אגרת ו

[לערך תקמ"ה]

אהוביי1 אחיי אל נא תרעו2, ריעים האהובים3 ליוצרם ושנואים ליצרם, ואל יעשה4 אדם עצמו רשע שעה אחת לפני המקום, אשר בחר בה מכל היום להקהל ולעמוד5 לפניו בשעה זו, שהיא עת רצון6 לפניו להתגלות, לבוא אל המקדש מעט7, לפקוד לשכינת כבודו השוכן אתם בתוך טומאותם8, ולהמצא לדורשיו9 ומבקשיו ומייחליו.

והמספר בצרכיו מראה בעצמו שאינו חפץ להתבונן ולראות בגילוי כבוד מלכותו, ונעשה מרכבה טמאה10 לכסיל העליון, שנאמר עליו לא יחפוץ כסיל11 בתבונה כו'12, כמ"ש הזהר והאריז"ל13, דהיינו שאינו חפץ להתבונן ולראות ביקר תפארת גדולתו14 של מלך מה"מ הקב"ה15, הנגלות למעלה בשעה זו, וגם למטה אל החפצים להביט אל כבודו וגדלו, המתעטף ומתלבש בתוך תיבות התפלה הסדורה בפי כל, ומתגלה לכל אחד לפי שכלו ושורש נשמתו, כדכתיב לפי שכלו יהולל איש16, יהלל כתיב. ומלכותא דרקיע כעין מלכותא דארעא17, שדרך המלך להיות חביון עוזו18 בחדרי חדרים וכמה שומרים על הפתחים (עד) אשר כמה וכמה מצפים ימים ושנים לראות עוזו וכבודו, וכשעלה רצונו19 להתגלות לכל, והעביר קול בכל מלכותו20 להקהל ולעמוד לפניו להראותם כבוד מלכותו ויקר תפארת גדולתו, מי שעומד לפניו ואינו חושש לראותו ומתעסק בצרכיו כמה גרוע וסכל ופתי הוא, ונמשל כבהמות נדמה21 בעיני כל הבריות. וגם הוא בזיון המלך, בהראותו לפניו שאינו ספון22 בעיניו לקבל נחת ושעשועים מהביט אל כבודו ויפיו יותר מעסק צרכיו. וגם הוא מתחייב בנפשו למלך על הראות קלונו ובזיונו את המלך לעין כל רואה, ועל זה נאמר וכסילים מרים קלון23, כלומר אף שהוא כסיל לא יהי' מרים קלון שיהי' נראה הקלון לעין כל. ועל כן קבעו חז"ל בתפלה24 כאלו עומד לפני המלך25, עכ"פ יהי' מראה בעצמו כאלו עומד כו' לעין כל רואה בעיני בשר אל מעשיו ודיבוריו, אף שאין לו מחשבה לכסיל. ועל זה הענין26 נתקן27 כל התפלות למתבונן בהם היטב. ומי שאינו מראה כן מתחייב בנפשו28, ועליו אמרו בזהר הק'29 דאנהיג קלנא בתקונא עילאה ואחזי פרודא ולית ליה חולקא באלהא דישראל ר"ל.

על כן שליחותייהו דרז"ל קא עבידנא לגזור גזירה שוה לכל נפש30, שלא לשוח שיחה בטלה משיתחיל הש"ץ31 להתפלל התפלה עד גמר קדיש בתרא שחרית ערבית ומנחה32 וכו'. והעובר על זה בזדון ישב על הארץ33, ויבקש מג' אנשים34 שיתירו לו נידוי שלמעלה35, ושב ורפא לו36 ולא חל עליו שום נידוי למפרע כל עיקר, כי מתחלתו לא חל כי אם על המורדים והפושעים37 שאינם חוששים כלל לבקש כפרה מן השמים ומן הבריות על העון פלילי38 הזה, וגם דוקא כשמדברים בזדון בשאט נפש39 ולא על השוכח או שנזרקו מפיו כמה תיבות בלא מתכוין שאין צריך התרה כלל. ובוחן לבות וכליות אלקים צדיק40.

הטיבה ה' לטובים ולישרים בלבותם41.

שניאור זלמן במו"ה ברוך נ"י מלאזני


1) נדפסה באגה"ק שבתניא אגרת כד, ובשלימות – בהוצאת תר"ס. ההשלמה בכת"י 1007 שכג, ב. 1300 ג, ב. האגרת מועתקת בכת"י 1075 48, א. 2000 יט, א. וכת"י ירושלים 1467 לב, ב. ירושלים 2916 יג, א (הב'). ירושלים 3496 נז, א. ירושלים 6299 ה, ב (בחתימה: "שנייאר זלמן במו"ה ברוך נ"י מלאזני"). ובכת"י הסמינר 2119 (בכותרת: "גם זה מדבר קדשו שיחי'").

לשון החתימה "במו"ה ברוך נ"י" מורה שנכתבה לפני שנת תקנ"ב (ראה מבוא פרק ב).

כת"י ירושלים 1467 נעתק בשנת תקנ"ב, ואם כן נכתבה לפני שנת תקנ"ב.

כת"י 6299 נעתק בשנת תק"נ, וכת"י הסמינר כולל אגרות עד תחלת תק"נ, ואם כן נכתבה האגרת לפני שנת תק"נ.

וכיון שרבינו הי' מוסיף את שם עירו "מלאזני" בחתימתו, רק בשנים הראשונות להתיישבותו בה, היינו בסמיכות לשנת תקמ"ג (ראה לעיל אגרת ב). אם כן יש מקום לשער שנכתבה לערך בשנת תקמ"ה.

המ"מ ותיקונים לאגרת זו (מלבד המוסגרים בחצאי ריבוע), נעתקו מקונטרס "מראה-מקומות, הגהות והערות קצרות לספר של בינונים" לכ"ק אדמו"ר זי"ע (נמצא בדפוס), ו"לוח התיקון" שבסוף ס' התניא.

2) אל נא תרעו: ע"ד מראשית יט, ז.

3) רעים האהובים: [נוסח ברכת שמח תשמח].

4) ואל יעשה: ע"ד עדיות ה, ו.

5) להקהל ולעמוד: מג"א ח, יא. להעיר ממחז"ל אין עמידה אלא תפלה (ברכות ו, ב).

6) שהיא עת רצון: ברכות ח, א. לעיל [אגה"ק] ס"א.

7) המקדש מעט: מגילה כט, א. למקדש מעט אר"י אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל.

8) השוכן אתם בתוך טומאותם: ויקרא טז, טז.

9) ולהמצא לדורשיו: [ע"ד דה"א כח, ט].

10) מרכבה טמאה: נזכר ג"כ ח"א פח"ט.

11) לא יחפוץ כסיל: משלי יח, ב

12) בתבונה כו': גו'?.

13) והאריז"ל: אולי הכונה לע"ח של"ב ב'.

14) ביקר תפארת גדולתו: ע"ד מג"א א, ד.

15) מה"מ הקב"ה: ברכות כח, ב.

16) לפי שכלו יהולל איש: משלי יב, ח.

17) ומלכותא דרקיע כעין: להעיר מברכות נח, א מל' דארעא כעין מל' דרקיע. לעיין ביפה עינים.

18) חביון עוזו: חבקוק ג, ד. ועייג"כ סוף ביאור הדרוש ליוהכ"פ שבלקו"ת.

19) רצונו: ברצונו?

20) והעביר קול בכל מלכותו: ע"ד ריש עזרא וסוף דה"ב.

21) ונמשל כבהמות נדמו: ע"ד תהלים מט, יג.

22) ספון: חשוב. תוס' ד"ה ספון מו"ק כח, א.

23) וכסילים מרים קלון: משלי ג, לה.

24) קבעו חז"ל בתפלה: לשון כזה ברכות לג, א. [ספר ה]יד [הלכות] תפלה [פרק] ב [הלכה] א.

25) בתפלה כאלו עומד לפני המלך: [ראה הל' תפלה להרמב"ם פ"ה הי"א].

26) וע"ז הענין: עמידה לפני המלך?.

27) נתקן: [נ"א: נתקנו].

28) בנפשו: [נ"א: בנפשו הוא].

29) בזהר הק' דאנהיג כו': [זח"ב קלא, ב]

30) שוה לכל נפש: ל' הש"ס [כתובות ז, א. נ"א: מאנשי שלומנו הקבועים במנין].

31) שלא לשוח שיחה בטלה משיתחיל הש"ץ: [ראה גם לקמן אגרת סז. עוד בענין עבודת התפלה, ראה לקמן אגרת ט, ובהנסמן בהערות שם. מבוא פרק ה].

32) ערבית ומנחה: מנחה וערבית? נ"ל בדא"פ לתרץ הסדר: שחרית ערבית ו(אפילו) מנחה, היינו, אפילו בתפלת מנחה שבאה בהמשך לתפלת שחרית (שלכן אצ"ל אמרית ק"ש עוה"פ), ג"כ כל כך חמורה הפסק שיחה (ואף שמפסיק בפשטות בין ק"ש דשחרית ששייכת גם למנחה – למנחה).

33) ישב על הארץ: סדר נזיפה?

34) מג' אנשים: שו"ע יו"ד של"ד סכ"ד "מתירין הנדוי בג' הדיוטות או ביחיד מומחה".

35) נידוי שלמעלה: ובשו"ע יו"ד של"ד סמ"ג "מנדין על המזלזל בדבר א' מדברי סופרים כו'".

36) ושב ורפא לו: ישעי' ו, י.

37) המורדים והפושעים: [יחזקאל כ, לח].

38) העון פלילי: [איוב לא, כח].

39) בשאט נפש: יחזקאל לו, ה. בבזות בנפש, מצו"ד.

40) ובוחן לבות . . צדיק: תהלים ז, י.

41) הטיבה . . בלבותם: תהלים קכה, ד [ראה גם לקמן אגרת קב].


ו) לערך תקמ"ה; כללי; שלא לשוח שיחה בטילה משיתחיל הש"ץ להתפלל