אגרת סד

[תקנ"ט?]

אד"ש1 פתח דברי יעיר2 אזן שומעת תוכחת חיים3, אשר הוכיח ה'4 חיים על ידי נביאו ואמר חסדי ה' כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו5, והוה לי' למימר כי לא תמו, כמ"ש כי לא תמו חסדיך6, ומאי תמנו. אלא הענין נפלא פלאי ה' יביע, אשר הפליא ה' והגדיל7 לעשות עמנו8 גדולות אין חקר9 ונפלאות אין מספר10.

כי הנה נודע מ"ש בזה"ק11 תלת דרגין אינון מתקשראן דא בדא קוב"ה ואורייתא וישראל, וכולהו דרגא על דרגא סתים וגליא, קוב"ה סתים וגליא ואורייתא סתים וגליא כו'. עיי"ש דישראל מתקשרי באורייתא ואורייתא בקב"ה, נמצא דהתורה היא בחי' ממוצעת המחברת ומקשרת את ישראל לקב"ה, דהיינו בחי' הנגלה מהתורה מקשרת את בחי' הנגלה מישראל, שהיא בחי' נפש החיצונית המתלבשת בגוף להחיותו, עם בחי' הנגלה מהקב"ה, דהיינו מלכותו אשר בכל משלה12 וממלא כל עלמין להחיותם, ובחי' הנסתר וסתימין דאורייתא מקשרת את בחי' פנימיות הנפש שלמעלה מהגוף עם בחי' הנסתר וסתימו דקב"ה, שלמעלה מהעולמות וסובב כל עלמין, שאין העולמות יכולים לסבול אורו וגדולתו דכולא קמי' חשיב כלא13 ממש, רק בחי' גליא דקב"ה שהוא דיבורו ורוח פיו כביכול הוא המתלבש בעולמות ממש להחיותם, כדכתי' וברוח פיו כל צבאם14, וזה נקרא עלמא דאתגליא מהקב"ה. עד"מ כמו באדם שדבורו נגלה ומחשבתו סתומה בתוך דיבורו, ועיקרה ושרשה במוחו רק שמתפשטת עד פיו ומתלבשת בדיבורו ורוח פיו, כך עד"מ הקב"ה הוא למעלה מכל העולמות וסובב כל עלמין, ואיהו בתוך עלמין ולית אתר פנוי מיני', ולא היו העולמות יכולים להתהוות ולהתקיים ולקבל חיות ממנו ית' אלא על ידי בחי' דבורו כביכול המתלבש בהם, כי הוא אמר ויהי15 יש מאין, ובתוך דבורו סתומה ומלובשת מחשבתו כ"י16, וזה נק' עלמא דאתכסיא המלובש ומכוסה בתוך עלמא דאתגליא, דקב"ה ומחשבתו ודעתו וחכמתו כביכול הכל דבר אחד ממש עם מהותו ועצמותו כו', כמ"ש הרמב"ם ז"ל שהוא היודע והוא המדע17 כו', ועל זה רמז אליהו18 ואמר אנת חכים ולא בחכמה ידיע כו'. וכך הענין בנפש האדם (או רוח ונשמה), שמדרגה התחתונה שבנפש עצמה והחיצונית והנגלית שבה עצמה, היא היא המתלבשת בגוף ממש להחיותו, ופנימיות הנפש וכל עצמותה אין הגוף ממש יכולה לסבלה ולהלבישה, אלא היא מתלבשת מעט בחיצוניות הנפש שבגוף, ועיקרה וכל עצמותה הוא למעלה מהגוף בבחי' מקיף, ובחי' זו היא מתקשרת עלמא דאתכסיא דקב"ה הסובב כל עלמין על ידי פנימיות התורה וסודותיה. והנה...19


1) חלקה נדפס בבית רבי לה, א. ובשלימות יותר במאה שערים סי' יא [ובהערות כ"ק אדמו"ר זי"ע שם: להעיר מאגה"ק ס"י. ובאוסף הכת"י התחלתה שלא נדפסה]. ובשלימות באגרות-קודש מהדורת תש"מ אגרת מ, עפ"י כתי"ק שבארכיון. ונזכרת באוה"ת תצא ע' תתקסט: "ומבואר במ"א בכי"ק רבינו ז"ל איך בחינת גליא של הנשמה ... סתים שבתורה". ובס' המפתחות ע' 470: "באגה"ק חסדי ה' – מהד"ק – פוטו – גכתי"ק אדה"ז הל' ג' דרגין".

האגרת לא הושלמה, ולא נתבאר הקשר בינה לגאולת רבינו, ובדרך אפשר נתבאר הדבר בבית רבי שם, ובמשנת יואל ע' מח.

2) פתח דברי יעיר: ע"פ תהלים קיט, קל.

3) אזן שומעת תוכחת חיים: משלי טו, לא.

4) אשר הוכיח ה': חיי שרה כד, מד.

5) חסדי ה' . . רחמיו: איכה ג, כב.

6) כי לא תמו חסדיך: נוסח תפלת מודים.

7) הפליא ה' והגדיל: ע"פ ישעי' כח, כט.

8) והגדיל לעשות עמנו: תהלים קכו, ג. והשוה לעיל אגרות נט. ס.

9) גדולות אין חקר: ע"פ תהלים קמה, ג.

10) ונפלאות אין מספר: ע"פ איוב ט, י.

11) מ"ש בזה"ק: זח"ג עג, א.

12) מלכותו אשר בכל משלה: ע"פ תהלים קג, יט.

13) כולא . . כלא: זח"א יא, ב.

14) וברוח פיו כל צבאם: תהלים לג, ו.

15) כי הוא אמר ויהי: תהלים לג, ט.

16) כ"י: כ"ה בכתי"ק. ואוצ"ל: כו'.

17) הוא היודע והוא המדע: רמב"ם הל' יסוה"ת ב, י. וראה תניא פ"ב. שהיחוה"א פ"ז.

18) רמז אליהו: הקדמת תקו"ז יז, א.

19) והנה: ע"כ נמצא בכתי"ק.


סד) תקנ"ט?; כללי; הפליא לעשות עמנו. ג' דרגין מתקשראן קוב"ה אורייתא וישראל סתים וגליא