אגרת סא

[אחרי י"ט כסלו תקנ"ט]

[אחר ביאתו מפ"ב]

קטנתי1 מכל החסדים2 ומכל כו'3, פי' שבכל חסד וחסד שהקדוש ב"ה עושה לאדם צריך להיות שפל רוח במאד4, כי חסד דרועא ימינא5 וימינו תחבקני6, שהיא בחי' קרבת אלהים7 ממש ביתר שאת מלפנים, וכל הקרוב8 אל ה'9 ביתר שאת והגבה למעלה מעלה צריך להיות יותר שפל רוח למטה מטה כמ"ש מרחוק ה' נראה לי10, וכנודע דכולא קמי' דווקא כלא חשיב11, ואם כן כל שהוא קמי'12 יותר הוא יותר כלא ואין13 ואפס. וזו14 בחי' ימין שבקדושה וחסד לאברהם15 שאמר אנכי16 עפר ואפר17. וזו היא גם כן מדתו של יעקב, ובזאת18 התנצל על יראתו מפני עשו19, ולא די לו בהבטחתו20 והנה אנכי עמך21 כו', מפני היות קטן יעקב22 במאד מאד בעיניו מחמת ריבוי23 החסדים כי במקלי24 כו', ואינו ראוי וכדאי כלל להנצל כו', וכמארז"ל שמא יגרום החטא25 שנדמה בעיניו שחטא26. משא"כ בזה לעומת זה27 הוא ישמעאל28 חסד דקליפה29, כל שהחסד גדול הוא הולך וגדל30 בגובה וגסות הרוח31 ורוחב לבו.

ולזאת באתי מן המודיעים32 מודעה33 רבה לכללות אנ"ש, על ריבוי החסדים אשר הגדיל ה' לעשות עמנו34, לאחוז במדותיו35 של יעקב שאר עמו36 ושארית ישראל37, שמשים38 עצמו כשיריים ומותרות ממש שאין בו שום צורך, לבלתי רום לבבם39 מאחיהם40 כו', ולא להרחיב עליהם פה או לשרוק41 עליהם ח"ו, הס מלהזכיר42 באזהרה נוראה, רק להשפיל רוחם43 ולבם במדת אמת ליעקב44 מפני45 כל אדם, בנמיכות רוח ומענה רך משיב חימה46, ורוח נכאה47 כו'. וכולי האי48 ואולי49 יתן ה' בלב50 אחיהם כמים הפנים51 וגו'.

וגם מידי דברי זכור אזכרנו52 לכל אנ"ש הקרובים והרחוקים53, שלא ליסע אלי עד שבת שמברכין אדר שני54, וגם אנ"ש החדשים לא יסעו קודם לכן, עד שובי לאתני ולכחי, ברוך הנותן ליעף כח55.


1) נדפסה באגה"ק שבתניא אגרת ב, ובשלימות – בתניא עם מ"מ וכו' (אגה"ק סי' ב' ע' ע). מגדל עז ע' תקעז. אגרות-קודש מהדורת תש"מ אגרת לז. ומועתקת בכת"י (1064 קיא, ב).

הנדפס בתניא מועתק בכמה כת"י (ירושלים 1478 קצב, א. 2405 87, ב. 3542 צו, א. ובצילום כת"י, בכותרת: "אגרת שלומים מה שכתב אדמו"ר שי' לכלל אנ"ש בעת שבא בשלום מע"מ פ"ב [מעיר מלוכה פטרבורג] פעם ראשון", וממה שמדגיש שזה הי' ב"פעם הראשון" (תקנ"ט) מובן שנעתקה אחרי המאסר השני בתקס"א, וממה שכותב "אדמו"ר שי'" מובן שנעתקה בין השנים תקס"ב-תקע"ב).

ע"פ הסדר שהונהג אז (ראה תקנות דלאזניא, דלעיל אגרת לא, ובהנסמן בהערות שם) היו באים ללאזניא החסידים (אנ"ש הישנים) רק לשבת מברכים, ומי שעדיין לא הי' אף פעם אצל רבינו (אנ"ש החדשים) בשאר שבתות החודש. ועל זה מבקש בסיום אגרת זו, שלא יבואו (לשבת מברכים אד"ר) "עד שבת שמברכין אדר שני"; הרי שנכתבה בין י"ט כסלו לשבת מברכים אד"ר. ואולי יש להסמיך הכתיבה לי"ט כסלו, ממה שפותח בפסוק קטנתי הנאמר בפרשת וישלח, שחלה באותה שנה בתאריך ט"ז כסלו.

המ"מ ותיקונים לאגרת זו (מלבד קטע ההשלמה שבסוף האגרת, ומלבד המוסגרים בחצאי ריבוע), נעתקו מקונטרס "מראה-מקומות, הגהות והערות קצרות לספר של בינונים" לכ"ק אדמו"ר זי"ע (שם נדפסו עם פיענוחים), ו"לוח התיקון" שבסוף ס' התניא.

2) קטנתי מכל החסדים: בראשית לב, יא.

3) החסדים ומכל כו': [נ"א: החסדים וגו'].

4) במאד: נ"א ליתא.

5) חסד דרועא ימינא: הקדמת תקו"ז [יז, א].

6) וימינו תחבקני: שה"ש ב, ו. ח, ג.

7) קרבת אלקים: ע"ד ישעי' נח, ב. תהלים עג, כח.

8) וכל הקרוב: [נ"א: וכל הקרוב הקרב. ע"ד קרח יז, כח].

9) וכל . . ה': [ראה קיצורים והערות לתניא ע' מ, ובהערות וציונים לשם (ע' קמט)].

10) מרחוק ה' נראה לי: ירמיה לא, ב.

11) כולא . . כלא חשיב: [זח"א יא, ב]. עיין [בתניא] ח"א פ"ג ופ"ך.

12) קמיה: [נ"א: קרוב].

13) ואין: [נ"א: וכאין].

14) וזו: נ"א: וזו היא [נ"א: וזה הוא].

15) וחסד לאברהם: [ע"פ מיכה ז, כ].

16) אנכי: אולי צ"ל: "ואנכי"? [וכ"ה בנ"א].

17) אנכי עפר ואפר: בראשית יח, כז. ועיין לקמן [אגה"ק] סי' טו.

18) ובזאת: [נ"א: ולזאת].

19) עשו: נ"א: עשו אחיו.

20) בהבטחתו: [נ"א: בהבטחת].

21) והנה אנכי עמך: בראשית כח, טו.

22) קטן יעקב: [ראה עמוס ז, ה].

23) מחמת רבוי כו': להעיר משבת לב, א.

24) כי במקלי כו': [נ"א: כי במקלי עברתי וגו'] בראשית לב, יא.

25) שמא יגרום החטא: ברכות ד, א. ולהעיר מראשית חכמה ש"א פ"ג בחי' ך.

26) שחטא: [נ"א: כחוטא].

27) בזה לעומת זה: קהלת ז, יד. וביאורו לקו"ת בשלח א, ב.

28) הוא ישמעאל כו': חילוק דחסד דאברהם וישמעאל: אוה"ת [וירא] צג, א ואילך.

29) ישמעאל חסד דקליפה: [ראה זח"ג רמו, ב].

30) הולך וגדל: ראה חולין פט, א.

31) וגסות הרוח: [נ"א: וגסות רוחו].

32) מן המודיעים: [ע"פ פסחים צג, ב ועוד].

33) מודעה: [נ"א: במודעה].

34) הגדיל ה' לעשות עמנו: תהלים קכו, ג [והשוה לעיל אגרות נט. ס. לקמן סד].

35) לאחוז במדותיו: [נ"א: מהראוי לאחוז במדתו].

36) שאר עמו: [ע"פ ישעי' כח, ה. ונ"א: שאר יעקב (ע"פ ישעיה י, כא)].

37) שארית ישראל: [ראה ר"ה יז, ב].

38) שאר עמו ושארית ישראל שמשים כו': מגילה טו, ב. ועיין לקו"ת דברים סב, ב.

39) לבלתי רום לבבם מאחיהם: דברים יז, כ.

40) מאחיהם: [המתנגדים שהביאו בהלשנתם למאסר זה. וראה גם לקמן אגרת הבאה].

41) או לשרוק: לקו"ד י"ט כסלו [תר]צ"ג אות יו"ד.

42) הס מלהזכיר: ע"פ עמוס ו, י.

43) להשפיל רוחם . . כל אדם: [ע"פ אבות ד, י].

44) במדת אמת ליעקב: עיין לקו"ד כ' כסלו [תר]צ"ג סט"ו.

45) מפני: [נ"א: בפני].

46) מענה רך משיב חמה: משלי טו, א: "מענה רך ישיב חמה".

47) רוח נכאה: משלי יז, כב. ועיין ג"כ שם יח, ד. לכאורה אינו מובן: 1) מה מוסיף בזה. 2) למה מרמז בכותבו גו' [כו'] דכל ג' הכתובים (משלי טו, א. יז, כב. יח, יד) המדברים ברוח נכאה לכאורה אין שייכים לכאן כלל (ואדרבא אינם לטוב). 3) לפני זה בהכתוב מענה גו' מביא כל הענין וכאן מרמזו ב"גו'". וי"ל דכוונתו למשלי (יז, כב) ורוח נכאה תיבש גרם. דגרם ענינו תוקף וקשה להתפייס (ב"ר ספ"ז. וי"ג. וכן גם באדר"נ פ"ט – עה"פ עצם מעצמי) ועל ידי רוח נכאה יהי' לא רק משיב חמה כי אם גם שיתפייסו ועוד יותר וכולי האי כו' כמים הפנים וגו'. וכיון דפשוטו דהסיום הכתוב אינו בטוב לכן רק רמזו ב"גו'".

48) וכולי האי: לקו"ד כ' כסלו [תר]צ"ג סט"ו: "מתחלה הי' אגה"ק מסיים נכאה כו', ואחרי אשר .. הוסיף "וכולי - הפנים וגו'", ובזה נטע אצל החסידים מדות טובות".

49) וכולי האי ואולי: חגיגה ד, ב.

50) יתן ה' בלב: [נ"א: ישים ה' גם לב. נ"א: גם בלב].

51) כמים הפנים: משלי כז, יט.

52) מידי . . אזכרנו: [ע"פ ירמיה לא, יט].

53) הקרובים והרחוקים: ע"פ אסתר ט, כ.

54) עד שבת שמברכין אדר שני: ראה לעיל בשוה"ג לתחלת האגרת.

55) הנותן ליעף כח: ע"פ ישעי' מ, כט.


סא) אחרי י"ט כסלו תקנ"ט; כללי; קטנתי כו', שלא לשרוק עליהם