אגרת נח

[ח'-י"א מ"ח תקנ"ט]

[דברי העדות שכתב בעת המאסר הראשון]

לפי1 הנשמע בבירור, הנה כבר עשו הפריוולענע2 דמינסק שלעדסטווע3, ונתברר שם4 איך שהכל דת אחת ואין שום דת חדשה ח"ו. אך למלאת רצון השרים יר"ה5 לידע שרש ותוכן הענין, ההכרח להאריך קצת, ועמהם הסליחה ברוב חסדם וטובם.

א] מה שנקרא בלשון רוסי' דמדינתינו באהא מאליצא6 ענין זה נחלק אצלנו כלל היהודים לשני עניינים, ענין א' לימוד וקריאה בתנ"ך ותלמוד ומדרשים ומפרשיהם, ובפוסקים המקצרים דיני התלמוד, ולפעמים מוסיפים לבאר היטב כל דיני התלמוד, ועל זה יש אצלנו כמה מאות ספרים שמחברים בכל דור ודור, ולהגיע לתכלית לימוד זה צריך בינה יתירה. ענין ב' היא התפלה7, שכל מי שיש לו מעט דעת ויודע ספר קצת הוא יוכל להתפלל כראוי ונכון בכוונת הלב, כי ענין ומהות התפלה רובה ככולה היא לקוטי מזמורים ופסוקים מתהילים של דוד המלך ושאר נביאים, וכולם הם שבחים של הבורא חי וקיים, ורוב גדולתו וממשלתו בריבי רבבות מלאכים ושמי השמים העליונים, ומחיה את כולם וכל צבא השמים לפניו משתחוים8, וגם על הארץ ומתחת אין עוד9 מלבדו10, וממליך מלכים ולו המלוכה11. וגם זכרון חסדי הבורא שעשה עמנו שהוציאנו ממצרים, אשר על כן ראוי לנו לאהבה את ה' בכל לב ונפש12 ומאד מעומקא דליבא, וגם לירא את ה' ולקיים כל מצותיו אשר צונו, בין בבחי' סור מרע ובין בבחי' ועשה טוב, לעשות הטוב והישר13 בעיני אלקים ואדם14, ולהיות טוב לכל בכלל, ובפרט לב טוב להמטיב עמנו בכל מכל כל15 ומגין עלינו בצל כנפיו16 הקיסר הרחמן יר"ה17 ותנשא מלכותו למעלה מעלה, ולא להיות כפויי טובה ח"ו. וזהו גם כן כבוד הבורא שנקרא מלך מלכי המלכים18, כי למשל כמו שכבודו של מלך גדול יותר במה שהוא מלך על שרים יותר ממה שהוא מלך על הדיוטים, כך זהו כבוד הבורא להיות שנקרא מלך מלכי המלכים. וכך מצווים אנו מפי חכמנו הוי מתפלל בשלומה של מלכות19 וכו'.

ב] התפלה בכוונה כנ"ל היא עזר וסעד לאדם לעמוד נגד יצרו הרע כל היום, גם אחר התפלה, לקיים כל מצות ה' בין סור מרע ועשה טוב כנ"ל, כי נשאר לו לזכרון במוחו ולבו כל היום20. אך מי שאינו מתפלל בכוונה כנ"ל, אף שלומד כל היום הדינים בתלמוד ושאר ספרים, אפשר שיקיים מה שלומד ואפשר ויוכל להיות שלא יקיים מה שלומד, ויוכל להיות שיעבור לפעמים על מצות ה'. אך גם מי שאינו עובר כלום, עכ"פ לא טוב הדבר שמתפלל לה' לנוכח ואומר ברוך אתה ה' ולבו מהרהר בעסקיו ומילי דעלמא, וכן בשאר התפלה, כי היא ארוכה מאד, ובלשון שאין רגילין בה כל היום לכן מהרהרים[?] מחשבות זרות.

ג] הכוונה בתפלה כנ"ל צריכה לימוד מאיש חכם ונבון, להבין ולהסביר לכל אחד ואחד כפי דעתו פירוש התפלה וכוונתה, וענין גדולת הבורא וחסדיו, וענין האהבה. כי בתיבות התפלה מרומז הכל בקיצור גדול, כדרך הנביאים שדברו בקצרה, ודיבור אחד כולל וסובל פירושים הרבה כידוע למלומדים בתנ"ך. ולכן מוטל על היודעים, הנקראים בשם רבנים, ללמד ולפרש ללא יודעים. וגם לומר להם דברי מוסר, כדי לעורר ולהכניע לבם לה', ולבקש מחילה על עונותיהם בכוונת הלב, כי סיום התפלה שלנו כלל היהודים, היא בקשת רחמי ה' על עונות, וגם על שאר צרכי בני אדם כמו רפואה ופרנסה. וכל עניינים אלו כתובים בתלמוד גם כן ובמדרשים ובמפרשיהם, רק שאין הכל בקיאים בהם וצריך ללמוד מבקי ומבין.

ד] המנהג היה בכל ישראל מימי עולם, להיות בכל עיר ועיר ב' בתים גדולים לתפלה בית הכנסת ובית המדרש, בית הכנסת להמון עם הטרודים בעסקיהם כל היום, ורובם אין יודעי ספר כלל, ואין יכלתם להתפלל בכוונה כנ"ל, רק לומר תיבות התפלה ג' פעמים בכל יום, ובית המדרש ליודעי ספר, להתפלל שם בכוונת הלב באריכות איש כפי יכולת שכלו ולבו. והנה בספרים שכתבו חכמינו שלפני מאתיים שנה21 מהיום, מפורש שם איך שאז היו מאריכים בתפלת השחר בכל יום ויום ערך ב' שעות ויותר22, מחמת אריכות כוונה שבלב כנ"ל.

ה] אך אחר כך עמדו אצלנו רבנים שאינם הגונים, וקנו או שכרו הרבנות23 משר העיר בסך מסויים בכל עיר ועיר בכל מלכות פולין, כי המלך העלים עין, והשרים בעד בצע כסף נתנו מכתב הנקרא קאנסעש24 להרב שבכל עיר, להיות מושל על כל היהודים שבעירו בכל ענין הנוגע לדתם, וגם לדון בדבר שבממון בין איש לרעהו כפי דעתו, אף שאינו בקי בדינים כראוי, וגם בענין התפלה לא היה רשות להתחיל להתפלל עד שיבא הרב לבית הכנסת או לבית המדרש אפילו עד חצי היום, ואנשי העיר היו מוכרחים ליתן לו גם כן כתב רבנות על פי ציווי השר שלהם.

ו] הרבנים הנ"ל אשר עמדו על פי השר לא רצו להטריח עצמן להתפלל בכוונה כנ"ל, וכדי שלא יהיו מבוזים בעיני העם, התחילו להשפיל מעלת התפלה, ולהגביה מעלת הלימוד בתלמוד, ללמוד גם בעת וזמן התפלה, והיו מתפללים במרוצה בלי כוונה, ולומדים מיד עם תלמידים עומק התלמוד בחריפות, כדי להראות חכמתם ולהגדיל שמם בארץ, ואחריהם נמשכו כל יודעי ספר המתפללים בבית המדרש להתפלל גם כן במרוצה בלי כוונה כנ"ל, מחמת יראתם או חניפותם להרב, כי הוא היה השליט על העם, רק מקצת יחידי סגולה בכל דור היו מתפללים באריכות בכוונה, והיו נקראים בשם חסידים מימי עולם25.

ז] עד שהיה חסד ה' עלינו והעיר את רוח מלכות הקסרית רוסי'26 יר"ה, למשול ולהתפשט בכל ארץ פולין, ובטרם שהומלך שם ממנה מלך האחרון27 שבהם, התחילה לירד ממשלת הרבנים הנ"ל מעט מעט, עד שכשנחלקה הארץ פולין נפלה ממשלת הרבנים הנ"ל לגמרי, בפרט ברוסי' לבנה שיצאה פקודה נוראה הנקרא אוקאז28 לבטל הרבני' הנ"ל לגמרי, שלא יקנו עוד הרבנות מהשרים, ואזי נעשו כל העם חפשים ובני חורין במדינתינו רוסי', ויש רשות ויכולת לכל אחד ואחד לכל מי שירצה במדינתינו, להאריך בתפלה כרצונו בין יחיד בין רבים, בבית המדרש או במקום אחר, ואין מוחה במדינתינו.

ח] התעוררות זו שנתעוררה בינותינו מזמן קרוב כנ"ל להתפלל בכוונה, הנה בקצת עיירות היא מצויה ורגילה קצת גם בנערים פחותים מכ"ה שנים, כי הנערים סמוכים על שלחן אביהם ואין להם דאגה כלל, וגם עדיין הם עוסקים בלימודם ורחוקים ממילי דעלמא. אבל הזקנים מחמת גודל הטרדא בעסקים ומילי דעלמא קשה להם להתפלל בכוונה כנ"ל, רק בשבת וי"ט29 או כשהם פנויים בחול. והנערים הנ"ל כשמתפללי' בכוונה הנה רתיחת הנערות גורמת להם לעשות תנועות30 משונות בלי כוונה בידיהם או ברגליהם, וגם בזקנים יקרה כן למקצתם לבד, וכמו למשל במילי דעלמא כשאדם מדבר מן הלב עושה תנועות בידיו או ברגליו כל אחד לפי טבעו, כגון כשהוא בכעס, וכן כשהוא בשמחה, מטפח בידיו, כך הוא הענין בתפלה בכוונה, רק בסגנון אחר קצת. והנה מחמת תנועות הנ"ל אומרים מקצת אנשים31 שונאינו ראו זה חדש32 הוא לא שערום אבותינו33, אך באמת אינו חידוש כי כבר היה לעולמים כשהיו מתפללי' בכוונה ככתוב (בנחמיה סי' ח'34) ויענו כל העם אמן אמן במועל ידיהם למעלה, מחמת כוונת הלב, וכן דוד המלך היה מפזז ומכרכר35 וכו'. ואילו היתה דת חדשה היו כולם עושין תנועות שוות, והרי הרבה אין עושין תנועות כלל.

ט] מודעת זאת36 בכל הדתות שבעולם, שהוא דבר בלתי אפשר שיהיו כל בעלי הדת שוין בזהירות שמירת הדת בכל מכל כל37 בלב ונפש בכל הפרטים, וגם אצלנו הוא כך, כי אף שנעשו חפשי מהרבנים הנ"ל, אעפ"כ הרבה בני אדם יש שהיו יכולין להתפלל בכוונה ואעפ"כ אין רוצים מחמת עצלות, כי באמת הוא טורח ועמל גדול אף ללומדים גדולים, יותר מעמל וטורח הלימוד בתלמוד. וגם יש מתביישים לעשות התנועות לגרש המחשבות זרות שנופלים ממילא. ולכן כל המטריחין עצמן להתפלל בכוונה, בין נערים בין זקנים, הם מיעוטא דמיעוטא נגד כל ההמון עם, וכל ההמון עם קורין אותם בשם חסידים, בכל מדינות רוסי' לבנה ופולין ורוב מדינות ליטא ככולה, והיינו על שם חסידים הראשונים שהיו מתפללים בכוונה כנ"ל, הגם כי של עכשו אינם חסידים גדולים כראשונים.

י] רק בווילנא לבדה והנגררים אחריהם כינו להם שם אחר, דהיינו קארלינר38, ולא חסידים, מפני השנאה והקנאה, לפי שהם בעצמן אין רוצים לטרוח בכוונת התפלה באריכות כראוי מחמת עצלות, וזהו אינו לפי כבודם שיאמרו ההמון עליהם שהם עצלים בעבודת ה', ובפרט שהיה להם רב גדול, לכן הם מוציאים דיבה על המתפללים בכוונה כנ"ל שקרים גדולים. כאשר ידוע לכל אחינו בני ישראל שברוסי' לבנה ופולין, שאין הנערים גונבים39 מעות מאביהם ומוליכים לרבם, ורבם מקבל מהם ח"ו, הס מלהזכיר40. וכן שאר דבריהם הם שקר על פי השמועה מכת שקרנים, ולא על פי הראיה. ולפי שיודעין בעצמן שטענותיהם שקר, לכן מחפין עצמן בטענה אחרת, לומר שהיא דת חדשה ח"ו, הס מלהזכיר. וכל זה נתעורר שם מזמן קרוב על ידי ריב ומצה בין הראשים, כידוע לכל שהם בעלי מחלוקת41 מימי עולם. והנה גם בווילנא רוב אנשי העיר הם בשלום אתנו, רק שמתייראים לגלות דעתם, מפני אימת הראשים המושלים על כל אנשי העיר, ביד חזקה ותקיפות שנטלו לעצמן במלכות פולין כידוע.

יא] מנהג פשוט בכל ארץ פולין וליטא ורוסי' מימות עולם ושנים קדמוניות, שממנים בכל עיר ועיר איש אחד הנקרא מגיד42, שיגיד וידרוש בבית הכנסת לההמון דברי תורה ומעט מוסר ויראת שמים בכל שבת או לסירוגין, ובלשונכם נקרא קאזאנייע43, ועכשיו נתמעטו קצת מחמת צוק העתים44, ואעפ"כ בהרבה מקומות יש עדיין מגידים. והנה אין כל המגידים שוין רק יש בהם מדרגות הרבה, כי מי שדורש היטב מאד מאד ממנים אותו בעיר גדולה, ומי שאינו יכול לדרוש בטוב כל כך ממנים אותו בעיר קטנה, כי אין סגנון הדרשות של מגיד זה דומה לסגנון דרשות של מגיד אחר. ואף שכולם מלקטים דבריהם מתוך הספרים המצויים ביד הכל, אך אעפ"כ אין כל השכליים שוין, ולא כל לשון הרחבת הביאור לההמון שוה בכל אדם, רק איש איש כפי שכלו וכפי לשונו. ולפי הנשמע גם אצלכם כך הוא.

יב] והנה ככה הוא ממש אצלנו עכשיו, שנתרבו קצת הרוצים להתפלל בכוונה כנ"ל, וצריכים לשמוע דברי מוסר הרבה השייכים לתפלה, ומענין גדולת הבורא וחסדיו כנ"ל, ולכן ניתוספו עכשיו מגידים אחרים, ונקראים בפי שונאינו בשם רבנים חדשים, אף שבאמת אין מחדשים דברים חדשים ח"ו, רק מה שבוררים ומלקטים ומבינים מהספרים כמו מגידים הישנים, אך אעפ"כ נראים בעיניהם כחדשים נגד שאר מגידים של הקהל, מחמת שהם אינם דורשים כלל מענין טהרת הלב בתפלה בכוונה. והנה רבנים ומגידים אלו הנראים בעיניהם כחדשים יש בהם גם כן מדרגות רבות, כל אחד כפי שכלו ובינתו בספרים, להוציא מתוכם דברי מוסר השייכים לתפלה, וענין גדולת הבורא, וענין האהבה ויראת ה', ופירוש התפלה בהרחבת הביאור בכמה אופנים המבוארים בספרים קדמונים, ואין שום רב דומה לרב שני, וכמו שאר המגידים של הקהל ממש. ואף שאינני מכיר היטב רוב הרבנים וכמעט כולם הנראים כחדשים הנ"ל שבאוקריינא ואלין ושאר מדינות, ולא שמעתי דרשותיהם, אעפ"כ כמדומה לי שכך הוא הענין של דרשותיהם על טהרת הלב לה' ולבריות כדרשותיי, רק שהסגנון של הדרשות שלנו וגם הנהגות שלנו ברבנות אין דומין זה לזה כלל, רק כל אחד מתנהג כפי שכלו ורצונו.

יג] וגם הרבה מהאנשים שאין רוצים להאריך בתפלה, או שאין להם פנאי, אעפ"כ הם חפצים יותר לשמוע ממני מלשמוע משאר מגידי הקהל הנ"ל, כי דבריהם נכללו בכלל דבריי, וביתר שאת בהשכלה והבנה אשר בינותי בספרים קדמונים רבים, ולפעמים גם מעט מספרי קבלה מה שאפשר להבין ולהסביר למי שלמד בספרי קבלה. וגם הרבה אנשים שיש להם עניינים וסכסוכים בדבר שבממון, ואינם רוצים לילך במשפטים, רק סומכים על יושר לבבי על פי פשר דבר לפשר ביניהם בכי טוב, ברצון ולא בשום תוקף ועוז. כי אין לי שום תקיפות, רק לאלופי קה"ג45, שיש להם תקיפות הקיסר יר"ה גם עלי בענייני הדת, אם היו מוצאים בי דבר שלא כהוגן ח"ו. ואחר שאני עושה פשר ביניהם מניחים בידי חתימת יד חלקים, הנקרא בלאנקעטין, לכתוב עליהם ועקסלין46 בידיעת הצדדים לזמן המוגבל ביניהם, ומאמינים הכל לי, וגם למי שצריך להחזיר לו חתימת יד חלק או ועקסל שלו מאמין לי, כי הוחזקתי לנאמן וישר בעיני כל המדינה רוסי' לבנה, גם בעיני כל העמים והשרים כידוע ומפורסם שם. ואני מבקש חסד הקיסר הרחמן יר"ה, לעשות שם במדינת רוסי' לבנה עלי דרישה וחקירה, הנקרא שלעדסטווע.

יד] והנה מחמת כל הנ"ל, נפלה עלי קנאה ושנאת חנם בלב מקצת אנשים קנאים, ויחפו עלי דברים כוזבים רבים ועצומים, אשר שקרותם ידוע לכל מדינת רוסי' לבנה, ובפרט בלאזנע וויטעפסק אשר נתגדלתי שם מיום הולדי עד היום הזה. כי נולדתי בלאזנע והייתי שם עד שהייתי בן ט"ו או ט"ז שנה, ונשאתי אשה בויטעפסק והייתי שם ערך י"ז שנים, ואחר כך הייתי בהראדאק כשתי שני', ועכשיו אני בלאזנע47 ערך ט"ו שני' ויותר, וכולם יעידו ויגידו צדקי וטוב לבבי עם ה' ועם בני אדם, ואין בפי רמיה48 ח"ו. ולא ידעתי מה פשעי מה חטאתי49 כי הובאתי פה במשמר, אם על הדרשות שלי, הנה גם אני אין לי שום נחת רוח מהנוסעים אלי, כי אין נותני' לי אפי' פרוטה אחת בבואם למחנינו, ואדרבה יש לי צער גדול מהקנאה, אך מה לי לעשות, שכך חובה עלינו עפ"י דתינו, שכל היודע מחוייב ללמד50 למי שאינו יודע, שלכן ממנים מגידים בכל עיר כנ"ל, וגם אני נתמניתי למגיד הקהל מכבר כנ"ל. ואם הקיסר הרחמן יר"ה חושש אולי היא דת חדשה ח"ו, יצוה נא חסדו51 וטובו הגדול לעשות דרישה וחקירה מיהודים רבים חכמים ונבונים ששמעו דרשותיי, ובראשם אלופי קה"ג שנתמנו על כל ענייני דת יהודית ברשיון הקיסר יר"ה, וכולם יעידו שכל דרשותיי רק על טהרת הלב לה' ולבריות, וסור מרע ועשה טוב, ושמירת מצות ה' שבתורתינו, אשר עליהם כבר ניתן לנו רשות והרמנא ללמדן ולקיימן בחסד הקיסר הרחמן יר"ה.

טו] וגם כוונת התפלה היא ממצות ה' שבמקרא ושבתלמוד52, והרי אנו מתפללין הנוסח שמתפללין כל ישראל, וזהו עיקר התפלה אצלנו, רק שעפ"י הקבלה לפעמים אנו מוסיפים תיבות ומזמורים ופסוקים מתהלים53, ואין זו דת חדשה, כי בהרבה מדינות אומרים כן כל ישראל הדרים שם, כי ההוספה אינה עיקר התפלה ולכן יש בה מנהגים רבים בכל מדינה ובכל עיר, ואפי' בעיר אחת נוהגים לומר בבית המדרש כמה מזמורי תהלים שאין אומרים אותן בבית הכנסת שבאותה העיר, כמו מזמור ל' 30 ופ"ו 86, וכן פרשת קטרת54, ועוד כמה דברים ידועים ליהודים הרבה. ומה לי להאריך ולהטריח השרים יר"ה למעלה מעלה, הלא הנה כבר נדפסו סידורים אלו על פי הקבלה באמשטרדם ב' פעמים בהסכמת הגאונים הרבנים דאשכנז והאלאנד, ובזאלקווא ב' פעמים, ובלעמבורג פעם אחת55, בהסכמת הרבנים דמדינות הקיסר רומי56 שהתירו להדפיסם ולהתפלל בהם. אך הוספה זו אינה עיקר אצלנו, דהעיקר הוא כוונת הלב דרחמנא ליבא בעי57, והוא יסוד כל תכלית האדם להיות לו לב טוב ובר לבב58.

טז] חכמת הקבלה נכתבו ונדפסו עליה ספרים רבים בכל דור ודור, כי יש בנו בכל דור מקובלים מחברים ספרים בקבלה ומדפיסים, והם מצויים ביד כל ישראל וגם אצלי. רק כי מודעת זאת59, שאף שכל החכמות כתובות בספרים, אעפ"כ צריך האדם בתחלת לימודו ללמוד אצל רב אחד, ואחר כך יוכל ללמוד בעצמו מהספרים. וכך היה אצלי שבהיותי בן עשרים שנה בערך, במשך זמן שהייתי בויטעפסק, נסעתי משם למעזריטש, והתחלתי שם ללמוד קבלה אצל הרב מ' בער זללה"ה, שכבר הלך לעולמו יותר מכ"ה שנה60, ומאז אני לומד בעצמי מספרים רבים ונכבדים ממקובלים ראשונים ואחרונים כפי שכלי ובינתי. אך סגנון הדרשות שאני אומר לעם, רובא דרובא הם על דרך הפשוט והנגלה, כדי שיבינו כל השומעים באר היטב, רק לפעמים דרך מקרה אני אומר איזה דבר קל מחכמת הקבלה, מה שאפשר להבין ולהסביר למי שלמד קצת בספרי קבלה המצויים ביד הכל, והיינו מה שמגיע מזה איזה תועלת לאהבה את ה' ולירא אותו ולשמור מצותיו ולהתפלל בכוונה מעומקא דליבא. והנה אף שאינני יודע אם יש איזו נפקותא להודיע זה להשרים יר"ה, אך ההכרח אלי לומר האמת כאשר הוא, ולהשיב לאשר נשאלתי מהשרים61 ממי קבלתי דרשותיי. על כן באתי להודיע שעיקר כל דרשותיי הוא מאשר בינותי בספרים, כי אף המעט מחכמת הקבלה שאני אומר דרך מקרה גם כן כתוב בספרי קבלה שנדפסו, רק שתחלת לימודי בספרי קבלה שנדפסו היה אצל הרב הנ"ל.

יז] חכמת הקבלה שהתחלתי ללמוד אצל הרב הנ"ל, ואחר כך אני לומד מהספרים, הנה היא ידיעת עשר ספירות ושמותיהן, ואיך הקב"ה מנהיג ומחיה בהן עולמות עליונים ותחתונים, והספרים השייכים ללימוד זה הם ספר שערי אורה62 ופרדס רמוני'63 ושפע טל64 ועץ חיים65 וכל הנלוה ושייך אליהם, אשר נלאיתי נשוא66 בזכרוני פרטיהם. לבד ספר הזוהר המפורסם הקדמון לכל ספרי המקובלים. אך יש עוד דבר שטועין מקצת בני אדם לקרוא בשם קבלה, והוא להשביע מלאכים קדושים, או אינן קדושים, לעשות איזה אות, הנה אני לא ראיתי שום ספר על זה67 ולא שום אדם שעשה זה, רק שמעתי כן שהיו עושין כן בדורות הראשונים, וגם הרב הנ"ל לא ידע מזה מאומה, וגם אין בידיעה זו תועלת כלל לעבודת ה'.

יח] כל האנשים הנוסעים אלי לשמוע דרשה שאני דורש בבית הכנסת או בבית המדרש בשבתות כמה פעמים בשנה, באשר שנתמניתי למגיד הקהל בלאזנע זה ט"ו שנים ויותר כנ"ל, הנה מיד אחר השבת מוכרחים ליסע לבתיהם כל האנשים שמעיר אחרת, כי אינני מניחם ליכנס אלי68 לחדרי בשום אופן. רק האנשים שיש להם איזה ענין גדול, כגון לפשר ביניהם על סכסוכים רבים שאי אפשר להם לבא לידי גמר נכון בלעדי כנ"ל, או איזו שאלה חמורה באיסור והיתר וגיטין וקידושין, ושאר דברים חמורים ששואלין ממני מעיר אחרת, לפי שלמדתי ספרים הרבה יותר משאר מגידים ורבנים. וכל הנכנסין אלי גם כן אינני מקבל מהם שום מעות ולא שום חפצים בעולם, רק אפשר שהאנשים שאני מפשר ביניהם, כשבאים לבתיהם שולחים איזה סך שרוצים, בלי שום בקשה מהם. ועיקר פרנסתי מקופעצסטווע69, שאני משלם גילדע70 בסורעז71, ואשתי סוחרת בכל מיני תבואה בשוק שבעיר וגם משאר מקומות, וגם יש לה בית בשוק ומחזקת שם שיינקער72 מוכר יי"ש ושכר ושאר משקי' ומלח ושבולת שועל ושאר דברים, ויש לנו מזה הכנסה כמה רובל לשבוע כפי אשר יתן ה', וגם יש לי הכנסה קבועה מקופת הקהל דלאזניע גם כן כמה רובל לשבוע73, כנהוג בכל עיירות ישראל לפרנס המגיד שלהם והמורה להם איסור והיתר. וכל הנ"ל מספיק לי על הוצאות קבועות, כי לאזנע היא עיר קטנה והכל בזול שם ובהמות וחלב הרבה, ולכן אני דר שם ולא בעיר גדולה, וגם במלבושים איני חפץ מלבושי כבוד בטבעי, כאשר נראה בעליל ממלבושיי שאני לבוש פה. אך אעפ"כ לפעמים שולחים לי גם משאר עיירות לצורך הוצאות המתחדשות לפעמים, או שאין ריוח רב לפעמים במשא ומתן של אשתי, אך לא מקופת הקהל, רק איזה יחידים מתנדבים יחד ושולחים לי נדבתם כרצונם בלי שום בקשתי מהם, כי כך הוא הדת והמנהג בכל ישראל לפרנס את הלומד בספרים יום ולילה, ואפילו אם אינו אומר דרשה. אך הנערים הסמוכים על שלחן אביהם או חותניהם, אין שולחים לעולם בגניבה74 ח"ו אפילו פרוטה אחת. כי באמת אילו הייתי חפץ מעות היו נותנים לי סך רב בלעדי הנערים, רק ה' יודע, וכל יודעי ומכירי מנעורי יעידו עלי, שאין חפצי ומגמתי לקבץ מעות ח"ו, רק מה שמוכרח לחיי האדם ולא מותרות75 כלל וכלל, וההכרחי יש לי בלעדי הנערים. ועוד זאת אני מודיע לכל, שכל מי שיאמר שבנו או חתנו גנב ממנו ושלח לי, או אשה שתאמר שבעלה גנב ממנה ושלח לי, הרי עלי לשלם להם בכפלי כפליים, על נאמנותם שיאמרו בהין צדק לפני בית דין כנהוג בין היהודים, כי יודע אני שאני נקי מה' ומישראל76.

יט] האביונים הבאים לפעמים לשמוע דרשה בשבת, ואין להם במה לפרוע בעד מזונות השבת, אזי מבקשים נדבות77 קטנות מאורחים בעלי יכולת לפרוע בעד מזונות השבת, ואחר השבת הולכים מיד לבתיהם כנ"ל.

כ] בארץ ישראל78 יש ד' קהלות גדולות מיהודים, ירושלים וטברי' וצפת וחברון, לבד כפרים קטנים, והם מלוקטים מכל הארצות, ואין להם שום עסק79 ומלאכה ומשא ומתן רק מתפללים ולומדים, ואין להם שום פרנסה שם רק מה ששולחים שלוחיהם לכל הארצות לבקש נדבות מכל איש נדיב לב80 ליתן להם כפי נדבת לבו81, ויש להם כתב שליחות כתוב וחתום בחתימת יד המפורסמים שבא"י, אשר חתימותיהן ניכרות בארצות שבאו משם לא"י. כך הוא המנהג מעולם, וכך הוא הדת שלנו לפרנס ולכלכל עניי א"י שיתפללו שם בעד כל ישראל. והשלוחים הנ"ל בצאתם מא"י מתפרדים לארצות, יש נוסעים לאשכנז והאלאנד שיפרנסו העניים שבאו מאשכנז והאלאנד, כי גם העשירים נעשו שם עניים מחמת חסרון פרנסה, והמותר נותנים לשאר עניים שמשאר ארצות. ויש נוסעים לפולניא שמקדם82. והנה בכל המקומות שמגיעים שם השלוחים הם מראים את הכתב שלהם להרב והגדול שבעיר, והרב כותב לו עוד כתב בקשה, הנקראת מליצה, לעורר רחמנות גדולה בלב כל נדיבי עמנו על עניי א"י, ולהגדיל המצוה הזו בעיני כל ההמון, להיות כי כל ישראל בכל מקומות מושבותיהם מתפללים ומשתחוים נכח א"י דוקא שהוא שער השמים. והנה בספרים הרבה האריכו במעלת א"י ובשבח המחזיקים ומפרנסים את יושביה, וכל רב כותב כפי שכלו ובינתו בספרים וכפי צחות לשונו, ומוסר הכתב להשליח לסבב בעיירות הסרות למשמעת הרב הזה, וכשמגיע השליח למדינה אחרת שיש שם רב אחר מפורסם שם, נוטל שם עוד כתב אחר מהרב ההוא ומסבב גם עמו, עד זמן שובו לדרכו לשוב לביתו לא"י.

כא] והנה כל הנ"ל ראיתי בעיני אצל שליח אחד מא"י שחזר לא"י דרך מדינתינו, מכתבים רבים מהרבנים דאשכנז והאלאנד ושאר ארצות, כמו בערלין ופ"פ דמיין83 והמבורג, וגם מרבני המדינות דפולין גדול וקטן84 שמקדם ושאר מדינות, וכך הוא מפורסם בכל מדינתינו רוסי' לבנה. לכן גם אנכי לא מנעתי מלכתוב לפעמים כתב בקשה לשליח א"י המסבב במדינתינו וסביב לה, לעורר רחמים וחן וחסד85 על אחינו יושבי א"י בלב רחמנים נדיבי עמנו. ולא דרך גזרה לגזור עליהם ח"ו, כי אין בידי שום תוקף ועוז כנ"ל, רק בתפלה ותחנוני' השומע ישמע והחדל יחדל, רק להודיע כי כן מצווה עלינו עפ"י דתינו ושלא לפרוש מן הכלל, ובפרט שאנשי מדינתינו רוסי' לבנה וסביב לה יש להם קרובים רבים משאר בשרם בא"י, שנסעו לשם הרבה מרוסי' לבנה בעוד שהיתה פולין, וגם אחרי כן נסעו מגבול בישינקוויץ ולהלאה כשהיה פולין86, ולפי דתינו הקרוב קרוב הוא חיוב גדול לפרנסו87, כמ"ש בישעי'88 ומבשרך לא תתעלם ח"ו, ובתורת משה89 כתוב כי יהיה בך אביון מאחד אחיך וכו' פתוח תפתח את ידך וכו'. וכבר מפורסם בינותינו אשר גבר עלינו חסד90 הקיסר הרחמן יר"ה, ונתן לנו רשות להחזיק דתינו כמקדם בלי שום רפיון, ועל חסדו הגדול מובטחים כל היהודים בחיזוק ושמירת הדת בכל עוז.

כב] והנה המנהג הוא מקדם וגם עתה לבוא ב' שלוחים מא"י למדינות אלו שהיו פולין מקדם, דהיינו שליח א' מסבב בוואלין ואוקריינא91 וסביבותיהם, ושליח שני מסבב ברוסי' לבנה ומקצת ליטא הסמוכה לה, אך בשאר מדינות ליטא כולן כמו סלוצק פינסק מינסק סלאנים ושאר עיירות גדולות וקטנות, מסבב שם שליח אחד92 משליח א"י אשר בוואלין ומקבץ נדבותיהם ומביא אליו לבראד93. וגם אנשי וילנא94 שולחים נדבותיהם לא"י כשאר כל ישראל, רק שאיני יודע אם מוסרים ליד שליח השליח שמא"י הנ"ל, או שולחין בעצמן לשליח א"י, או שולחין לבראד ומשם לסטאמבול על ידי סוחרים. ואיך שיהי' עכ"פ איני יודע מה פשעי מה חטאתי יותר מכל ישראל אשר נהגו כך מימות עולם, וגם עתה נוהגים כך ברוב בטחונם על רוב חסדי הקיסר הרחמן יר"ה. ואם על חשש גניבת הנערי'95 מאביהם או חותניהם, הנה הגם שאין הדבר נוגע אלי לבדי דוקא, מאחר שיש להשליח כתבים הרבה בלעדי, וגם מה פשעתי בזה הלא לא בקשתי מהם לגנוב ח"ו, אך אעפ"כ עלי לשלם בכפליים לכל אשר יאמר בהין צדק כנ"ל, מפני שידוע לי ולכל מדינתינו שאינו כן. אך אם אעפ"כ הוא נגד רצון הקיסר יר"ה, בודאי חלילה חלילה לי להרים ידי לכתוב מליצה אפי' אות אחת מהיום והלאה, ועל העבר גודל בטחוני ברוב חסדי הקיסר הרחמן יר"ה כי עמו הסליחה96.

כג] אותו האיש מעיר וואלפע97, ידוע ומפורסם לכל שרצה להיות רב גדול במאד, שיסעו מכל העיירות לשמוע דרשותיו ויתנו לו מעות הרבה, באמרו שהוא דורש טוב יותר מחבירו בן עירו מ' שלמה98, וגם היה מסבב בכמה מקומות ודרש הרבה ובקש ממון הרבה99, ולפי שלא קבלו אותו לרב ולא נתנו לו מעות כרצונו נהפך לבו לשנוא100, ונסע לוילנא בחניפות וחלקלקות אולי יתנו לו שם מעות, ולא נתנו לו גם שם כרצונו, ונסע משם בפחי נפש זה זמן רב מאד, ולא נסע עוד לשם.

מ' אהרן101 הלך לעולמו זה יותר מכ"ה שנים, ומ' שלמה גם כן נפטר זה זמן רב102, ואיני יודע למה מזכירים אותם לי103, כי לא הייתי אצלם מעולם.

ויתר הדברים אפרש בעל פה,

נא' זלמן בן ברוך

תפלה קצרה ובקשה שטוחה ופרושה לפני השרים יר"ה למעלה מעלה, להתנהג עמי במדת החסד והרחמים, לצוות להמעתיק ללשון רוסי', שקודם שיעתיק על לבן יושלח אלי השחור104 לקרות לפני תחלה, כי במעט שינוי לשון ישתנה הענין ח"ו, נא ונא.


1) דברי העדות שלפנינו, שכתב רבינו בין הימים ח-יא מ"ח, נדפסו ב"כרם חב"ד" גליון ד ע' 45 (מתוך כת"י שנתגלה בארכיון הגנרל-פרוקורור שבפטרבורג). אגרות קודש ח"ב מהדורת תשנ"ג אגרת ו (הנוסח הוגה עפ"י צילום כתי"ק שנדפס שם ע' 54 ואילך).

עפ"י המסמכים שהתפרסמו שם נודע לנו, שבח' מ"ח הביאו את רבינו למאסר בפטרבורג, ובאותו יום התחילו לחקרו. שאלוהו 11 שאלות, על 9 מהם השיב בעל פה, ועל שנים לא היה מסוגל להשיב כראוי בלי מתורגמן (שם ע' 43-42). הגנרל פרוקורור הודיע על כך לקיסר ובאותו יום התקבלה פקודת הקיסר לכתוב את דברי העדות בשפת היהודים (שם ע' 44).

בדברי העדות משיב גם על שתי השאלות הנ"ל, אך לא רק עליהן. בס"ה משיב כג תשובות (סעיפים ד-יא מסומנים גם בספרות 11-4). נראה ששאלוהו עוד שאלות בעל פה (ראה בסוף "למה מזכירים אותם לי ... ויתר הדברים אפרש בעל פה").

דברי העדות נמסרו לתרגום בי"ב מ"ח (שם ע' 61), ואם כן נכתבו דברי העדות בין הימים ח-יא מ"ח.

תמצית דברי רבינו האמורים בתשובות שלפנינו מבוארים גם באג"ק אדמו"ר הצמח צדק לעיל ח"א אגרת ט.

כדי להקל על המעיין, יורשמו כאן שתי השאלות הנ"ל ותמצית התשובות:

השאלות: 3) ממידע שנתקבל הנך נחשב לעומד בראש כת יהודית חדשה שמקורה בעיירה קרלין, ומכונה "סוחוד" [חסידים]. ענה תשובה אמיתית לשאלה, מה ההבדל בין זה להלכה היהודית הרגילה? 5) במה חשיבות העיקרית [של הכת], ואיך מושכת אליה את הציבור או היהודים האחרים?

תמצית התשובות (אחרי ההקדמה כללית, שהחסידות אינה דת חדשה ח"ו):

א) עבודת ה' כולל תורה ותפלה.

ב) חובת התפלה בכוונה.

ג) לימוד כוונת התפלה.

ד) בדורות הקודמים האריכו בתפלה בכוונה.

ה) רבנים שאינם הגונים קנו הרבנות מהשרים.

ו) הם השפילו מעלת התפלה והגביהו הלימוד בחריפות.

ז) כשהתפשטה מלכות רוסיא לפולין נפלה ממשלת הרבנים הנ"ל.

ח) התעוררו להתפלל בכוונה ובתנועות.

ט) המתפללים בכוונה הם מיעוט ונקראים חסידים.

י) בווילנא קוראים להם קרלינר ומוציאים עליהם דיבה מפני השנאה.

יא) המנהג למנות מגיד הדורש בבית הכנסת.

יב) ככה אצלנו ניתוספו רבנים ומגידים הדורשים דברי מוסר השייכים לתפלה וגדולת הבורא וטהרת הלב וכך הן דרשותיי.

יג) גם שאר האנשים חפצים יותר לשמוע דרשותיי, וכן מפשר אני בסכסוכים ברצונם, ולא בתוקף ועוז.

יד) נתמניתי מגיד בלאזנע ערך ט"ו שנים ויותר, ודרשותי הם כנ"ל, ואינה דת חדשה, ומחמת קנאה יחפו עלי דברים כוזבים.

טו) מנהגי נוסח התפלה וסידורים שעפ"י הקבלה.

טז) התחלתי ללמוד קבלה אצל המגיד ממזריטש, ואחר כך בינותי בספרים, אבל הדרשות הם רובא דרובא על דרך הפשוט והנגלה.

יז) תוכן ושמות ספרי הקבלה.

יח) מהאורחים הבאים איני מקבל מעות, רק ממסחר של אשתי, ומקופת הקהל עבור המגידות, וקצת מעמד הנהוג.

יט) מבקשים נדבות מאורחים בעלי יכולת לשלם עבור מזונות השבת של האביונים הבאים.

כ) תמיכת יושבי אה"ק, השד"רים ומכתבי המלצה מרבני חו"ל.

כא) גם אנכי לא מנעתי מלכתוב כתב בקשה לעורר רחמים, אבל לא דרך גזירה.

כב) שליח אחד מסבב בוואלין כו', שליח שני ברוסי' הלבנה כו', ויש שולחים דרך בראד, ומה פשעי יותר מכל ישראל שנוהגים כך.

כג) הרב מוואלפא נהפך לבו לשנוא, והרבנים אהרן ושלמה מקרלין לא הייתי אצלם מעולם.

2) הפריוולענע: השלטונות.

3) שלעדסטווע: חקירה ודרישה.

4) דמינסק . . ונתברר שם: בשנת תקנ"ה פרצה מחלוקת המתנגדים נגד החסידים במינסק (ראה הרב מלאדי ומפלגת חב"ד ח"א ע' 68. חסידים ומתנגדים ח"א ע' 185-195), ופנו אל שלטונות הפלך בתביעה לעצור את התארגנות החסידים (שם ע' 193, ובהערה 37), לפי חוק הקיסר לאסור על יסוד אמונה חדשה (שם ח"ב ע' 269 וע' 274). ועל פי האמור כאן נתברר שם, שהחסידות אינה דת חדשה. וראה גם לקמן אגרת עד (במענה על הטענה השמונה עשר).

והיינו שבשנת תקנ"ד מינו קהל מינסק שלשה מאנשי הקהלה לטפל בסגירת המנין החסידי בעירם ("חסידים ומתנגדים" ע' 192). נראה שלא הצליחו בזה, אמנם באגרת שלהם מיום כ"ו תשרי תקנ"ז (שם ע' 193) כותבים "הי' לנו בעז"ה סייעתא דשמיא תוקף ועוז מהייענעראל גובערנאטאר שלנו, וצווה לנו לכתוב על היהודים כטוב בעיני אלקים ואדם ע"פ הדת והדין, שלא יהי' עוד כזאת בישראל, שלא יהיו כשתי תורות", ובהמשך לזה מחליטים שם "שלא להניח אותם להתפלל במנין בפני עצמו בשום פעם אף במנחה ומעריב".

נראה שבעת כתיבת המכתב ההוא הכינו עצמם להגיש הדבר לבירור לפני שלטונות מינסק (ראה כרם חב"ד שם ע' 211-210), ואחר החקירה ודרישה "נתברר שם שהכל דת א' ואין שום דת חדשה ח"ו". ובאם כנה השערה זו, א"כ היה הבירור הזה במשך השנים תקנ"ז-ח.

אמנם מלשון רבינו לקמן אגרת עד במענה לטענה יח, נראה שהיה הפסק הזה קשור לאשר "אנשי ק"ק סלוצק . . עשו רדיפות גדולות להחסידים דלאחאוויץ".

מסגנון הדברים "לפי הנשמע בבירור", כאן וגם בסימן הבא סעיף יח, נראה, שהחקירה ודרישה שבמינסק לא היתה למראה עיני רבינו.

5) יר"ה: ירום הודם.

6) באהא מאליצא: תפילה לאלקים, עבודת ה'.

7) התפלה: עוד בענין עבודת התפלה, ראה לעיל אגרת ט, ובהנסמן בהערות שם. מבוא פרק ה.

8) ומחיה . . משתחוים: נחמי' ט, ו.

9) על הארץ ומתחת אין עוד: ואתחנן ד, לט.

10) אין עוד מלבדו: שם ד, לה.

11) וממליך מלכים ולו המלוכה: פיוט וכל מאמינים.

12) בכל לב ונפש: ע"פ מ"ב כג, ג.

13) לעשות הטוב והישר: ע"פ ראה יב, כח.

14) בעיני אלקים ואדם: ע"פ משלי ג, ד.

15) בכל מכל כל: ע"פ סוטה ה, א. נוסח ברכת המזון.

16) בצל כנפיו: ע"פ תהלים יז, ח.

17) יר"ה: ירום הודו.

18) שנקרא מלך מלכי המלכים: אבות פ"ג מ"א, ובכ"מ.

19) הוי מתפלל בשלומה של מלכות: אבות ג, ב.

20) נשאר לו לזכרון במוחו ולבו כל היום: ראה בארוכה לעיל אגרת כ.

21) בספרים . . שלפני מאתיים שנה: ראה כרם חב"ד שם הערה 12. ואולי עיקר הכוונה לספר השלחן ערוך של מהר"י קארו חאו"ח רס"י צג: "ישהה שעה אחת קודם שיקום להתפלל כדי שיכוין לבו למקום ושעה אחת אחר התפלה". וראה גם לקמן אגרת עד (מענה לטענה התשיעית אות ג הא').

22) ב' שעות ויותר: ראה לקמן אגרת פא, ובהנסמן בהערות שם.

23) וקנו או שכרו הרבנות משר העיר: כותב בזה גם בסימן הבא בתשובה לשאלה התשיעית. וראה במועתק ב"כרם חב"ד" שם ע' 134 ואילך. שו"ע רבינו הל' נזקי גוף ונפש סי"ז.

24) קאנסעש: כתב הסכמה.

25) והיו נקראים בשם חסידים מימי עולם: במס' ברכות לב, ב (מקור הדין הנ"ל בשו"ע רס"י צג): חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין שעה אחת.

26) הקיסרית רוסי': יקטרינה הגדולה (וראה כרם חב"ד שם הערה 16).

27) שהומלך שם ממנה . . שכשנחלקה . . לגמרי: בשנת 1764 פעלה הקיסרית להמלכתו של סטניסלב אוגוסט פוניאטובסקי על פולין, בה בשעה שיקל הסיים הפולני את ההחלטה לפירוק ועד ארבע ארצות והקהלים היהודיים, ומאז החלה שקיעתם עד לביטולם הגמור עם חלוקת פולין בשנת 1772.

28) אוקאז: פקודת-חוק.

29) רק בשבת וי"ט: ראה גם לקמן אגרת פב: אך בשבתות וימים טובים שגם כל בעלי עסקים יש להם פנאי ושעת הכושר להאריך בתפלתם.

30) לעשות תנועות: גם במענות שהשיב רבינו בעל פה אמר (כרם חב"ד גליון 4 ע' 43), שיש מבין החסידים המתפללים בתנועות הגוף ומחיאות כף. וראה גם לעיל אגרת נד "במקהלות בקולי קולות מקרב איש ולב עמוק וכל עצמותי תאמרנה".

31) אומרים מקצת אנשים שונאינו: ראה גם לעיל אגרת י (וגם בתנועות משונות). וראה בנסמן בכרם חב"ד שם הערה 20.

32) ראו זה חדש: ע"פ קהלת א, י.

33) לא שערום אבותינו: ע"פ דברים לב, יז.

34) בנחמיה סי' ח': בתרגום לצרפתית נוסף כאן הציון לפס' ו.

35) מפזז ומכרכר: שם נוסף הציון לשמואל ב פרק ו, פס' ה יד טו.

36) מודעת זאת: ע"פ ישעי' יב, ה.

37) בכל מכל כל: ע"פ סוטה ה, א. נוסח ברכת המזון.

38) כינו להם . . קארלינר: ראה גם לקמן אגרות עד (במענה לטענה התשיעית, אות א הב'). עה. עו. עז. ובנסמן בכרם חב"ד שם הערה 23 (וראה במלשינות לקמן שם בשוה"ג לטענה התשיעית: מפני שלאחר מות שני המחברים הנ"ל, היינו בעש"ט ור' בער מעזוריטש, הי' בק' קאלרין גובערני' מינסקע אהרן ושלמה, הראשונים המה אשר הלכו בעקבותם).

39) שאין הנערים גונבים: בזה משיב על המלשינות (כרם חב"ד שם ע' 29) "גם יוצאי חלצי, בניי, גזלו את כל כספי ... ועשו דרכם לאותו זלמן בן ברוך אשר בלוזני". וראה גם לקמן מענות יח, כב. לקמן אגרת עד (במענה לטענה השלש עשרה).

40) הס מלהזכיר: ע"פ עמוס ו, י.

41) שהם בעלי מחלוקת: ראה כרם חב"ד שם בנסמן בהערה 24 ובע' 162 ואילך.

42) מנהג . . הנקרא מגיד: על החילוק בין רבנים למגידים ובין המגידים של המתנגדים לשל החסידים ראה אגרות קודש אדמו"ר הצמח צדק ח"א אגרת ט.

43) קאזאנייע: דרשה.

44) צוק העתים: ע"פ דניאל ט, כה.

45) קה"ג: קהל גובערסקי (ועד הקהל של הפלך). עד שנת תקנ"ז היה ועד הקהל של הפלך במוהילוב, ואחר כך הועבר לוויטבסק. ראה לעיל אגרת ח משנת תקמ"ז "קהל גובערסקי דק"ק מאהליב", גם בכרוז הגר"א מי"א תשרי תקנ"ז ("חסידים ומתנגדים" ע' 187) "קהל גובערסקי ק"ק מאהילאוו", אבל באגרת נב משנת תקס"ה "ובבואם מוויטעבסק . . מקהל גובערניע הנ"ל".

46) חתימת יד חלקים . . ועקסלין: שאחר מתן פסק-הדין יוכל רבינו לחזק את פסק-הדין על ידי שיכתוב בעצמו וועקסל (שטר חוב) על הבלאנק הזה ולמסרו לבעל-דין שכנגדו. ראה גם לקמן אגרת קכ.

47) ועכשיו אני בלאזנע ערך ט"ו שני' ויותר: היינו משנת תקמ"ג, שאז נתמנה למגיד הקהל כדלקמן. דבר זה תואם למ"ש כ"ק בנו אדמו"ר האמצעי אודות כ"ק אביו, בכמה אגרות (ראה תולדות חב"ד בארה"ק ע' 25) "באור תורתו הופיע עלינו זה שלשים שנה", "אשר נטע בתוכם זה שלשים שנה מאור תורתו אמת", "באור תורה ועבודה . . אשר נטע בתוכינו זה שלושים שנה" וכיו"ב, היינו משנת תקמ"ג עד להסתלקותו בשנת תקע"ג.

48) ואין בפי רמיה: ע"פ תהלים לב, ב. מיכה ו, יב.

49) מה פשעי מה חטאתי: ע"פ בראשית לא, לו.

50) מחוייב ללמד: ראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"א ה"ח: מ"ע של תורה על כל חכם וחכם מישראל ללמד את כל התלמידים אעפ"י שאינן יוצאי יריכו, שנאמר ושננתם לבניך וגו' וקבלו חכמים בנים אלו תלמידיך.

51) יצוה נא חסדו: ע"פ תהלים מב, ט.

52) שבמקרא ושבתלמוד: ראה לעיל אגרת י ובהנסמן בהערות שם. אג"ק אדמו"ר זי"ע חי"ב אגרת ד'רכה.

53) מוסיפים תיבות ומזמורים ופסוקים מתהלים: כבר בכתבי המתנגדים של שנת תקל"ב מתלוננים המתנגדים על שינוי נוסח התפלה על ידי החסידים (קונטרס זמיר עריצים כתבים ב. ג. ז. חסידים ומתנגדים ח"א ע' 45. 53. 67).

54) מזמור . . קטרת: שבנוסח החסידי אומרים אחרי הודו – מזמור שיר חנוכת, ולפני שיר של יום – תהלה לדוד, ולפני התפלה – פרשת הקטורת.

55) באמשטרדם ב' פעמים . . בזאלקווא ב' פעמים ובלעמבורג פעם אחת: בכרם חב"ד שם הערות 39-37 פירש: הכוונה כנראה לסידור "שער השמים" לבעל השל"ה שנדפס באמשטרדם תק"ב, ולסידור "משנת חסידים" שנדפס שם בשנת תקכ"ד. ובזאלקווא ב"פ, בשנת תק"ד נדפס שם הסידור "משנת חסידים", ובשנת תקמ"א סידור האר"י, ובלעמבורג פ"א, הוא סידור האר"י שתיקן ר' אשר מרגליות . . ונדפס שם בשנת תקמ"ח.

ואף שלא ידענו ברור באיזה סידור שעל פי הקבלה מדובר כאן, מכל מקום סברתו בקשר שלושת הסידורים הראשונים נראית דחוקה לכאורה, שהרי לקמן אגרת עד (במענה לטענה התשיעית) כותב רבינו "זה כבר למעלה מארבעים שנה מאז שנדפסו באמשטרדם בהסכמת הרבנים המקומיים . . ואחר כך . . בערים זאלקווא ולעמבערג, גם כן בהסכמת הרבנים דשם", והיינו שבאמ"ד נדפסו בסמיכות לפני שנת תקכ"א ובזאלקווא נדפסו אחר כך. ולפי סברתו, נדפסו באמ"ד בשנים תק"ב; תקכ"ד, ובזאלקווא (הראשון) בתק"ד. ובאמת נדפסה ההוצאה הראשונה של סידור השל"ה באמ"ד תע"ז, יותר משמונים שנה לפני המאסר. גם רוב ההסכמות שם הם מרבני קראקא לובלין ופוזנן, וכאן כותב שההסכמות הם מרבני אשכנז והאלאנד. ועדיין צ"ע.

56) בהסכמת הרבנים דמדינות הקיסר רומי: בשער הסידור מפורש שנדפס "תחת ממשלת . . קיסר רומישר . . יוזפיס השני יר"ה", והכוונה לקיסר אוסטריה שנחשב לממשיך "הקיסרות הרומית הקדושה של האומה הגרמנית".

57) רחמנא לבא בעי: בסנהדרין קו, ב וברש"י.

58) ובר לבב: ע"פ תהלים כד, ד.

59) מודעת זאת: ע"פ ישעי' יב, ה.

60) יותר מכ"ה שנה: הסתלקותו של הרב המגיד ממזריטש היתה בי"ט כסלו תקל"ג.

61) לאשר נשאלתי מהשרים: ראה כרם חב"ד שם ע' 43, בשאלה 4: "מה מקורה של כת זו". ואולי נשאל ע"י השרים עוד שאלות שלא נרשמו (ראה הערה בתחלת הסימן).

62) שערי אורה: מאת ר' יוסף ג'יקאטיליא.

63) פרדס רמוני': מאת ר' משה קורדובירו.

64) שפע טל: מאת ר' שבתי שעפטיל הלוי הורוויץ.

65) עץ חיים: מאת ר' חיים ויטאל.

66) נלאתי נשוא: ע"פ ישעי' א, יד.

67) לא ראיתי שום ספר על זה: ראה גם לקמן אגרת עד (במענה לטענה הא').

68) אינני מניחם ליכנס אלי: השווה ל'תקנות דלאזניא' (משנת תקנ"ה), לעיל מג סעיף [ח].

69) קופעצסטווע: מסחר, תגרות.

70) גילדע: מס, ואולי מס לאיגוד סוחרים. וראה גם במענות שנתן בע"פ (כרם חב"ד שם ע' 42 מענה 2): פרנסתו באה לו מאשתו הסוחרת בלחם ושאר מצרכים, הוא חבר בגילדת הסוחרים מדריגה שלישית, ומפריש אחוז מהונו. בבעלותו בית מזיגה בביתו, וההתחלה מכסף שנאסף מיהודים אחרים לפי ההלכה היהודית.

71) בסורעז: בפלך ויטבסק, צפונית ללאזני.

72) שיינקער: מוזג (בבית ממכר למשקאות).

73) לשבוע: מלה זו מחוקה בתצלום כתה"י, ונוספה (בכרם חב"ד שם) ע"פ התרגום לצרפתית. בהקדמה לס' 'שארית ישראל', קלוזש תרפ"ד, מספר ר' ישראל יפה בשם "זקן אחד מעיר הזאת" – לאזני – כי משכורתו של רבינו היתה רובל ומחצה לשבוע, בנוסף ל"קמח דגן כמה שיצטרך בכל שבוע ושבוע".

74) אין שולחים לעולם בגניבה: ראה לעיל במענה י, ובנסמן בשוה"ג שם.

75) ולא מותרות: ראה בנסמן ב"כרם חב"ד" שם הע' 57.

76) נקי מה' ומישראל: ע"פ במדבר לב, כב.

77) אזי מבקשים נדבות: ראה לעיל אגרת נז (אלול תקנ"ח, זמן קצר לפני כתיבת המענות שלפנינו) "להוצאות הגארקיך כי רבה היא בשנים אלו אשר מתחדשים תמיד אנ"ש חדשים לבקרים הולכי רגלים דלים ואביונים נקיים אשר ההכרח ליתן להם גם צידה לדרך מלבד מזון ומחיה בשערינו".

78) בארץ ישראל: עתה בא להשיב על המלשינות שאוסף כספים ושולח לחו"ל "להיות עזר למהפככה שבארץ צרפת" (כרם חב"ד ע' 29). את המענה שלפנינו ניסה להפריך אביגדור במלשינותו השניה, ורבינו משיב על דבריו לקמן אגרת עד, במענה לטענה השביעית.

79) ואין להם שום עסק: ראה "תולדות חב"ד בארה"ק" פ"מ, שעיקר כוונת רבותינו ביסוד הכולל הוא לתמיכת היושבים באהלה של תורה שאין להם שום עסק.

80) נדיב לב: ע"פ ויקהל לה, כב.

81) כפי נדבת לבו: ע"פ תרומה כה, ב.

82) לפולניא שמקדם: היינו פולין שלפני סיפוחה לרוסיא.

83) ופ"פ דמיין: ופרנקפורט שעל נהר מיין.

84) דפולין גדול וקטן שמקדם: פולין גדול היא צפון מערב מלכות פולין, שחלקה סופח לרוסיא; פולין קטן היא דרום מערב מלכות פולין, לימים גליציה, שסופחה לאוסטריא.

85) רחמים וחן וחסד: ע"פ נוסח ברכת המזון.

86) אחרי כן . . כשהיה פולין: היינו אחרי החלוקה הראשונה של פולין בשנת 1772, כאשר הערים פולוצק ויטבסק מוהילוב סופחו לרוסיא, ולפני החלוקה השניה בשנת 1793, כאשר גם הערים מינסק פינסק סופחו לרוסיא. בתקופה זו היתה בישינקוויץ קרוב לגבול.

87) חיוב גדול לפרנסו: שו"ע יו"ד סרנ"א ס"ג.

88) בישעי': נח, ז.

89) ובתורת משה: דברים טו, ז-ח.

90) גבר עלינו חסד: ע"פ תהלים קיז, ב.

91) ב' שלוחים . . בוואלין ואוקריינא . . ברוסי' לבנה: נוהג זה התחיל בעיקר בשנת תקנ"ו, כדלעיל אגרת נה וב"תולדות חב"ד בארה"ק" ע' יד. אבל כבר בשנים הקודמות נהגו לפעמים כך, כמצויין ב"כרם חב"ד" שם הערה 68.

92) מסבב שם שליח אחד: לא נראה שהכוונה לציר נאמן הגבאי הכללי ר' יעקב מסמוליין, שהרי הוא גבה בעיקר (לא בעיירות ליטא, כ"א) בעיירות רוסיא הלבנה. גם לא היה כותב עליו רבינו שהוא שליח שני של השליח מא"י לוואלין. אלא הכוונה לאחד השד"רים שהיו בוחרים מפעם לפעם (ראה "תולדות חב"ד בארה"ק" ע' יג).

93) ומביא אליו לבראד: היה שם מרכז ארצישראלי (ראה בהנסמן ב"כרם חב"ד" שם הערה 70), אבל כאן כותב רק, ששם היה מוסר השליח השני את המעות לידי השליח מא"י, שהיה חוזר לא"י דרך ברודי. משלוח המעות לא"י דרך ברודי נזכרת באגרות רבות, אלא שבדרך כלל היה נוסע מברודי לא"י דרך סטמבול, כנזכר כאן, וכאשר התגברה מלחמת רוסיא-טורקיא ולא יכלו השלוחים מרוסיא לנסוע דרך טורקיא, היה נוסע מברודי לא"י דרך טריעסט (ראה "תולדות חב"ד בארה"ק" ע' יד).

94) וגם אנשי וילנא: ראה גם לקמן סוף אגרת פט: "הסך שקבלו בווילנא דבר חדש".

95) חשש גניבת הנערי': הנזכרת במלשינות, וכבר הזכיר זאת לעיל במענות י; יח.

96) כי עמו הסליחה: ע"פ תהלים קל, ד.

97) האיש מעיר וואלפע: מו"ה חיים ב"ר קרפיל. אודותיו ראה לעיל אגרת ט. "כרם חב"ד" שם ע' 129. בית אהרן וישראל גליון נו ע' קמח. גליון קלז ע' קנט הערה 5, וע' קסה הערה 41. קובץ ישורון כב ע' תתצ ואילך.

98) בן עירו מ' שלמה: הכוונה לאדמו"ר ר' שלמה מקארלין, ששם גר גם הוואלפער הנ"ל.

99) ובקש ממון הרבה: ראה אגרות קודש אדמו"ר הצמח צדק אגרת טז: "הדרך מרבינו הק' אאזמו"ר זלה"ה שנמאסו אצלו הענינים המותרים, ושמעתי ממנו שהרב דוואלפע תלמיד הה"מ ז"ל שאמר שנצרך לו ששים ק"כ לשבוע על איזה דבר מהתנהגות ביתו על כן חיפש לו מקום, ואמר על זה, שאמרו במעזריטש, שתולעת אוכלת בו, באמרו איך דארף, ווארום ווער איז דער איך כו' עכ"ל".

100) נהפך לבו לשנוא: ע"פ תהלים קה, כה.

101) מ' אהרן: הכוונה לאדמו"ר ר' אהרן מקארלין, שנסתלק בי"ט בניסן תקל"ב.

102) זה זמן רב: בכ"ב בתמוז תקנ"ב.

103) למה מזכירים אותם לי: גם בחקירות של החסידים שנאסרו אז, שאלו אצל כל אחד, מה יודעים על שני האדמו"רים מקארלין (ראה "כרם חב"ד" שם ע' 65).

104) השחור: טיוטא, שבלשון רוסיא נקראת "טשערנאוויק" מלשון "שחור".


נח) מ"ח תקנ"ט; ; תשובות לחקו"ד בעת המאסר הראשון