אגרת נו

[שלהי תקנ"ח?]

לידידי1 מו' משה2 נ"י

שאלתי ובקשתי3 לעורר רוח טהרה בלבו הטהור להעביר על מדותיו, כמארז"ל כל המעביר על4 וכו' ולהיות מן הנעלבים, ולבקש מחילה ברבים מהנגיד מו' מאיר5 נ"י קודם יה"כ הבע"ל. ולעשות זאת למעני ולמען השלום, כי אין שלום יוצא מתוך מריבה ח"ו, ובפרט ממחלוקת לשם שמים, אשר רוב הצרות והתלאות הן ממחלוקת לשם שמים, הרחמן יצילנו ממנה.

ומגודל בטחוני שדברי אלה6 המעוטים יחזיקו המרובים, ויהיו לרצון אמרי פי7, ולא ישליכם אחרי גיוו8 ח"ו, קצרתי ואומר שלום שלום מאדון השלום כנפש תדרשנו.

דורש שלומו9 וטובתו מלב ונפש חפצה10

שניאור זלמן


1) צילום כתי"ק של אגרת זו נדפס בגליון בודד, ע"י כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, לכבוד חתונת כ"ק אדמו"ר זי"ע בי"ד כסלו תרפ"ט "לזכרון טוב ... לכבד את כל הנוטלים חלק בשמחת לבבנו, מקרוב ומרחוק, בתשורה המוסגרת בזה", ובצירוף דברי הסבר:

"פרשת מכתב קדש זה הוא, כי היחס בין החסידים ומנגדיהם בעת ההיא הי' במצב כזה, אשר באחת האספות של אנ"ש בווילנא חוו קבוצת אברכים מופלגי תורה מצעירי החסידים דעתם לצאת לריב עם מנגדיהם ומאנו להוסיף ללכת בעקבי מתוני אנ"ש שבראשם עמד פרנס הקהלה החסיד ר' מאיר בר' רפאל נ"ע אשר כחמשה ששה שנים (תקנ"א-נ"ו לערך) עמלו והשתדלו דבר הבאת שלום, ובאספה ההיא תמך החסיד רמ"מ נ"ע בידם של הצעירים ויצא בדברים יוצאים מלב כואב, מרוב הנגישות שסבלו, נגד החסיד רמב"ר נ"ע.

באותו מעמד שלח רבינו הגדול אליהם ציר מיוחד לאמר, הצדק אתכם, אבל המוח שליט על הלב, וזאת היא עבודת אנ"ש להיות לבם ברשותם ומכון לאהבתו ויראתו ית', ולבא פליג לכל שייפין בפועל במדות טובות באהבת כל ישראל לטובה וסוף כבוד אלקים לבא כאשר יפוצו מעינות מעין בית ד' אשר נגלה ע"י מורנו הבעש"ט נ"ע ומלאה הארץ דעה את ד'.

ובחדש אלול דשנה ההיא שלח רבינו הגדול מכתב זה להחסיד ר' משה נ"ע".

[צילום הנ"ל נדפס בצירוף דברי ההסבר, בליקוט י"ד כסלו תשל"ט (ע' 150-2). ובלעדיהם, ס' התולדות אדה"ז בתחלתו. ונעתק גם בבית רבי טז, ב. גנזי נסתרות סי' נד. לקוטים יקרים ע' ב. משנת יואל ע' נא. אגרות בעה"ת סי' נ. ס' התולדות אדה"ז הנ"ל ע' סו. "חסידים ומתנגדים" ע' 301. אגרות-קודש מהדורת תש"מ אגרת לב. ונמצא בכמה כת"י (323 תל, ב. 433 תיז, א. 1001 יז, א)].

מפשטות לשון דברי הסבר הנ"ל, נראה לכאורה, שהאסיפה וכתיבת המכתב היו שניהם מיד אחר ה"חמשה ששה שנים" – בשנת תקנ"ו. אולם מסתבר יותר שהכוונה לשנת תקנ"ח, שהרי:

א) ראה לעיל אגרת מה, ואגרת נב (שבשנים תקנ"ה-ו הי' העימות בין המתנגדים לחסידים בווילנא רק בדיון עיוני), ואגרת נד (שהרדיפות התחילו במשך שנת תקנ"ז, ורק בראשית שנת תקנ"ח הורה להם שלא להחזיר מלחמה שערה).

ב) לקמן אגרת קג מספר רבינו על מאורע דומה: "בתחלת קיץ תקנ"ח ... היתה ידי ... להציל עשוקים ונרדפים בהכאות ושמתות ושאר רדיפות ... לאחר שהוציא לאור משפטם ... שלחתי ... אחר חג השבועות מיד כמה בקשות ואזהרות שלא יחזיק עוד במחלוקת לשם שמים, ולא לעשות מנין בפני עצמו".

ג) עד כ"א אדר תקנ"ח ניסה להעלים "מו"ה מאיר (ב"ר רפאל)" את שייכותו לחסידות (ראה פס"ד ב"ד ווילנא מאותו יום ב"חסידים ומתנגדים" ע' 222).

ד) בשנת תקנ"ח נודעה גם חסידותו של מו"ה משה מייזליש, ואז פיטרוהו מלהיות נאמן הקהלה בווילנא, ואף הוציאו עליו צו מאסר (ראה לקמן אגרת סג, בהמובא בשוה"ג).

ה) ממה שמורה לו לבקש מחילה קודם יוה"כ הבע"ל, נראה שנכתבה בסוף השנה.

2) לידידי כו': ומע"ל: להרבני מו"ה משה מייזליש שמש ונאמן דק' ווילנא.

3) שאלתי ובקשתי: ע"פ אסתר ז, ג.

4) כל המעביר על וכו': יומא כג, א.

5) מאיר: ב"ר רפאל. ראה לעיל בהערה לתחלת האגרת.

6) שדברי אלה: ע"פ עקב יא, יח.

7) ויהיו לרצון אמרי פי: תהלים יט, טו.

8) ולא ישליכם אחר גיוו: ע"פ ירמי' ט, כו.

9) דורש שלומו: ע"פ תצא כג, ז.

10) מלב ונפש חפצה: עפ"י דה"י א כח, ט.


נו) שלהי תקנ"ח?; מו"ה משה מייזליש; רוב הצרות ממחלוקת לשם שמים