אגרת סז

[תקנ"ט-ס?]

תקנות דלאזניא

ראשית1 דבר תקנות כלליות:

על הנערים בכל המנינים מאנ"ש להקהל ולעמוד על נפשם2 בכל בוקר בתפלת השחר3, להתחיל בעת ורגע שמתחילים בבית הכנסת שבעיר, היינו בקיץ לא יאוחר מן חצי שעה שביעית4, ובחורף לא יאוחר מן הנץ החמה. וגם לא ישיחו שום שיחה בבית המנין קודם תפלת השחר, אפילו לדבר מצוה. ובכל מנין שלא יהיו נזהרים לקיים כ"ז בוודאי יהיו מן הנדחים5 בשתי ידים בבואם למחננו, וירחיקום בכל מיני ריחוק.

אך דרך פרט, כל הנערים שלא יביאו העדאה כתובה וחתומה בתרין עדין כשרים ונאמנים, שיעידו בתורת עדות תורתנו הקדושה באם לא יגיד ונשא עונו6, להעיד באמת שזה האיש נזהר כנ"ל שלא ישיח שיחה קודם התפלות7 לעולם, וגם נזהר בקביעות להתחיל הודו עם עשרה הראשונים ביחד, אז כשיבוא למחננו בודאי לא יניחוהו לכנוס תוך הנכנסים אל הרר"א8 ובני9 שי' לשמוע פירוש על ד"ח10 או שאר מילי דחסידות. ולא יותן לו שום נאמנות על דברו שיאמר שהי' נזהר בזה כתקנות הנ"ל. וכל הנ"ל יבוא לפני דוקא. והנני מזהיר באזהרה נוראה ונפלאה על העדים שלא להעיד שקר ח"ו, הגם שלא נחשדו ישראל ח"ו, אעפ"כ בנדון דידן חיישינן לגומלין ולהוראת היתר.

ומי שלא יוכל להשיג עדים שיעידו בתורת עדות כנ"ל קודם נסיעתו בשבת שמברכין החדש למחננו, או בסיבה אחרת, אזי יקבל עליו בעצמו בבואו למחננו בהן צדק וחיי ראשו כתורת עדות לפני בית דין, לפי ראות עיניהם שהוא איש נאמן וישר וראוי להאמינו, אזי יניחוהו תוך הנכנסים, ואם לאו לא יכניסוהו ולא יניחוהו בשום אופן.

ואין לו ולעדים שום אמתלא לאמר איך אפשר להעיד בתורת עדות, שמא יראה דרך מקרה שלפעמים אינו נזהר, כי על הרוב אני מזהיר, ועל הקביעות אני מזהיר, ולא על המקרה מאיזה סיבה. וגם איזה אנשים המתפללים ביחידות לעולם, אין להם שום התנצלות בזה כלל11, כי אם אותם אנשים מיוחדים פרטיים שניתן להם רשות12, כאשר יצא מפי אנשים דמוכח ומינכרי.

משיתחיל הש"ץ הודו לא יהלך שום אדם בבית המנין אנה ואנה, ובפרט לעבור כנגד המתפללים13, שהוא איסור גמור מדינא דגמרא. על כן העובר ח"ו ירחיקוהו גם כן כנ"ל, ולא יכניסוהו לבני שי' עד שיהי' לו גבית עדות שנזהר בזה, או קיבל עליו כנ"ל.

כל הנערים הנוסעים למחננו מהיום והלאה, יביאו עמהם הכתבים והעתקות מד"ח חדשים גם ישנים, ואפילו ההעתקות מד"ח שכתב אחי14 נ"י, להיות כי רבו בהם השיבושים וט"ס במאד מאד, ואיכא למיחש לחורבא ח"ו, כאשר ראיתי בעצמי השבושים העצומים15. וכל אחד ואחד יכרוך כתבים שלו, ויכתוב שמו על הכרך16, וימסור ליד אחי נ"י ויגיה אותם, בצירוף מגיהים אחרים דקהלתנו דוקא בהשגחת אחי עליהם להגיה, ואחר כך יוחזר לכל אחד ואחד הכתבים שלו. וכל מי שלא יביא את הכתבים למסור ליד אחי הנ"ל לא יניחו לו בשום אופן לכנוס כנ"ל. ולא יאמינו על דברו שאין לו יותר, עד שיקבל עליו באלה בחומר שבועה לפני ב"ד הנ"ל. גם יכלול בקבלתו להודיע לב"ד הנ"ל כל האנשים שהוא יודע שיש להם כתבים והעתקות מילי דחסידות, חדשים גם ישנים, בין שהאנשים ההמה שיש17 כתבים הנ"ל הן מאנ"ש הישנים בין מחדשים, ובין שאינן מאנ"ש כלל, כולם מחוייבים להודיע שמותם לפני בית דין הנ"ל.


1) האגרת "תקנות דלאזניא" נדפסה במאה שערים סי' א. גנזי נסתרות סי' יז. משנת יואל ע' יט. אגרות בעה"ת סי' לז. ס' התולדות אדה"ז ע' עו. אגרות-קודש מהדורת תש"מ אגרת מב. ומועתקת בכמה כת"י (189 נג, ב. 577 עז, א. 1007 שכח, א. 1201 כו, א).

אגרות נוספות בקשר ל"תקנות לאזניא" ראה לעיל אגרת לא, ובהנסמן בהערות שם. סקירה על "תקנות לאזניא" ראה מבוא פרק ו.

קביעת התאריך תקנ"ט-ס:

א) כיון שנרשם עליהם "תקנות דלאזניא", אם כן הם מתקופת לאזניא (תקמ"ג-תק"ס), לפני שעבר רבינו ללאדי (תקס"א).

ב) בסיום ההקדמה לתניא, שנכתבה בשנת תקנ"ו, אנו קוראים לראשונה על ריבוי הט"ס בהעתקות. וכאן מוזכרים "כתבים והעתקות מד"ח חדשים גם ישנים ... רבה בהם השיבושים העצומים".

ג) בתקנות תקנ"ג (דלעיל אגרת לה) עדיין לא נזכר כ"ק אדמו"ר האמצעי. בתקנות תקנ"ה (דלעיל אגרת מג): "אשיב לו ... ע"י בני וחתני". ובשנת תקנ"ח, כבר נתפרסם הדבר גם באה"ק, עד שהר"א מקאליסק מזכירו במכתבו לרבינו (נספח 22): "בנו המופלג הותיק מו"ה דוב בער, לאשר כת"ר הכניס אותו ... בזה, והוא עדיין רך בשנים". וכאן שכותב "לא יניחוהו לכנוס תוך הנכנסים אל ... בני שי' לשמוע פי' על ד"ח", כדבר הידוע לכל שבנו אומר פי' על דא"ח, נראה שנכתב אחרי תקנ"ח.

ד) בבית רבי לה, א כותב שכתיבת דא"ח באופן מסודר התחילה בעיקר אחר ביאתו מפטרבורג, ועפי"ז משער שאגרת זו נכתבה בשנים תקנ"ט-תק"ס.

2) להקהל ולעמוד על נפשם: ע"פ אסתר ח, יא.

3) בתפלת השחר: עוד בענין עבודת התפלה, ראה לעיל אגרת ט, ובהנסמן בהערות שם. מבוא פרק ה.

4) חצי שעה שביעית: בסידורו הל' ק"ש: "לגמור ק"ש בסוף שעה שביעית".

5) מן הנדחים: נ"א: נדחים.

6) באם לא יגיד ונשא עונו: ע"פ ויקרא ה, א.

7) התפלות: נ"א: תפלת השחר.

8) הרר"א: נ"א: "אל הרב מהר"א סג"ל". והוא ר"א מסטאראשעלע. ראה אודותיו בית רבי יז, א ואילך. וראה גם לעיל סוף אגרת מג, אודות חתנו רבי אברהם שיינעס.

9) ובני: כ"ק אדמו"ר האמצעי.

10) ד"ח: דברי חסידות.

11) בזה כלל: נ"א: בזה כלל וכלל.

12) שניתן להם רשות: שמתפללים באריכות ההתבוננות, וניתן להם רשות להתפלל ביחידות.

13) לעבור כנגד המתפללים . . בגמרא: ברכות כז, א. וראה גם לקמן אגרת פא.

14) אחי: מהרי"ל מיאנאוויטש. השוה לשון השער של "תורה אור" לאדה"ז. שו"ת צמח צדק חו"מ סי' ע ס"ט.

15) רבה בהם השיבושים . . העצומים: ראה גם לעיל הקדמת התניא בסופה.

16) הכרך: נקראים בשם "בוך" "ביכל".

17) שיש: אוצ"ל: שיש להם.


סז) תקנ"ט-ס?; כללי; תקנות לאזניא. עבודת התפלה והגהת כתבי דא"ח