכם ה': ע"פ ראה טו, י.

97) והי' מעשה הצדקה שלום: ישעיה לב, יז.

98) באמת לאמיתו: ע"פ סנהדרין ז, א.

99) דורש שלומם: ע"פ תצא כג, ז.

100) מלב ונפש חוננת: כ"ה בכת"י: (שכן פיענח המעתיק את "מלונ"ח"). וכנראה צ"ל: "חפצה" ע"פ דה"א כח, ט.


נג) חורף תקנ"ז; כללי; התעוררות למעות ארה"ק, ומעמדות יחידים. הסכמה שלא לקבל אחר הפסח