אגרת עג

[חורף תק"ס-תקס"א?]

וילבש1 צדקה כשריון2 וכובע ישועה בראשו, ודרשו רז"ל3 מה שריון זה כל קליפה וקליפה מצטרפת לשריון גדול אף צדקה כל פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול, פי' שהשריון עשוי קשקשים4 על נקבים, והם מגינים שלא יכנס חץ בנקבים, וככה הוא מעשה הצדקה.

וביאור הענין כי גדולה צדקה מכל המצות5, שמהן נעשים לבושים להנשמה, הנמשכים מאור א"ס ב"ה מבחי' סובב כל עלמין (כמבואר הפירוש ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין בלקוטי אמרים6 ע"ש) באתערותא דלתתא, היא מצות ה' ורצון העליון ב"ה. ועיקר המשכה זו מאור א"ס ב"ה הוא לבוש7 ואור מקיף לי' ספירות דאבי"ע, המשתלשלות מעילה לעילה וממדרגה למדרגה כו', הנקראות בשם ממלא כל עלמין. פירוש כי אור א"ס ב"ה מתלבש ומאיר בתוך כל השתלשלות8 העשר ספירות דאבי"ע, והוא המאציל העשר ספירות דאצילות המשתלשלות לבי"ע, על ידי צמצום9 עצום המבואר בע"ח10, ונקרא אור פנימי. ועל ידי קיום המצות נמשך אור מקיף הנ"ל ומאיר תוך העשר ספירות דאבי"ע, ומתייחד עם האור פנימי, ונקרא יחוד קוב"ה ושכינתי' כמ"ש במ"א11. ומהארה דהארה מאור מקיף הנ"ל על ידי צמצום רב, נעשה לבוש לבחי' נר"ן של האדם בגן עדן התחתון והעליון, שיוכלו ליהנות ולהשיג איזה השגה והארה מאור א"ס ב"ה כמ"ש במ"א12.

וזה שאמרו רז"ל שכר13 מצוה בהאי עלמא ליכא, כי בעולם הזה הגשמי ובעל גבול וצמצום רב ועצום מאד מאד, אי אפשר להתלבש שום הארה מאור א"ס ב"ה, כי אם על ידי י' ספירות הנקראים גופא בזה"ק14, חסד דרועא ימינא כו', לפי שכמו שאין ערוך לו להגוף הגשמי לגבי הנשמה, כך אין ערוך כלל לי' ספירות דאצילות לגבי המאציל העליון א"ס ב"ה, כי אפילו חכמה עילאה שהיא ראשיתן היא בבחי' עשיה גופנית לגבי א"ס ב"ה כמ"ש בלקוטי אמרים15. ואי לזאת במעשה הצדקה וגמילות חסדים, שאדם אוכל16 מפירותיהן בעולם הזה, יש נקבים עד"מ בלבוש העליון המקיף על גופא, הם הכלים די' ספירות, להאיר מהם ולהשפיע אור ושפע, מחסד דרועא ימינא אורך ימים בעוה"ז הגשמי, ועושר וכבוד מדרועא שמאלא17, וכן בתפארת, והוד והדר18 וחדוה19 וכו'. אך כדי שלא ינקו החיצונים למעלה מאור ושפע המשתלשל ויורד למטה מטה עד עוה"ז הגשמי, וכן למטה20 להגין על האדם ולשמרו ולהצילו מכל דבר רע בגשמיות וברוחניות, לזאת חוזר ומאיר אור המקיף וסותם הנקב עד"מ, כי הוא מבחי' א"ס וסובב כל עלמין כנ"ל. וזהו שאמרו רז"ל מצטרפת לחשבון גדול דייקא, כי גדול ה' ומהולל מאד21 בלי סוף ותכלית וגבול [ח"ו].

אך מי הוא הגורם לירידת האור והשפע לעולם הזה הגשמי מי' ספירות הנקראים גופא, הוא היחוד הנ"ל, שהיא תוספת הארה והשפעה מבחי' אור א"ס המאציל העליון ב"ה, ביתר שאת על ההארה וההשפעה שבתחילת האצילות וההשתלשלות וכו'. וראשית תוספת ההארה וההשפעה היא לראשית הי' ספירות, וזה הוא וכובע ישועה בראשו, ישועה הוא מלשון וישע22 ה' אל הבל ואל מנחתו, והוא ירידת האור והשפע דש"ע נהורין שבזה"ק23, וכמ"ש יאר24 ה' פניו אליך, יאר פניו אתנו סלה25, אתנו הוא26 על ידי מעשה הצדקה. וזה הוא זורע27 צדקות מצמיח ישועות.

וככה28 יאר ה' פניו אליהם, צדקתם עומדת לעד וקרנם תרום29, בישועת מצמיח קרן ישועה30 צמח צדקה31 מהכובע ישועה הנ"ל, כנפש תדרשנו32.


1) נדפסה באגה"ק שבתניא אגרת ג. ומועתקת בכת"י ירושלים 1478 קצב, ב.

ההשערה שנכתבה בחורף תק"ס-תקס"א:

א) ממה שנזכר כאן כמה פעמים אל "לקוטי אמרים", נראה שנכתב אחרי הדפסת התניא בשנת תקנ"ז.

ב) אגרות רבינו למעות ארה"ק, נכתבו בכל שנה (בדרך כלל בחורף) – עד שנת תקס"ג (כדלקמן אגרת פט ד"ה הנה בחורף תקס"ג, ואילך). ואם כן נכתבה לפני תקס"ג.

ג) כיון שיש לנו האגרות של השנים תקנ"ז (אגרת נג), תקנ"ח (אגרת נה), תקנ"ט (אגרת סה), תקס"ב (אגרת עט), תקס"ג (אגרת פד), יש מקום לשער שאגרת זו ושלפני' נכתבו בחורף תק"ס-תקס"א.

ד) אמנם אין זה ברור שמדובר כאן במעות ארה"ק, ואפשר שהיא קשורה למגבית מעות לצרכי חו"ל.

המ"מ ותיקונים לאגרת זו (מלבד המוסגרים בחצאי ריבוע), נעתקו מקונטרס "מראה-מקומות, הגהות והערות קצרות לספר של בינונים" לכ"ק אדמו"ר זי"ע (שם נדפסו עם פיענוחים).

כללות האגרת: עיין אוה"ת [חנוכה] רפז, א ואילך באריכות.

2) וילבש צדקה כשריון: ישעי' נט, יז. [ושם:] כשרין.

3) ודרשו רז"ל: ב"ב ט, ב. לקמן [אגרת פד, ובאגה"ק] סי' ל.

4) שהשריון עשוי קשקשים: [ראה ש"א יז, ה].

5) גדולה צדקה מכל המצוות: [ראה רמב"ם הל' מתנ"ע ר"פ י].

6) בלקוטי אמרים: עיין פמ"א ו[פ]מ"ח.

7) ועיקר המשכה כו' לבוש כו': להעיר מ[תניא] פל"ט: נכללות ממש בי"ס.

8) בתוך כל השתלשלות כו': עיין [תניא] ח"א פ"ו בהגהה. פי"ח. נ"א. פנ"ב.

9) צמצום עצום: להעיר מ[תניא] פמ"ט ושער היחוד והאמונה פ"ט בהגהה.

10) בע"ח: עיין שער א ענף ב.

11) יחוד קוב"ה ושכינתי' כמ"ש במ"א: להעיר מ[תניא] ח"א פמ"א. אבל אין לומר שלזה מתכוון – דא"כ הול"ל "בלק"א" – כדלעיל בזו האגרת בנוגע לסוכ"ע.

12) מאור א"ס ב"ה כמ"ש במ"א: עיין לקמן [באגה"ק] סי' כט.

13) שאמרו רז"ל שכר: קידושין לט, ב. עיין קידושין מ, א. ועיין בחדא"ג מהרש"א סוף חולין. ועי' לקמן סוס"י טז [לעיל אגרת מא. הגהת] הצ"צ.

14) בזה"ק: הוא בהקדמת התיקוני זהר [יז, א].

15) כמו שנתבאר בלקוטי אמרים: עיין ח"א פ"ב בהגהה. שהיחוה"א פ"ח-ט. [וראה שיעורים בספר התניא ע' 1265 הערה 10].

16) שאדם אוכל: פאה א, א. קדושין מ, א. ומדהביא גם מרז"ל שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, משמע דס"ל דלא פליגי. ולהעיר מקדושין לט, ב. ותוד"ה אוכל שבת קכז, א.

17) ימינא אורך כו' ועושר כו' שמאלא: שנאמר "אורך ימים גו'" (משלי ג, טז). ביאור פסוק זה: אוה"ת [חנוכה] שלז, א.

18) והוד והדר וחדוה וכו': [ע"פ דה"א טז, כז]. להעיר מזח"ב סא, א שהם הוד ונצח. וכן הוא (?) בסידור האריז"ל [וראה שיעורים בס' התניא ע' 1266].

19) וחדוה: בסידור האריז"ל שזה יסוד. לברר על פסוק "הוד והדר לפניו גו'" ובקה"י מע' הדר [אות] ד' העיר מזח"ג קכט, ב. לברר [בדרושי] אדנ"ע [בענין] הוד והדר.

20) וכן למטה להגין כו': להעיר מבמדב"ר פי"א: "יברכך ד' בעושר וישמרך מן הלסטים", עיי"ש המשל.

21) כי גדול ה' ומהולל מאד: דה"א טז, כה.

22) מלשון וישע: בראשית ד, ד.

23) שבזה"ק: עיין זח"א ד, ב ובאוה"ת [חנוכה] רצג, א.

24) וכמ"ש יאר: במדבר ו, כה.

25) יאר פניו אתנו סלה: תהלים סז, ב.

26) אתנו הוא . . הצדקה: כנ"ל שהפירות בעוה"ז.

27) זורע: נוסח ברכת ק"ש. ועיין ביאורו אגה"ק ח [לעיל אגרת נג].

28) וככה: [מכאן – פניית אדה"ז למקבלי האגרת – נותני הצדקה].

29) צדקתם עומדת לעד וקרנם תרום: ע"ד תהלים קיב, ט.

30) מצמיח קרן ישועה: נוסח שמו"ע.

31) צמח צדקה: ירמי' לג, טו.

32) כנפש תדרשנו: ע"ד איכה ג, כה.


עג) חורף תק"ס-סא?; כללי; מעלת הצדקה שהיא כשריון המגינה על האדם