אגרת פב

[מ"ח תקס"ג]

פותחין1 בברכה2 לברך ולהודות לה' כי טוב3, שמועה טובה4 שמעה ותחי נפשי5, אין טוב אלא תורה6, תורת ה' תמימה7, זו השלמת כל הש"ס כולו8 ברוב עיירות ומנינים מאנ"ש. הודאה על העבר ובקשה על העתיד9, כה יתן10 וכה יוסיף11 ה' לאמץ לבם בגבורים12 מדי שנה בשנה13 בגבורה של תורה14.

ולהודיע לבני אדם גבורתה15 של תורה16 שבעל פה וכחה עוז, פירש שלמה המלך ע"ה17 חגרה18 בעוז מתניה כו'. מתנים19 הם בחי' דבר המעמיד כל הגוף עם הראש הנצב ועומד עליהם, והם המוליכים ומביאים אותו למחוז חפצו20. וכמו שהוא בגשמיות הגוף כך הוא בבחי' רוחניות הנפש האלהית, האמונה האמיתית בה' אחד א"ס ב"ה דאיהו ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין21, ולית אתר פנוי מיניה22 למעלה עד אין קץ ולמטה עד אין תכלית, וכן לד' סטרין בבחי' אין סוף ממש, וכן בבחי' שנה ונפש23 כנודע, הנה אמונה זו נקראת בשם בחי' מתנים, דבר המעמיד ומקיים את הראש, הוא השכל המתבונן ומעמיק דעת בגדולת א"ס ב"ה בבחי' עולם שנה נפש, וברוב חסדו ונפלאותיו עמנו24, להיות עם קרובו25 ולדבקה בו26 ממש. כנודע ממאמר יפה שעה אחת27 בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי עולם הבא, שהוא רק זיו והארה מבחי' הנק' שכינה השוכן28 כו', ונברא ביו"ד29 א' משמו ית' כו', אבל תשובה ומעשים טובים מקרבין ישראל לאביהם שבשמים ממש, למהותו ועצמותו כביכול, בחי' אין סוף ממש, וכמ"ש הודו על ארץ ושמים30 וירם קרן לעמו כו', אשר קדשנו במצותיו כו'31. וכמים32 הפנים33 כו', להוליד מתבונה זו דחילו ורחימו שכליים או טבעיים34, להיות בחי' צעק לבם אל ה'35, או בחי' רשפי אש ושלהבת36 עזה, בבחי' רצוא, ואחר כך בבחי' שוב37, להיות פחד ה' בלבו וליבוש מגדולתו כו', והוא בחי' שמאל דוחה38, כמ"ש במתן תורה39 וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק כו'. והן בחי' הזרועות והגוף שבנפש.

אך מי הוא הנותן כח ועוז לבחי' מתנים להעמיד ולקיים הראש והזרועות, הוא עסק ולימוד הלכות בתורה שבעל פה, שהיא בחי' גילוי רצון העליון, דאורייתא מחכמה היא דנפקת40, אבל מקורה ושרשה הוא למעלה מעלה מבחי' חכמה, והוא הנקרא בשם רצון העליון ב"ה, וכמ"ש כצנה רצון תעטרנו41, כעטרה שהיא על המוחין שבראש, וכנודע ממ"ש ע"פ אשת חיל42 עטרת בעלה43. וכל השונה44 הלכות בכל יום כו'. וזהו חגרה בעוז מתניה, אין עוז אלא תורה45, שהיא נותנת כח ועוז לבחי' מתנים החגורים ומלובשים בה, לחזק ולאמץ זרועותיה, הן דחילו ורחימו שכליים או טבעיים, כל חד לפום שיעורא דיליה46 (ועל העמדת וקיום בחינת הראש שבנפש הוא השכל המתבונן כו', אמר טעמה47 כי טוב סחרה כו', ומבואר במ"א48).

אך עת וזמן החיזוק ואימוץ הזרועות והראש היא שעת תפלת השחר, שהיא שעת רחמים49 ועת רצון העליון50 למעלה. ולזאת אותה אבקש ממבקשי ה'51 יבינו וישכילו יחדיו52, ולהיות לזכרון בין עיניהם53 כל מה שכתבתי אליהם אשתקד54 בכלל, ובפרט מענין כוונת התפלה מעומקא דלבא, יום יום ידרשון55 ה' בכל לבם ובכל נפשם, ונפשם תשתפך56 כמים נוכח פני ה'57, וכמארז"ל בספרי58 עד מיצוי הנפש כו'.

ועתה הפעם59 הנני יוסיף שנית ידי60, בתוספת ביאור ובקשה כפולה שטוחה ופרושה לפני כל אנשי שלומים הקרובים והרחוקים, לקיים עליהם61 שכל ימי החול לא ירדו לפני התיבה הבעלי עסקים שאין להם פנאי כל כך, רק אותם שיש להם פנאי, או המלמדים או הסמוכים על שולחן אביהם, שיכולים להאריך בתפלת השחר ערך שעה ומחצה62 לפחות כל ימות החול, מהם יהיה היורד לפני התיבה על פי הגורל או על פי ריצוי הרוב, והוא יאסוף אליו בסביב לו כל הסמוכים על שולחן אביהם או מלמדים, שיוכלו להאריך כמוהו, בבל ישונה, נא ונא.

אך בשבתות וימים טובים, שגם כל בעלי עסקים יש להם פנאי63 ושעת הכושר להאריך בתפלתם בכוונת לבם ונפשם לה', ואדרבה עליהם מוטל ביתר שאת ויתר עז64 כמו שכתוב בשולחן ערוך אורח חיים65, וכמו שכתוב בתורת משה66 ששת ימים תעבוד כו' ויום השביעי שבת לה' אלהיך, דייקא כולו לה'67, ולזאת גם הם ירדו לפני התיבה בשבת ויום טוב, על פי הגורל או בריצוי הרוב, כמ"ש אשתקד.

וכגון דא צריך לאודועי, שבדעתי אי"ה לשלוח לכל המנינים מרגלים בסתר, לידע ולהודיע68 כל מי שאפשר לו, וכל מי שיש לו פנאי להאריך ולעיין בתפלה ומתעצל, יהי' נידון בריחוק מקום69, להיות נדחה בשתי ידים70 בבואו לפה לשמוע דא"ח71. ומכלל לאו אתה שומע הן72, ולשומעים יונעם ותבא עליהם ברכת טוב73, ואין טוב אלא תורה74 וכו'.


1) נדפסה באגה"ק שבתניא אגרת א. ההשלמה הודפסה לראשונה בהוצאת תר"ס. ומועתקת בכת"י 1007 שכד, א. 1300 א, א.

האגרת מועתקת בכת"י 415 לג, א (בהמשך לאגרת פ דלעיל, ובכותרת: "חיזוק התקנות הישנות הנכתב מאדמו"ר בשנת תקס", ובכותרת העמוד: "תורת אדומו"ר מהרש"ז שי"ן"). 1064 לט, ב. 1075. 1118 צג, א. 1030 קי, ב. ובכת"י הסמינר 1825 לה, א. ובכת"י ירושלים 1478 קצ, ב.

כת"י 1030 הנ"ל הוא גוף כת"י מו"ה משה בן רבינו, הנחות שרשם מדרושי אביו רבינו במשך השנים תקס"ב-ג ועוד. את האגרת שלפנינו רשם אצל פרשת חיי שרה תקס"ג, ובראשה כתב: "איגרת השלוחה לאנ"ש" ובסופה: "הועתק אות באות ממכתב יד קדשו כו'". ולאחרי' בא ביאור שאמר רבינו לאגרת זו, בכותרת: "ליל שבת פ' חיי שרה בעזה"י, להבין שרשן של הדברים הנ"ל באגרת השלוחה לאנ"ש", כנדפס כל זה בס' מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ג ע' ל [והיינו שבשבת אמר רבינו ביאור על האגרת שכתב איזה ימים קודם השבת]. וכן הוא בהנחת אדמו"ר האמצעי מדרוש זה (מאמרי אדמו"ר הזקן כתובים ח"א ע' רפה ואילך).

לפי זה צריך לומר שכותרת "בשנת תקס" שבכת"י 415 הנ"ל, היא טעות סופר, וצ"ל: "בשנת תקסג". וראה ס' המאמרים תש"ח ע' 170. לקוטי דבורים ח"א ע' 86 – שאגרת זו התחילה כתיבתו כבר בשנים קדומות יותר.

המ"מ ותיקונים לאגרת זו (מלבד המוסגרים בחצאי ריבוע), נעתקו מקונטרס "מראה-מקומות, הגהות והערות קצרות לספר של בינונים" לכ"ק אדמו"ר זי"ע (ושם נדפסו עם פיענוחים), ו"לוח התיקון" שבסוף ס' התניא.

2) פותחין בברכה: [ע"פ סוטה לח, א].

3) להודות לה' כי טוב: [ע"פ תהלים קו, א ועוד]. בקשר ועל הבשו"ט שמודים ע"ז, פירש"י חיי שרה כד, נב. והוא מב"ר פנ"ח וא"ו [וראה לקמן אגרת קכו].

4) שמועה טובה: [ע"פ משלי טו, ל].

5) שמעה ותחי נפשי: [ע"פ וירא יט, כ ישעי' נה, ג].

6) אין טוב אלא תורה: אבות פ"ו, ג. ירושלמי ר"ה פ"ג ה"ח.

7) תורת ה' תמימה: ע"ד תהלים יט, ח.

8) השלמת הש"ס כולו: מכאן דבחלוקת הש"ס צ"ל גם המס' שאין בהם גמרא. הכוונה לשלול רובו ככולו (עיין ט"ז ואחרונים בשו"ע או"ח סתקפ"ב ס"ז) גם זרעים וטהרות (כנ"ל), גם תמיד ומדות (ואף שאינן אלא סיפור – ראה פיהמ"ש, הועתק בתויו"ט שם). שאז "תמימה" גם במובן זה.

9) הודאה . . העתיד: [ראה ברכות נד, א].

10) כה יתן: [ע"ד מ"א ה, כה].

11) כה יתן וכה יוסיף: ע"ד תהלים קכ, ג.

12) לאמץ לבם בגבורים: ע"פ עמוס ב, טז. אולי הכוונה בזה – שבנדו"ד ה"ז ת"ת דרבים, שעי"ז הלימוד דכאו"א (בהיותו חלק מהרבים) ותוצאותיו (לאמץ הלב) ביותר.

13) מדי שנה בשנה: ש"א ז, טז.

14) בגבורה של תורה: שבת י, א.

15) ולהודיע . . גבורתה: ע"ד תהלים קמה, יב.

16) גבורתה של תורה: דבה עסקינן – הש"ס. להעיר דתושבע"פ – בינה (עלי' נאמר אני בינה לי גבורה), מל' (גבורות).

17) שלמה המלך ע"ה חגרה: משלי לא, יז.

18) חגרה: עיין אוה"ת [בראשית] כא, א.

19) מתנים: [ואף שמתנים ל' רבים ואמונה היא אחת] 1) גם מים חיים וכו' וכו' – ל' רבים. 2) (כפי המבואר באוה"ת עה"פ והי' צדק איזור מתניו (נו"כ כ"א ע' קפו) ישנם ב' דרגות באמונה (וכאו"א נק' מתנים) האמונה ששייך גם לימות המשיח מ' ובינה) עיי"ש דחלק הגוף למטה מהלב זהו "מתנים" ואולי י"ל דנק' ל' רבים מפני ש"נמשך" בשני ירכים. וכן ממש ואולי עוד יותר באמונה דהיא אחת אבל גם שתים אנכי ולא יהי' לך. ויל"פ עפ"ז הטעם למה גם בזה אחת דיבר אלקים שתים זו שמעתי. ולהעיר ג"כ מתניא רפ"כ – לביאור הנ"ל וק"ל.

20) למחוז חפצו: ע"ד תהלים קז, ל. ופירוש מחוז – גבול. ובערכין יד, א פירוש מחוז - עיר.

21) ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין: נמצא כמה פעמים בזהר.

22) ולית אתר פנוי מיני': תיקוני זהר תיקון נז. שער היחוד והאמונה פ"ז. [תניא] ח"א פכ"א.

23) וכן בבחי' שנה ונפש: נזכרו ג' אלו עש"נ: בספר יצירה. וביאורם: לקו"ת במדבר סד, ד. דברים עד, ד. שה"ש ז, ב.

24) חסדו ונפלאותיו עמנו: [ע"פ תהלים קז, ח. טו. כא. לא].

25) עם קרובו: [תהלים קמח, יד].

26) ולדבקה בו: [עקב יא, כב. ובכ"מ].

27) ממאמר יפה שעה אחת בתשובה . . עוה"ב: אבות פ"ד, יז.

28) שכינה השוכן : עיין לעיל [תניא] ח"א פמ"א. ואולי צ"ל "השוכנת", כנ"ל [בפמ"א].

29) ונברא ביו"ד: מנחות כט, ב.

30) וכמ"ש הודו: תהלים קמח, יג.

31) אקב"ו כו': כנראה רומז ל[תניא] ח"א פמ"ו ואגה"ת פ"י.

32) וכמים: משלי כז, יט.

33) וכמים הפנים כו': בארוכה [תניא] ח"א פמ"ו ואילך.

34) שכליים או טבעיים: ענינם [תניא] ח"א פל"ח ועוד.

35) צעק לבם אל ה': איכה ב, יח.

36) רשפי אש ושלהבת: [ע"ד שה"ש ח, ו].

37) רצוא . . שוב: [ע"ד יחזקאל א, יד].

38) שמאל דוחה: סוטה מז, א.

39) במ"ת: יתרו כ, טו. וצע"ק מתו"א ס"פ יתרו.

40) מחכמה היא דנפקת: זח"ב קכא, א.

41) כצנה רצון תעטרנו: תהלים ה, יג. דצינה בכ"מ – מגן המגין על הגוף מג' צדדים ובכ"ז מסיים תעטרנו (ולא תסובבנו – ראה פרש"י כאן) – היינו שגם ענין דעטרה כאן.

42) ממ"ש ע"פ אשת חיל: [אגה"ק] סי' כט [בסופה].

43) אשת חיל עטרת בעלה: משלי יב, ד.

44) וכל השונה: סוף נדה: "בכל יום". וכן הוא לקמן [באגה"ק] סכ"ג. אבל במגילה כח, ב ולקמן [אגה"ק] סכ"ט –נשמט [הסיום "בכל יום"] וצ"ע.

45) אין עוז אלא תורה: מכילתא בשלח?. ויק"ר פל"א. [ספרי ברכה, ב].

46) כל חד לפום שיעורא דיליה: לשון זח"א קג, ב. בהקדמת התניא.

47) אמר טעמה: משלי לא, יח.

48) ומבואר במ"א: [בדרוש הביאור לאגרת זאת (ראה לעיל בשוה"ג לתחלת האגרת), מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ג ח"א ע' לד. כתובים ח"א ע' רצ].

49) תפלת השחר שהיא שעת רחמים: [ראה זח"א רמז, ב. זח"ג רד, א].

50) ועת רצון העליון: להעיר ברכות ח, א.

51) ממבקשי ה': [ע"ד ישעי' נא, א].

52) וישכילו יחדיו: [ע"ד ישעי' מא, כ].

53) לזכרון בין עיניהם: [ע"ד בא יג, ט].

54) שכתבתי אליהם אשתקד: [היא אגרת פ דלעיל. וגם בכת"י 415 הנ"ל מועתקת בהמשך לאגרת הנ"ל. עוד בענין עבודת התפלה, ראה לעיל אגרת ט, ובהנסמן בהערות שם. מבוא פרק ה].

55) יום יום ידרשון: ישעי' נח, ב.

56) ונפשם תשתפך: ע"ד איכה ב, יט.

57) נוכח פני ה': ע"פ איכה ב, יט.

58) בספרי: דברים ו, ה. יל"ש תתל"ז.

59) ועתה הפעם: [ע"פ ויצא כט, לד]. להעיר מקו"א ח' [לעיל אגרת ע]. ט' [לעיל אגרת פ].

60) יוסיף שנית ידי: ע"ד ישעי' יא, יא.

61) הקרובים והרחוקים לקיים עליהם: ע"ד אסתר ט, כ. כא.

62) ערך שעה ומחצה: להעיר מזח"א סב, ב ובמפרשיו שם. זח"ג קעב, ב [וראה לעיל אגרת פא וש"נ]. ומש"כ (ברכות לב, ב) דאפילו חסידים הראשונים היו מאריכים בתפלה עצמה שעה אחת – שם הכוונה לתפלת העמידה.

63) בשבתות . . בעלי עסקים יש להם פנאי: [ראה גם לעיל אגרת נח אות ח].

64) ביתר שאת ויתר עז: ע"ד בראשית מט, ג.

65) בשו"ע אורח חיים: אולי הכוונה לסי' רצ ס"ב. וראה תו"א ד"ה מי יתנך.

66) בתורת משה: יתרו כ, ט. י.

67) כולו לד': שזהו משמעות לד' אלקיך, כדאיתא בפסחים סח, ב.

68) ולהודיע: [נ"א: ולהודיעני].

69) בריחוק מקום: [ע"ד פסחים צד, ב].

70) נדחה בשתי ידים: [ע"ד סוטה מז, א].

71) דא"ח: [נ"א: מילי דחסידות].

72) מכלל לאו אתה שומע הן: נדרים יא, א.

73) יונעם . . ברכת טוב: ע"ד משלי כד, כה. [הובא ב]הקדמה [לתניא] בסופה.

74) ואין טוב כו': [צויין לעיל] ריש האגרת.


פב) מ"ח תקס"ג; כללי; הודאה על קיום תקנות הנ"ל. התפלה באריכות בשבת