אגרת עא

[לפני תקס"א?]

אהוביי1 אחיי ורעיי2 אשר כנפשי3, העומדים על התורה ועל העבודה4 בק"ק קאפוסט יע"א, יצו ה' אתם את הברכה5 חיים עד העולם6

הנה לא טובה השמועה7 אשר אנכי שומע קול ענות חלושה8, לענות בקול דממה9 דקה10 מן הדקה11 עני' סוערה12, זו תפלה קצרה13, במקום שאמרו14 להאריך15 מערכי לב16, ערוכה בכל17 עצמות תאמרנה18. ומה' מענה לשון19 מדברת גדולות20 ונפלאות תמים דעים21 בשבחות ובזמירות22. ולא אליכם ארז"ל23 כרום זלות לבני אדם24, אלו דברים העומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלים בהם, ופירש"י זו תפלה העולה למעלה.

ולכאורה אינו מובן מאי שנא תפלה העולה למעלה מכל אורייתא ופקודא בדחילו ורחימו דפרחא לעילא25. אלא משום דבלא דחילו ורחימו לא פרחא לעילא, וכאשר התפלה עולה למעלה היא מעלה התורה ומצות וברכותיהן וברכת הנהנין וברכת המזון שהאדם לומד ומברך כל היום, כאשר קבלתי.

והגם שגם בתפלה אית יראה ואית יראה26, עכ"פ כל המצות והברכות שנדברו בלא לב טוב, הכל עולין במעלת התפלה ומתערבין עמה, להיות אחד באחד יגשו27 אל המקום אשר בחר ה'28. וגם כי התפלה עצמה רבים לוחמים לה במרום29, לעיין בה אם היא מלה כדקא יאות30, הנה על זה נאמר פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי31, הנאמר על תפלת הצבור כמאמר רז"ל32, ונפשי היא תפלה כדכתיב ואשפוך את נפשי לפני ה'33, שהקב"ה פודה תפלת הצבור מכל המקטרגים.

על כן אהוביי אחיי ורעיי34, חזקו ואמצו35 במאד מאד, כמאמר רז"ל שהתפלה צריכה חיזוק36, כאדם הנאבק עם שונאו שצריך להתחזק בכל כח ועוז ותעצומות37, אף כי גם זאת שעת צלותא היא שעת קרבא38. וכמו שבמלחמות בני אדם39 צריכים כל בני המלחמה להתאסף אל מקום אחד, להתחזק40 כולם כאחד ולא זה בכה וזה בכה41, אף גם בתפלה יהי' עשרה לפחות כולם כאחד מתחילים מברוך שאמר ואילך, ואיש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק42 בקול חזק43, לייחד לאחד להרים קול44 אחד45.

זאת יקבלו עליהם בקבלה גמורה בלי נדר, וה' יגמור בעדם46 כאשר הבטיחנו, ויקבל ברחמים וברצון עבודתם וישמע שועתם.

כנפשם ונפש המעתיר ודורש שלומם47 מלב ונפש חפצה48

שניאור זלמן במוהר"ר ברוך ז"ל


1) נדפסה במאה שערים סי' ו. גנזי נסתרות סי' כב. משנת יואל ע' יח. אגרות בעה"ת סי' קכב. אגרות-קודש מהדורת תש"מ אגרת פב. ומועתקת בכת"י (184 יח, ב).

לפי התוכן נראה שאגרת זו ושלפני' נכתבו לפני שתי האגרות דלקמן פ-פא, משנת תקס"ב, שבהן התקין רבינו תקנות מסודרות אודות סדר התפלה ואודות העובר לפני התיבה בבתי כנסת אנ"ש (ראה שוה"ג לאגרת הקודמת, ובהנסמן שם).

2) אחיי ורעיי: ע"פ תהלים קכב, ח.

3) ורעיי אשר כנפשי: ע"פ ראה יג, ז.

4) על התורה ועל העבודה: ע"פ אבות פ"א מ"ב.

5) יצו ה' . . הברכה: ע"פ תבוא כח, ח.

6) חיים עד העולם: תהלים קלג, ג.

7) לא טובה השמועה: ע"פ ש"א ב, כד.

8) אנכי שומע קול ענות חלושה: ע"פ תשא לב, יח.

9) לענות בקול דממה: הוראת רבינו להתפלל בקול רם – ראה גם לעיל אגרת י, ובהנסמן בהערות שם. עוד בענין עבודת התפלה, ראה לעיל אגרת ט, ובהנסמן בהערות שם. מבוא פרק ה.

10) קול דממה דקה: ע"פ מ"א יט, יב.

11) דקה מן הדקה: ע"פ יומא מה, א.

12) עניה סוערה: ע"פ ישעיה נד, יא.

13) תפלה קצרה: ע"פ ברכות כח, ב.

14) במקום שאמרו כו': ע"פ ברכות יא, א.

15) להאריך: נ"א: להעריך.

16) מערכי לב: ע"פ משלי טז, א.

17) ערוכה בכל: ע"פ ש"ב כג, ה. עירובין כד, א.

18) בכל עצמות תאמרנה: ע"פ תהלים לה, י.

19) ומה' מענה לשון: ע"פ משלי טז, א.

20) לשון מדברת גדולות: ע"פ תהלים יב, ד.

21) ונפלאות תמים דעים: ע"פ איוב לז, טז.

22) בשבחות ובזמירות: ע"פ נוסח ברוך שאמר.

23) ארז"ל: ברכות ו, ב.

24) כרום זלות לבני אדם: תהלים יב, ט.

25) דחילו . . לעילא: ראה תקו"ז תיקון י (כה, ב). תניא פ"מ.

26) אית יראה ואית יראה: ראה לעיל אגרת כ, ובהנסמן שם.

27) אחד באחד יגשו: ע"פ איוב מא, ח.

28) אל המקום אשר בחר ה': ע"פ ראה יב, ה.

29) לוחמים לה במרום: ע"פ תהלים נו, ג.

30) לעיין בה . . כדקא יאות: ראה זח"ב רא, ב.

31) פדה . . עמדי: תהלים נה, יט.

32) כמאמר רז"ל: ברכות ח, א.

33) ואשפוך . . ה': ש"א א, טו.

34) אחיי ורעיי: ע"פ תהלים קכב, ח.

35) חזקו ואמצו: ע"פ וילך לא, ו.

36) התפלה צריכה חיזוק: ברכות לב, ב.

37) ועוז ותעצומות: ע"פ תהלים סח, לו,

38) שעת . . קרבא: ראה לקו"ת ר"פ תצא (לד, ג).

39) וכמו שבמלחמות בני אדם: ראה גם לקמן אגרת פה.

40) להתחזק: נ"א: להתעסק.

41) זה בכה וזה בכה: ע"פ מ"א כב, כ. ראה גם לקמן אגרת פ.

42) איש . . חזק: ע"פ ישעיה מא, ו.

43) בקול חזק: ע"פ יתרו יט, טז.

44) להרים קול: ע"פ יחזקאל כא, כז.

45) קול אחד: ע"פ משפטים כד, ג.

46) וה' יגמור בעדם: ע"פ תהלים קלח, ח.

47) ודורש שלומם: ע"פ תצא כג, ז.

48) מלב ונפש חפצה: עפ"י דה"י א כח, ט.


עא) לפני תקס"א?; אנ"ש קאפוסט; התפלה בקול, בלא דחילו ורחימו לא פרחא לעילא