אגרת ז

[לערך תקמ"ה]

אהוביי1 אחיי ורעיי2 אשר כנפשי3, העובדים עבודת הקודש, עבודת הצדקה השקט ובטח עד עולם4, ה' עליהם יחיו5 חיים עד העולם6

אחד"ש כמשפט לאוהבי שמו7,

באתי כמזכיר נשכחות את אשר כבר עשוהו8 וגזרו בחרם בב"ד שלמטה9 וב"ד שלמעלה10 קדושי עליון, רבותי שבא"י שיחיו, שלא ללוות ממעות א"י בשום אופן בעולם.

ועתה לא טובה השמועה11 אשר שמעתי ותרגז בטני12, אשר מקצת קלי עולם פרצו, ע"כ הודעתי נאמנה13 בישראל כי אין שום צד היתר בעולם להבא. ועל העבר, ישור על אנשים14 ויתירו לו אחר שיקבל נזיפה, וכשם שיהי' מותר בב"ד15 שלמטה כך יהיה מותר בב"ד של מעלה16, ושב ורפא לו17, וה' הטוב יכפר בעדם.

כ"ד המודיע נאמנה, אוהב נפשכם מלב ונפש.

שניאור זלמן במוהר"ר ברוך נ"י


1) נדפסה ביהל אור (פולטבה תרע"ח) בסופו. גנזי נסתרות סי' סז. אגרות בעה"ת סי' יב. אגרות-קודש מהדורת תש"מ אגרת ו. ומועתקת בכת"י (1201 יז, א).

לשון החתימה "במוהר"ר ברוך נ"י" מורה שנכתבה לפני שנת תקנ"ב (ראה מבוא פרק ב).

האמור כאן "קדושי עליון רבותי שבא"י שיחיו", מורה שהכוונה בעיקר להרה"ק מוהרמ"מ מוויטבסק, שנפטר בר"ח אייר תקמ"ח, וא"כ נכתבה האגרת לפני זה.

והאמור כאן "כמזכיר נשכחות ... בחרם בב"ד שלמטה וב"ד שלמעלה קדושי עליון רבותי שבא"י שיחיו, שלא ללוות ממעות א"י", הכוונה לחרם שתוקן בשנת תקמ"א (כדלעיל אגרת א), ואושר על ידי רבותינו שבארה"ק (נספח 1). ומסתבר לאחרה כמה שנים, כמשמעות דבריו כאן "כמזכיר נשכחות". ולכן יש לשער שנכתבה לערך בשנת תקמ"ה.

2) אחיי ורעיי: ע"פ תהלים קכב, ח.

3) ורעיי אשר כנפשי: ע"פ ראה יג, ז.

4) עבודת . . עולם: ע"פ ישעי' לב, יז.

5) ה' עליהם יחיו: ע"פ ישעי' לח, טז.

6) חיים עד העולם: ע"פ תהלים קלג, ג.

7) כמשפט לאוהבי שמו: ע"פ תהלים קיט, קלב.

8) את אשר כבר עשוהו: קהלת ב, יב.

9) בב"ד שלמטה: לעיל אגרת א.

10) וב"ד שלמעלה: שביסוד המעלה ח"ב אגרת ח.

11) לא טובה השמועה: ע"פ ש"א ב, כד.

12) שמעתי ותרגז בטני: חבקוק ג, טז.

13) הודעתי נאמנה: ע"פ הושע ה, ט.

14) ישור על אנשים: ע"פ איוב לג, כז.

15) נזיפה . . מותר בב"ד: ראה גם לקמן אגרות טז. כה. ל.

16) וכשם . . מעלה: נוסח התרת נדרים.

17) ושב ורפא לו: ישעי' ו, י.


ז) לערך תקמ"ה; כללי; חיזוק החרם שלא ללוות ממעות א"י